יולי בא, הריבונות עוד לא: מה חושבים הצדדים השונים? | המדריך לסיפוח
ראש הממשלה אמר לא פעם שב-1 ביולי הוא יקדם את החלת הריבונות ביהודה ושומרון. עם הזמן השטח שעליו דובר בנוגע לסיפוח הצטמצם, ובמקביל, המחלוקת בימין בנוגע לנכונות המהלך גדלה. אז מה השתנה ב-1 ביולי? מה ארה"ב חושבת על המהלך? ואיך הפלסטינים והאירופים מגיבים?
מה קורה הבוקר?
לפי ההסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לכחול לבן, מהיום ראש הממשלה בנימין נתניהו יכול להביא לאישור בממשלה או בכנסת את ההסכמות שהושגו עם ארה"ב בנוגע להחלת הריבונות היהודית על אזורים מסוימים ביהודה ושומרון.
אבל נכון לעכשיו נראה שלא צפויה הכרזה משמעותית בנושא. נתניהו הבהיר אתמול בטקס חילופי מנכ"ל משרד החוץ כי דיבר עם האמריקנים על שאלת הריבונות "שאנחנו עובדים עליה בימים אלה, ונמשיך לעבוד עליה בימים הקרובים". במילים אחרות – הוא מודה שייקח עוד זמן.
איפה יחילו את הריבונות?
הכוונה הראשונית הייתה להחיל את הריבונות הישראלית על 30% מהשטח ביהודה ושומרון, שלפי "עסקת המאה" של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ אמורים לעבור לידי ישראל.
שרים בממשלה ששוחחו עם נתניהו וגורמים בכחול לבן התרשמו שראש הממשלה זנח את הרעיון לספח 30% משטחי יהודה ושומרון, אך הוא ממשיך לבחון כיצד ניתן להחיל את הריבונות על התנחלויות בעומק השטח כדי לא לקדש את עקרון סיפוח גושי ההתיישבות.
זאת ההצעה של המתנחלים ליישום הסיפוח
מה הסיכוי הפוליטי של נתניהו להוביל החלת ריבונות?
אחת הבעיות הגדולות מבחינת נתניהו היא שהוא ניצב לבדו בחזית המערכה על החלת הריבונות ביהודה ושומרון.
החלת הריבונות נבחנת בימין בנשימה אחת עם תוכנית טראמפ כולה, שכוללת גם הכרה במדינה פלסטינית. בשל כך, ציבור גדול בימין מתנגד לתוכנית ולהחלת הריבונות ומעדיף להמשיך לבנות בהתיישבות במתכונת שהייתה עד כה.
גם בליכוד אין מוטיבציה גדולה מדי להגן על נתניהו ועל נחיצותה של התוכנית כעת, בשל החשש מהמחיר שישראל תצטרך לשלם לפלסטינים, ובשל החשש שההליך יסתיים כאמור בהכרה במדינה פלסטינית.
מה חושבים בכחול לבן?
בכחול לבן מסתייגים מהתוכנית להחלת ריבונות ביהודה ושומרון מטעמים הפוכים לאלה של אנשי הימין. ראשית, הם מפרידים את גושי ההתיישבות מבקעת הירדן, שנחשבת לאזור בעייתי בשל האיומים על כך שסיפוח הבקעה יערער את היחסים עם עבדאללה מלך ירדן ויסכן את הסכם השלום.
שר החוץ גבי אשכנזי כבר הבהיר בעבר שהוא מסתייג מהמהלך, ואילו ראש הממשלה החליפי בני גנץ לא פסל את סיפוח הבקעה, אך הבהיר שכל מהלך יצטרך להתבצע בהסכמות רחבות ומבלי לסכן את מערכות היחסים העדינות שיש לישראל כיום.
אז יש סיכוי להחיל ריבונות?
מבחינה פוליטית מדובר באחד המבחנים הגדולים של נתניהו, לא רק הבטחת בחירות פומבית שניתנה על ידו, אלא גם תאריך שבו נקב שוב ושוב עם הקמת הממשלה. בסביבתו טרחו להבהיר לאורך התקופה שמדובר בחלק מהמורשת שישאיר ביום שאחריו, אבל בתנאים שנוצרו עולה השאלה אם יצליח לפעול לפי התוכנית המקורית, ובאילו לוחות זמנים.
לכאורה יש רוב יציב בכנסת להחלת הריבונות ביהודה ושומרון, גם ללא תמיכת כחול לבן. סיעת "דרך ארץ" של יועז הנדל וצביקה האוזר תתמוך במהלך כזה, וגם ישראל ביתנו וימינה שיושבות באופוזיציה. אלא שלא ברור אם נתניהו באמת ייצא למהלך כזה בלי תמיכה פומבית וגורפת.
איך האמריקנים מתייחסים לתוכניות הסיפוח?
המשלחת האמריקנית שהגיעה ארצה לדון בנושא הסיפוח, בראשות יועצו של הנשיא האמריקני אבי ברקוביץ', שבה לארה"ב מבלי שהגיעה לכל הסכמה עם נתניהו בנוגע להחלת הריבונות ביהודה ושומרון, ועם הרבה סימני שאלה.
