סכנת חיים: מחדל הטיפול במצוקים בחופי הים התיכון
הסכנה מוכרת, שינוי האקלים ופעילות האדם מגבירים אותה - אך על אף שמאות מיליוני שקלים הוקצו להגנת המצוק בחופי הים, רק אחוז קטן מהתקציב נוצל. המבקר אנגלמן קרא לתקן במהירות את הליקויים, העלולים לסכן חיי אדם
הסכנה ידועה - אך הרשויות ככל הנראה ממתינות לאסון הבא, אחרת אי אפשר להסביר את הממצאים הקשים של מבקר המדינה. המבקר מצא כי על אף שבעשורים האחרונים המצוק שלאורך חופי ישראל מתמוטט ונסוג מזרחה בתהליך דינמי, בשל כוחות הטבע ופעילות האדם, משרדי הממשלה האחראים על קידום ההגנה על המצוק, החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון בע"מ והרשויות המקומיות שבתחומן קיים מצוק לא נקטו פעולות מספקות כדי להגן עליו, למנוע את התמוטטותו ולהגן על שלום הציבור. כך עולה מהדו"ח העוסק ברשויות המקומיות, המתפרסם הבוקר (יום ג').
מדובר בסכנה ממשית. רק בדצמבר האחרון קרס קטע ממצוק בחוף הצוק הדרומי בתל אביב, ושביל הטיילת התמוטט לתוך מי הים. ביוני 2019 נפצע בינוני גבר כשנפל ממצוק בגובה שישה מטרים בתחום המועצה האזורית עמק חפר, ותשעה חודשים קודם לכן נפצעה קשה צעירה שנפלה ממצוק בגובה עשרה מטרים באשקלון. והיו גם מקרים של קורבנות בנפש: באפריל 2011 נהרג אדם בקריסת מצוק בחוף בחדרה, ומקרה דומה שהסתיים בטרגדיה אירע ב-2009 ליד נתניה.
בחופי ישראל יש מצוק בלתי יציב שאורכו 45 ק"מ. בשל כוחות הטבע ופעילות האדם, המצוק מתמוטט ונסוג מזרחה. המבקר מתניהו אנגלמן הזהיר מפני ההשלכות הקשות של אי טיפול במצוקים והסכנה לחיי אדם. הוא כתב כי כתוצאה מכך עלולות להיגרם פגיעות קשות, ובכלל זה סיכון לחיי אדם, הרס מבנים ותשתיות, אובדן שטחים, פגיעה בגנים לאומיים ובאתרים ארכיאולוגיים ופגיעה בתדמית ובפוטנציאל הפיתוח של הרשויות המקומיות לאורך החוף. הדבר יוצר בעיה מיוחדת באזורים שבהם קיימים ריכוזי אוכלוסייה סמוך למצוק.
למעשה, בעשרות השנים האחרונות המצוק שלאורך חופי ישראל מתמוטט ונסוג מזרחה בקצב של כמה עשרות סנטימטרים בשנה. במקומות מסוימים הנסיגה מהירה פי כמה. על פי מסמך המדיניות, הנסיגה מתרחשת בתהליך טבעי, מתמשך וודאי, שעיקרו חתירה וסחיפת בסיס המצוק, ובעקבותיהן התמוטטות החזית בהדרגה ולסירוגין בקטעי חוף שונים. המבקר הדגיש כי אי אפשר לחזות מתי בדיוק יתמוטט המצוק בנקודה מסוימת.
התהליך מתרחש בשל הרכבו הפריך של המצוק ובשל שילוב של שלוש תופעות - חתירת גלי הים בבסיס המצוק, אי יציבות המדרון התלול והתנקזות של מי גשמים בראש המצוק.
התהליך מושפע מגובה פני הים, ממשטר הגלים וממאזן החול במרחב החוף. המבקר כתב כי התהליך צפוי להתעצם בגין התערבות אנושית ישירה ועקיפה, ובכלל זה בנייה של מבני חוף כגון נמלים, מרינות ושוברי גלים, כריית חול וגם בעקבות השינויים האקלימיים, המתבטאים בעלייה מואצת במפלס הים ובשינוי משטר החופים.
המבקר הוסיף כי פעילות אנושית על גג המצוק ובעורפו משנה את מצבו הפיזי, מגבירה את הנגר העילי ומאיצה תהליכי בליה פנימיים. המבקר הוסיף כי מקצת מהפעילות הפוגעת במצוק ומסכנת את יציבותו אינה חוקית.
בשל הסכנה אישרה הממשלה ב-2011 תקציב בגובה 500 מיליון שקל כשלב א' לביצוע הגנות על המצוק, מהם 360 מיליון שקל להגנות ימיות, אבל למרות הסכנה המרחפת, התקציב כמעט שלא נוצל.
המבקר מצא כי ביצוע תקציב הפעולות של החברה להגנת המצוק מאז הקמתה בשלהי 2013 עד סוף 2018 הסתכם בכ-26 מיליון שקל בלבד - שהם 6.8% מהתקציב שנקבע בתוכניותיה. המבקר הוסיף כי דירקטוריון החברה וועדת ההיגוי הבין-משרדית שליוותה אותה לא בחנו את הסיבות לכך ואת ההשלכות על תוכניות העבודה לשנים הבאות. בנוסף, החברה טרם קידמה את התכנון של ההגנות הימיות באזורים שונים, לרבות כאלה שהיו בדחיפות גבוהה.
