שתף קטע נבחר

היה ניצול? אם תחזור בה מהענקת דירה לבתה

קשישה טענה שחתמה על תצהיר מתנה בניגוד לרצונה. הטענה נדחתה אך ביהמ"ש קבע שהיא יכולה להתחרט כי לא הבינה את משמעות ייפוי הכוח

בית המשפט למשפחה בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אם נגד בתה בדרישה לבטל תצהיר שבמסגרתו העבירה לה דירה במתנה, לכאורה משום שאיימה עליה וכפתה עליה את החתימה. השופטת הילה גורביץ שינפלד קבעה שמכיוון שהעסקה טרם נרשמה, יש לאפשר לאם לחזור בה מההתחייבות.

 

התובעת סיפרה שהיא בעלת הזכויות בדירה שנרכשה מ"עמידר". לטענתה, בשלהי 2017 הגיעו בתה ובעלה, עם שני אנשים שזהותם אינה ידועה לה, לדירתה וביקשו ממנה לחתום על מסמכים.

 

לדבריה, היא לא ידעה על מה היא חותמת והופעל עליה מכבש לחצים ואיומים. בהמשך ביקשה לתת את הדירה במתנה לנכדהּ, שמימן את רכישתה. היא חתמה על תצהיר העברת הזכויות לנכד אך כשביקשה לרשום הערת אזהרה התברר לה שבספרי "עמידר" רשומה עסקת העברה ללא תמורה של הדירה לבתה.

 

התובעת הדגישה כי תהליך העברת הזכויות לנתבעת נעשה ללא ידיעתה או הסכמתה, והוסיפה כי מייד כשנודע לה על העסקה חתמה על תצהירי ביטול המתנה. עוד היא ציינה כי לא זכתה ליחס טוב מבתה ובעלה לאורך השנים וכי בכוונת הנתבעת ובעלה למכור את הדירה לצד שלישי ולהותירה ללא קורת גג.

צוואה, אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

הבת טענה מנגד כי היחסים בינה לבין אמה טובים. לדבריה היא טיפלה באם במסירות וכאות תודה היא בחרה להעניק לה את הדירה. היא הוסיפה כי בזמן החתימה על תצהיר המתנה נכחו שני עורכי דין שהסבירו לתובעת את משמעות המסמכים בשפה הערבית, שפת אמה. מעמד החתימה אף צולם בווידאו ממנו ניתן להתרשם שהחתימה נעשתה מרצון.

 

עוד טענה הבת כי העסקה דווחה לרשות המסים ול"עמידר" ורק בשל טעות של העירייה במספר החלקה הרישום לא הושלם לפני שנחתמה עסקת המתנה לטובת הנכד.

 -

השופטת הילה גורביץ שינפלד ציינה כי לא מצאה שנפל פגם ברצון התובעת לחתום על תצהיר המתנה לטובת בתה. היא הבהירה כי מאחר שהעסקה טרם נרשמה רואים אותה כהתחייבות לתת מתנה, והדגישה כי כל עוד לא הושלמה המתנה, המחוקק השאיר בידי נותן המתנה את הכוח לחזור בו מהתחייבותו – בסייגים מסוימים.

 

עם זאת, התובעת חתמה על ייפוי כוח בלתי חוזר שלגביו נפסק כי הוא מלמד בדרך כלל על ויתורו של נותן המתנה על זכות החזרה.

 

ואולם, בנסיבות המקרה נקבע כי אין להחיל את הכלל שכן מהעדויות עלה שתשומת לבה של התובעת לא הוסבה לכך שהיא רשאית לחזור בה מהמתנה כל עוד לא ויתרה על זכות החזרה. בנוסף, לא הוסבר לה שחתימה על ייפוי הכוח הבלתי חוזר משמעותה ויתור על זכות זו.

 

השופטת קבעה שעל הנתבעת הייתה מוטלת חובת הגינות שלא להסתפק בחתימת התובעת על ייפוי הכוח אלא להבהיר לה "ברחל בתך הקטנה" כי יש לה זכות חזרה והיא מוותרת עליה.

 

בנסיבות אלה קבעה השופטת שעסקת המתנה בוטלה כדין. הנתבעת חויבה בהוצאות בסך 3,000 שקל ובשכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
צילום: פז בר
עו"ד ארז הימן
צילום: פז בר
מומלצים