חזרה לנקודת האפס
לממשלה יש כלים להתמודד עם העניין, אולם שוב, נדמה כי נתניהו מחשב מסלול הישרדות כל הזמן. כיצד ייפתר הפלונטר?
האחד ביולי עבר לו בלי סיפוח ואף בלי סיפוחונצ'יק. ההפתעה היא שהמועד הרשמי עליו הצהיר תחת כל עץ רענן ראש הממשלה כיום להחלת הריבונות עבר בשקט מבלי שהמוני מתנחלים ושאר תומכי החלת ה"ריבונות" יצבאו על הרחובות שמקיפים את בית ראש הממשלה בדרישות לסיפוח מלא. על אף הפומפוזיות ופמפום התקשורת בחשיבות המהלך, ולאחר שהתברר שלא התבצעה שום עבודת מטה רצינית ושהישראלים יותר מוטרדים ממצב הקורונה ומצבם הכלכלי, הפסיק ראש הממשלה להתבטא בעניין וסאגת הסיפוח גוועה בקול ענות חלושה.
השבוע האחרון מעיד כי הקורונה חוזרת לגל שני. למען האמת, קשה באמת להעריך כמה נדבקים יש וכמה חולים יש מאחר והמספרים הם רק לגבי מאומתים, קרי אנשים שנבדקו וגילו לגביהם שהם נשאים של נגיף הקורונה. גם אופי הקורונה השתנה. פחות אנשים מתים כרגע כתוצאה מסיבוכי הקורנה, כאשר הדגש הוא על כרגע. יחד עם זאת, בהסתכלות ארוכת טווח כבר ברור כי הקורונה כאן כדי להישאר ושצריך לגבש אסטרטגיות פעולה אחרות.
סגר נוסף אינו ריאלי כעת, הציבור בישראל סקפטי לגבי אמינות הצהרות הממשלה בנושא – במיוחד לאחר שהציבור ראה שההגבלות חלות רק עליו, אך נבחרי הציבור שלנו פטורים ממנו; ולאחר שהמשק הגיע לסף קריסה. הממשלה לא הציגה תכנית כלכלית אמיתית ואנשים אינם רואים אופק. עם 20% אבטלה (שר האוצר אגב טען השבוע שהמספר נמוך יותר אחרי שבדק בגוגל. אמיתי לחלוטין) וחוסר וודאות כלכלי של מאות אלפי אזרחים, נדרשת חשיבה אסטרטגית שמיטיבה עם הציבור ולא חשיבה טקטית שמנחה את ראש הממשלה ושנועדה לצרכי הישרדות אישית.
בנימין נתניהו.(צילום: לע"מ)
כבר בתחילת משבר הקורונה הודיע ראש הממשלה על תכנית כלכלית ושורת הטבות שיציג לציבור. המשבר נמשך והתוכנית וההטבות מתמהמהות. אמנם באמצע חודש מרץ הוצגה לציבור חבילת סיוע כלכלית, אולם אזרחים רבים עדיין מחכים לקבל את הסיוע שבושש להגיע. בדיוק כמו בסוגיית הסיפוח – הכרזות לחוד ומציאות לחוד. אין עבודת מטה, אין התייעצות עם הצוותים המקצועיים במשרדי הממשלה. ההחלטות מתקבלות אצל ראש הממשלה בצורה שהיא בעייתית בלשון המעטה למדינת ישראל.
מה שניכר הוא שההחלטות מתבצעות כרגע תוך ניסיון לאנוס את הצד השני בממשלה ה"פריטטית", הלו הוא בני גנץ, ראש הממשלה החליפי, לקבל תקציב שאינו דו-שנתי. למרות שנתניהו היה מחסידי התקציב הדו-שנתי, כעת הוא מנסה לשנות זאת בטיעוני "חוסר הוודאות" בגלל הקורונה. ואולם, לממשלה צריכה להיות ראיה ארוכת טווח. כמובן שישנם הרבה משתנים שאינם ידועים, אולם בדיוק בשביל זה ניתן להשאיר שולי תקציב או לחשב מסלול מחדש. גם "חבילות סיוע" שתמיד נשמעות טוב לציבור יכולות להינתן אחרי עבודת מטה ואישור תקציב מיוחד. לממשלה יש כלים להתמודד עם העניין, אולם שוב, נדמה כי נתניהו מחשב מסלול הישרדות כל הזמן, על גבם של אזרחי ישראל.
ואיפה ראש הממשלה החליפי בכל העניין? השבוע התעורר בני גנץ ואמר לראשונה כי הסיפוח יכול לחכות. באמירתו סימן סדר עדיפויות אחר ונכון – הציבור וההתמודדות עם הקורונה היו העילה הרשמית לכניסתו "תחת האלונקה". הסיפוח, שאפילו מפות אין לו, יכול לחכות. לראשונה הוא נהג כפי שציבור בוחריו, או לפחות אלה שנשארו לו, מצפה ממנו. נדמה כי גם לגנץ וחבר מרעיו נפל האסימון, כי נתניהו לעולם לא ישבע ולהמשיך להאכיל אותו אינה הדרך הנכונה. האם מכאן והלאה נראה את כחול לבן מביעים עמדה ומציגים לציבור הצעות אחרות? קשה לדעת. אבל בכל מקרה – יתכן ובאמת מדובר בשינוי מגמה בהתנהלות ראשי כחול לבן וביציאה ל"התקפה" כדי להזכיר לציבור שגם הם בממשלה וגם להם יש מדיניות וסדרי עדיפויות.
מה שברור הוא שללא העברת התקציב, שהמועד האחרון להעבירו בכנסת הוא ה-28 באוגוסט, נלך לבחירות חדשות. כרגע לאף אחד, כולל לנתניהו אין אינטרס אמיתי ללכת לבחירות. כפי שכבר כתבתי בעבר, אמנם הסקרים האחרונים האירו פנים לנתניהו, אולם השבוע השתנו פני הדברים וסקרים חדשים מראים כי הציבור מאוכזב מהתנהלותו בטיפול במשבר הקורונה. ואולם, בתרחיש בו הכנסת מתפזרת בגלל התקציב, נתניהו הולך לבחירות מעמדת ראש ממשלת המעבר. זהו התרחיש היחידי בו תפקיד אשר הממשלה נשאר בידיו בזמן ממשלת מעבר, ולנתניהו אין אינטרס אמיתי לתת לגנץ את מראית העין של ראש ממשלה.
איך ייפתר הפלונטר? האם יועבר תקציב דו-שנתי או שימצא בלוף חדש? נמשיך לעקוב ולעדכן.
Kobi.cohen@gmail.com
"הישרדות אישית". נתניהו
צילום: לע"מ
מומלצים