עוד נמצא בביקורת כי אף שחלפו תשע שנים מאז החליטה הממשלה שיש להגן על המצוק, במרבית קטעי המצוק - בחדרה, בעמק חפר, בנתניה, בהרצליה, בתל אביב-יפו, בבת ים, בגן רווה ובאשקלון - טרם בוצעו הגנות ימיות שהיו באחריות המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת המצוק, למעט הגנות דחופות בלבד בים, בתא שטח אחד, באשקלון. כמו כן, הגנות יבשתיות שהיו באחריות הרשויות המקומיות טרם בוצעו.
כמו כן, לא נמצא פתרון למחלוקת בין הרשויות המקומיות למשרדי הממשלה ובין משרדי הממשלה עצמם בסוגיית מימון ההגנות היבשתיות. המחלוקת, למעשה, מעכבת את הביצוע.
בסיכום הפרק כתב המבקר כי תשע שנים לאחר שהממשלה אישרה מדיניות לטיפול במצוק, חלקים ניכרים ממנה לא מומשו. על הגורמים המעורבים בנושא - משרדי הממשלה, החברה להגנת המצוק והרשויות המקומיות - לבחון בחינה מקיפה את המדיניות ואת החסמים המעכבים את יישומה ולקבל החלטות אופרטיביות בנושא, כדי לייעל את הטיפול במצוק ולמנוע עיכובים נוספים. המבקר הוסיף כי על הרשויות המקומיות לפעול לקידום התכנון והביצוע של ההגנות היבשתיות הנדרשות לאורך המצוק, לנוכח הצורך המיידי למנוע פגיעה בו ולמנוע סיכון לחיי אדם. על החברה להגנת המצוק לקדם את התכנון והביצוע של ההגנות הימיות הדרושות, במיוחד בתאי השטח שנקבע שהטיפול בהם דחוף.
מהחברה הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון נמסר בתגובה לממצאים הקשים בדו"ח: "החברה הוקמה פורמלית בשנת 2013, אך בפועל גרעין העובדים הראשוני גויס רק בשנת 2015, והסכמי הגג עם הממשלה שמכוחם התקבל תקציב הפעולות לתכנון וביצוע נחתמו רק בינואר 2016. החברה ביצעה בהצלחה בשנים 2019-2018 את פרויקט ההגנה על המצוק החופי באשקלון, שכלל הקמת גיאוטיובים והזנת חול מאסיבית, ותתחיל עד סוף השנה בביצוע שלושה פרויקטים נוספים - הקמת 12 שוברי גלים בנתניה, שיקום שובר הגלים באשקלון ושיקום שובר גלים בחוף הסלע בבת ים. במקביל מבצעת החברה תכנון ארוך טווח בגזרות נוספות לאורך רצועת הסיכון, וניטורים שוטפים ללמידה ובקרה אחר קצב נסיגת המצוק החופי בין חדרה לאשקלון".
עוד נמסר כי "תוכנית המתאר שמכוחה החברה יכלה לקדם תכנון (תמ"א 9/13/א) אושרה רק ביוני 2015 (כלומר שנתיים מיום הקמת החברה). עם אישור התוכניות החלה החברה לפעול באופן מיידי בקידום הליכי תכנון יסודיים כפי שנדרש לבצע בסביבה הימית והחופית, הכוללים: ניתוח תאי שטח, הרצת מודלים נומריים, הרצת מודלים פיזיים, קידוחי סקר, תכנון מפורט וקידום היתרי בנייה לביצוע. החברה עברה עקומת למידה חשובה לאורך השנים של בחינת אופן הטיפול בנושא התמוטטות מצוקי החוף, למדה מגורמים בינלאומיים מובילים בעולם וכיום היא מהווה גוף מקצועי ומוביל בנושא, ונכונה היא לעמוד בפני האתגרים החשובים הניצבים בפניה של המשך הטיפול בהתמוטטות המצוקים, וזאת במיוחד לאור שינויי האקלים הצפויים".
מפורום רשויות חוף נמסר בתגובה: "פורום רשויות החוף, המונה 21 רשויות מקומיות, מתח ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה כפי שבאה לידי ביטוי בדוח המבקר. הממשלה בזבזה זמן יקר. מדובר במחדל שעלה בחיי אדם. חלוקת העבודה המעוותת שהממשלה קבעה בזמנו לפיה משרד הגנת הסביבה יטפל במצוק הימי באמצעות החברה הממשלתית ומשרד הפנים יטפל במצוק העילי באמצעות הרשויות המקומיות, יצרה כאוס. הממשלה הנוכחית נדרשת לשנות את החלטת הממשלה ולהעביר את הטיפול כולו לאחריות וסמכות החברה הממשלתית שהוקמה לשם כך, ולצייד אותה בתקציבים ריאליים כדי להתגבר על פיגורים של עשור שנים ויותר".
לפנייה לכתב/ת 
