מחאת ההורים: "למה לסגור בתי ספר וגנים?"
לקראת ההחלטה אם לסגור את בתי הספר והגנים, ההורים זועמים. "לא יכול להיות שמקבלים החלטות בלי שום דבר מושכל אלא אך ורק מתוך פחד. זה לא הגיוני ואפילו שערורייתי"
עדיין לא ברור אם בית הספר של החופש הגדול יסגר ביום שלישי וההורים זועמים ומבקשים פתרונות. "אני עם ארבעה ילדים, שהגדול בן תשע", מספרת סיגל שפיץ-טולדנו, יו"ר ועד ההורים בגבעתיים בראיון לאולפן ynet. "כך שאם סוגרים את מערכת החינוך - כולם בבית ואי אפשר לחשוב על עבודה".
קראו עוד:
זו המשמעות של ביטול המסגרות לילדים
10 פעילויות עם הילדים בחופש המוזר הזה
בן או בת? הילדים מחליטים בקייטנה מי הם
"אין לי שמץ של מושג למה רוצים לסגור", אומר אחז אגם, אב לארבעה ילדים ויו"ר משותף של ועד הגנים הארצי. "מאז אותה אמירה שהולכים לסגור את מוסדות הילדים ובעיקר את הגנים, הלכנו ובדקנו מאיפה הגיעו הנתונים ולמה צריך לעשות את זה, ואנחנו לא מבינים את זה בכלל.
"לא ברור למה צריך לסגור את הגנים, הרי ברור שבסופו של דבר ברגע שהגנים ייסגרו ובכלל הגילים הצעירים, המשמעות של זה היא סגר לכל עניין ודבר, וזה דבר שהוא לא הגיוני, ואפילו שערורייתי. לא יכול להיות שמקבלים החלטות בלי שום דבר מושכל אלא אך ורק מתוך פחד, אך ורק מתוך ניסיון לרצות, אך ורק מתוך להגיד 'עשינו'.
"ישבנו עם המטה לביטחון לאומי לפני שבוע והם אמרו לנו שאחוזי ההדבקה מאוד נמוכים. ההורים יודעים לשמור על עצמם. ברגע שתחזיר את הגילים הנמוכים, אין ברירה. אנחנו יודעים שהסבים והסבתות הם לא פקטור במשבר הזה, ולכן זה אומר שההורים יצטרכו לחזור הביתה, הילדים שגם ככה בקושי חוו מסגרת עוד פעם נכנסים, יוצאים, נכנסים, יוצאים, סובלים מקשיים מאוד בעייתיים, גם ברמה הנפשית ובסוף זה נראה סוג של משחק. לא ממש בונים תוכנית ברורה, לא יודעים מה קורה, וגם לא אומרים לנו למה".
שפיץ-טולדנו: "מאוד נחמד לי להיות עם הילדים ויש גם יתרונות לקורונה, אבל אנחנו באי ודאות. הממשלה לא באמת יודעת ובכל זאת היא מקבלת החלטה. זו פגיעה רגשית חברתית קשה מאוד, לילדים מאוד קשה להיות בסגר, בלי המסגרת המוכרת, במיוחד לילדים הקטנים".
לדברי רעות יצחק, אם לשני ילדים ויו"ר ועד הגנים בנס ציונה, חשוב מאוד להפריד את ילדי הגנים מילדי בתי הספר. "הצרכים כאן הם שונים לחלוטין. בילדי הגנים אסור לגעת. אלה ילדים שצריכים את ההורים פנויים, רגועים. הם צריכים את המסגרת ההחברתית".
אז מה עושים? איך אנחנו מתמודדים אם מחר בבוקר, קמים עלינו לסוגרנו?
אגם: "כרגע כמובן שוועד הגנים הארצי הוא חלק מהנהגת ההורים הארצית וכרגע אנחנו גם שוקלים איך להתקדם הלאה, אבל הדברים שכן עומדים על השולחן זה שאם חס וחלילה ביום שלישי יוחלט שהמוסדות ייסגרו, נבלה את הימים האלה ברחובות ונבהיר שהדברים האלה לא מקובלים. אי אפשר להמשיך בדבר הזה.
"צריך תוכנית ברורה, צריך שנדע לאן אנחנו הולכים. הולכים לסגור עכשיו, ומה הלאה? איפה התוכנית? מי נגד מי? מתי יוצאים? מתי אנחנו ממשיכים הלאה? צריך מבוגר אחראי. כל עוד שום דבר לא ברור, מאוד קשה לנו לתפקד ומי שרוצה אותנו ביום שלישי בבית יקבל אותנו ביום שלישי במקומות אחרים".
אתם בעצם אומרים שאתם יוצאים למאבק ציבורי נגד סגירת הגנים?
שפיץ-טולדנו: "הפעם אני חושבת שזאת תהיה מחאה מאוד גדולה כי באמת כל ההורים מאוחדים. כרגע מיליון הורים תופסים את הראש. ב-1 בספטמבר אנחנו לא יודעים מה יהיה. הקורונה תלווה אותנו כנראה אולי אפילו כמה שנים אז מה יהיה בזמן השפעת? אז כל חודשיים יהיה סגר של חודש? צריך להבין שזה פוגע בנו. ההורים לילדים הצעירים הפכו להיות עובדים סוג ג'. לאט לאט מעסיקים ירצו עובדים שהם עם ילדים גדולים יותר".
לפנייה לכתב/ת 