אנשים ששוחחו עם האמריקנים התרשמו שהם לא החליטו מה הם רוצים. האמריקנים התרשמו שיש פערים גדולים מאוד בין נתניהו לראשי כחול לבן, ולכן התקווה שלהם להגיע להסכמה בתוך ממשלת ישראל התבדתה. זה רק מסבך את העניינים מבחינת האמריקנים, שלא בטוחים שהסיפוח הוא המהלך הנכון בעת הזאת.
התוכניות של הפלסטינים ל-1 ביולי
המאבק הפלסטיני בתוכניות הסיפוח הישראליות ביהודה ושומרון נחלק לשניים – הפעילות של הרשות, וזו שחמאס מנסה להוביל ברצועת עזה. למרות "האויב" המשותף, כל אחד מהצדדים פועל לבדו ואין שום תיאום ביניהם.
הפלגים הפלסטיניים ברצועת עזה הכריזו לפני כמה ימים על "יום זעם" שיתרחש היום, אלא שלפי שעה נראה שהוא יסתכם בתהלוכה שתצא מלב העיר עזה לכיוון הים. נראה שחמאס בחר בתוואי הזה כדי לוודא שלא תהיה זליגה של צעירים שישתתפו בתהלוכה לעבר גדר המערכת עם ישראל.
ההחלטה מעידה על זהירות מסוימת שחמאס נוקט בה למקרה שישראל לא תכריז היום על סיפוח ביהודה ושומרון. עם זאת, ההערכה היא שהכרזה ישראלית על ריבונות תטרוף את הקלפים והתגובה מעזה תהיה משמעותית יותר. בשבוע שעבר איימה הזרוע הצבאית של חמאס כי סיפוח ייחשב הכרזת מלחמה.
ביהודה ושומרון לא מתוכננות היום פעולות מחאה משמעותיות מלבד התכנסות של חברי כנסת ושרים ישראלים לשעבר שיגיעו בצהריים לצומת אלמוג להפגין נגד הסיפוח. לאחר מכן הם צפויים להיפגש ביריחו עם מזכ"ל אש"ף סאיב עריקאת.
מה חושבים המתנחלים על תוכנית הסיפוח?
כבר בעת ההכרזה על "עסקת המאה" בוושינגטון נוצרה מחלוקת בין ראשי המועצות ביהודה ושומרון בנוגע לתוכנית. יו"ר מועצת יש"ע דוד אלחייני, יחד עם ראש מועצת שומרון יוסי דגן ואחרים, הובילו את הקו המתנגד לעסקה. לטענתם מדובר באירוע מסוכן שבסופו תקום מדינה פלסטינית שתאיים על מרכז הארץ. הם מחו גם על כך שלפי התוכנית, 19 יישובים יישארו כמובלעות ללא רצף טריטוריאלי ישראלי, וכן על הקפאת הבנייה שאמורה לצאת לפועל מיד לאחר החלת הריבונות.
בצד השני נמצאים ראש מועצת אפרת עודד רביבי, ראש העיר אריאל אלי שבירו, וראשי רשויות נוספים, שטוענים כי מדובר בהזדמנות היסטורית שאסור לפספס גם במחיר הסכנות שאיתן המדינה תתמודד בהמשך הדרך.
כל מי שמדבר עם נתניהו טוען שהוא נחוש לקדם את המהלך להחלת הריבונות, גם אם זה יהיה רק על חלק מהשטח. לכולם ברור שמצב העניינים בארה"ב, יחד עם משבר הקורונה והמצב הכלכלי במדינה, לא יאפשרו סיפוח מלא של השטח, אלא רק של אחוזים מועטים.
על השולחן נמצאות כמה הצעות, בהן החלת הריבונות על מעלה אדומים, גוש עציון, שילה, בית אל ואריאל. עיקר התסכול של המתנחלים נובע מכך שהם אינם שותפים בתהליך ולא ראו את המפות של הסיפוח. נתניהו שומר את הקלפים קרוב לחזה ומעדכן אותם רק בפתיתי מידע.
איך המתנחלים מתכוננים להחלת הריבונות?
ראשי יש"ע לחצו על גז הריבונות והם יעשו הכול כדי לא לתת לפרק הזמן הנוכחי, עד לבחירות לנשיאות ארה"ב, לעבור ללא סיפוח כלשהו ביהודה ושומרון. הם פונים לנתניהו ויוצאים בקמפיינים שקוראים לו לקיים את הבטחת הריבונות.
על שולחן הריבונות נמצאים גם אנשי הגבעות וחלקים בימין שטוענים שיש לדחות על הסף כל תוכנית שמחלקת את ארץ ישראל. הם כבר החלו בפעולות מחאה שאינן ממריאות בינתיים, אבל כוללות הפגנות, עצרות, ועלייה לנקודות התיישבות שונות ביהודה ושומרון.
הניסיונות האירופיים לקדם משא ומתן
באירופה מבינים בינתיים שהפלסטינים לא יחזרו לבד לשולחן המשא ומתן עם ישראל, תמורת הקפאת הסיפוח ובתוספת הבטחה שלמשא ומתן יצטרף הקוורטט, יחד עם האירופים.
מי שעומד בעיקר מאחורי מאמצי השכנוע מול הפלסטינים זו גרמניה, אך ישנם גורמים נוספים שפועלים מאחורי הקלעים בניסיון לשכנע את הפלסטינים להיכנס למשא ומתן עם ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
