10-8 דגימות במבחנה אחת: הפתרון האפשרי לבעיית זמני ההמתנה
מספר הבדיקות טיפס, הנבדקים מחכים לתוצאות יותר זמן ‑ אבל ייתכן שבקרוב זה ישתנה. במשרד הבריאות מתכוונים להפעיל שיטת דיגום אחרת במעבדות, ובכך לאפשר להן לפענח בין 8 ל-10 דגימות באותה מבחנה. האתגר - יכולת ההערכה באשר לתוצאות
ברקע האזהרה של שר הבריאות יולי אדלשטיין אתמול, ולפיה "אם נשב באפס מעשה בימים הקרובים המציאות תביא אותנו לסגר", משרד הבריאות צפוי לשנות בקרוב את שיטת הדיגום במעבדות הקורונה ולעשות שימוש באיגום בדיקות (pooling). על פי השיטה, בין 8 ל-10 דגימות של בדיקות PCR לקורונה תיבדקנה באותה מבחנה, כך שהמכונה תוכל לבדוק מספר רב הרבה יותר של בדיקות במקביל.
אם אחת הדגימות במבחנה תימצא חיובית, ייבדקו באופן פרטני כל הדגימות שהיו בה. המעבר לשיטה צפוי לחסוך זמן רב בהמתנה לתוצאה ‑ וגם לפנות את משאבי המעבדה לביצוע מספר רב יותר של בדיקות. לאחר מספר פגישות שהתקיימו במשרד בנושא לאחרונה העריך מנכ"ל המשרד פרופ' חזי לוי בשיחה עם "ידיעות אחרונות" כי המהלך הרחב צפוי להיכנס לשימוש בקרוב: "אני חושב שזה לא ייקח לנו יותר מכמה שבועות, אלא הרבה פחות. אין זמן לזה, ואני מקווה שתוך כמה ימים נוכל להכניס את זה לשימוש".
"אפשר להרוויח ככה מאות או אלפי בדיקות שלא נצטרך לעשות בנפרד", אמר פרופ' לוי. "זו שיטה שיכולה לחסוך בדיקות מעבדה מיותרות. מרגע שנלקחו הבדיקות נעשה אותן בצורה מהירה. הנושא כרגע בתהליך. צריך להכין את הרקע ולעשות את הדברים באופן מושכל". לוי מעריך כי הראשונים שדגימותיהם תיבדקנה על פי שיטת איגום הבדיקות יהיו דיירי בתי האבות.
יש לציין כי בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים כבר מתבצעות בדיקות קורונה בשיטה הזאת. פיילוטים של איגום בדיקות נערכו גם במרכז הרפואי שיבא בתל־השומר ובבית החולים רמב"ם בחיפה. לטענת מומחים, השיטה עלולה להיות יעילה יותר בקרב נבדקים חסרי תסמינים, שכן שיעור ההדבקות אצלם עשוי להיות נמוך משמעותית לעומת חולים עם תסמינים. עם זאת, כחלק מהתהליך הדגימות מדוללות ונמהלות, מה שעלול להשפיע על רגישות הבדיקה.
האתגר המרכזי בשיטה, שעלול גם לעכב את תהליך כניסתה לשימוש נרחב במעבדות, הוא יכולת ההערכה באשר לתוצאת הבדיקה. "זו שיטה שיש לה הרבה פוטנציאל, אבל יש הרבה קשיים בדרך להתגבר עליהם", אומר ד"ר יותם שנהר, מנהל אגף המעבדות בלאומית שירותי בריאות. "היא אפקטיבית כאשר שיעור החיוביים הוא נמוך, לא יותר מחמישה אחוזים. לכן, לישראל השיטה הזו לא מתאימה כעת, אבל במצב שבו אחוז החיוביים יחזור להיות נמוך, או שנדע איך למיין את הדגימות ולהפריד בין אלו עם סיכוי גבוה יותר לתוצאה חיובית לעומת דגימות עם סיכוי גבוה לתוצאה שלילית, זה יכול להוות מכפיל כוח מאוד משמעותי".
בתוך כך, כפי שפורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות", משרד הבריאות משנה את מדיניות בדיקות הקורונה שלו. על פי ההנחיה החדשה ייבדקו קודם בעלי תסמינים. באשר לאלו שאינם בעלי תסמינים, ייבדקו קודם אנשים מהקבוצות הבאות: בני בית של חולה מאומת, עובדים במוסדות עם אוכלוסייה בסיכון גבוה ובהם בתי אבות, מוסדות סיעודיים ואנשים המיועדים לפרוצדורות אלקטיביות ובהם ניתוחים וטיפולים שונים. בנוסף, גם אנשים אשר גרים בתנאי צפיפות, ובהם אוכלוסיות חרדיות או אוכלוסיות של עובדים זרים יכולים לקבל אישור מיוחד להיבדק ללא תסמינים.
בחוזר הובהר כי אנשים אשר שוהים בבידוד ואינם מפתחים תסמינים לא יהיו זכאים לבדיקה, אלא אם הם משתייכים לקבוצות הספציפיות שיקבלו תעדוף. עם זאת, רופאי המשפחה יוכלו להמשיך להפנות מבוטחים לבדיקות קורונה, אך בהיקף מצומצם יותר. למעשה, ההנחיה החדשה מצמצמת את סמכות הרופאים להפנות לבדיקות, כפי שניתנה להם עד כה. גם אנשים שנמצאו חיוביים במסגרת סקר סרולוגי, חולים מאומתים שעליהם לעבור בדיקות החלמה או כאלו אשר בדיקתם נפסלה – יהיו זכאים.
בהצהרה לתקשורת שמסר אתמול אדלשטיין אמר עוד: "נשארו לנו שלושה-ארבעה ימים לעשות צעדים מינימליים, הרבה פחות ממה שרצינו לעשות בשבוע שעבר". הוא הוסיף כי ייתכן שצעדי הביניים יגיעו לאישור הממשלה עוד לפני סוף השבוע הקרוב.
הסתדרות האחיות הודיעה אתמול על שביתה במתכונת חירום החל מיום שני הקרוב, זאת בהמשך לסכסוך העבודה שעליו הכריזו בגלל מחסור חמור בתקנים לאחיות ואחים בבתי החולים, ולאיומי השביתה שפורסמו לראשונה ב"ידיעות אחרונות".
לפנייה לכתב/ת 
