.jpg)
האם ישראל בדרך להפוך למעצמת בריאות דיגיטלית?
בשנים האחרונות הבריאות הדיגיטלית היא הנושא המדובר ביותר בעולם הרפואה, עם מרוץ לפיתוח טכנולוגיות שעד היום ראינו רק בסרטי מדע בדיוני. אך למרות הקשיים והאתגרים הרבים, למדינת ישראל יש את כל הנתונים להפוך למעצמה בתחום. בשנת הלימודים האקדמית הקרובה גם יפתח מסלול ייחודי של תואר ראשון לטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה
בשיתוף HIT מכון טכנולוגי חולון
בסדרה המיתולוגית "מסע בין כוכבים" מככב אצל הצוות הרפואי שעל ספינת החלל אנטרפרייז הטריקודר, גלאי ידני קטן שסורק את הגוף, אוסף מידע ומאבחן מחלות. מה שנראה בשנות השישים כמו מדע בדיוני, הופך בשנים האחרונות למציאות. נראה שכל העולם נמצא היום במרוץ לפיתוח הטכנולוגיה הרפואית שחוזה ומאבחנת מחלות.
"בעתיד הלא רחוק יהיו לנו מערכות סנסורים שיבדקו את תנועות הגוף ואת הטווח שלהן, את לחץ הדם, ה-א.ק.ג וכדומה", צופה ד"ר בעז תדמור, ראש רשות המחקר של המרכז הרפואי רבין. "החיישנים האלו יאספו עלינו את כל הנתונים, יבנו מדדים ויספקו לנו מידע על מצבנו הרפואי. אדם יקום כל בוקר, וכמו שהוא בודק מה מצבו בבורסה, כך הוא יוכל גם לבדוק את הבורסה הבריאותית שלו".
חיישנים מהסוג שמתאר ד"ר תדמור הם רק קצה הקרחון של רפואת העתיד. ביג דאטה, רובוטיקה, בינה מלאכותית, טכנולוגיות לטיפול מרחוק - כל אלו הופכים לחלק בלתי נפרד מעולם הרפואה. לאחרונה אוגדו כל המוטיבציות הטכנולוגיות הללו, שמשנות לגמרי את פני הרפואה, תחת המונח "בריאות דיגיטלית".
ההבנה שרפואה איכותית ומתקדמת תוכל להתנהל רק על ידי פיתוח תשתיות דיגיטליות, מחלחלת גם אל מקבלי ההחלטות. כך למשל, לפני שנתיים הושקה במשרד הבריאות בהיקף של מיליארד שקלים התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה. "אנחנו חיים בסביבה רפואית מורכבת - החולים מורכבים והתחלואה מורכבת. לכן הרפואה צריכה להיות היום זמינה, איכותית ומותאמת לכל אדם", מסביר ד"ר תדמור את חשיבותה של הבריאות הדיגיטלית.
הבריאות הדיגיטלית כוללת קשת רחבה של טכנולוגיות ושירותים שמטרתם ליצור מערכות אדפטיביות שמעניקות לחולה את הרפואה המיטבית על ידי חיזוי, מניעה, פרסונליזציה ושיתופיות (מה שמכונה בשפה המקצועית P4). "הכוונה היא לעשות בריאות חכמה בעיר החכמה. אנחנו זקוקים למערכות שיודעות לחזות דברים כמו מחלות, למנוע אותם על פי הגנטיקה ותכונות האופי של כל אדם, ולבסוף לשתף את המידע בין כל המטפלים. הצטבר לנו ידע בהיקף עצום, וכדי שתהיה לו משמעות, אנחנו זקוקים לאמצעים שיהפכו את הדאטה לחוכמה".
חזית הטכנולוגית של עולם הרפואה
היום שבו נוכל להשתמש בטכנולוגיות המתקדמות שפעם היו מדע בדיוני הוא ממש לא רחוק, מציין ד"ר תדמור. כיום נמצא ד"ר תדמור בחזית הטכנולוגית של עולם הרפואה והוא פוגש מקרוב את המיזמים שעושים מהפכה בעולם הבריאות. חממת החדשנות שהוקמה לפני שנתיים בבילינסון ושהוא ממוביליה, מציעה לאנשי הצוות בבית החולים לממש רעיונות לשיפור עבודתו של הרופא ובריאות הציבור.
"היתרון של החממה שהיא לוקחת זרע והופכת אותו לעץ מניב בשלב מוקדם מאוד, עוד לפני שקרנות הון סיכון רוצות לשמוע עליו. אנחנו מפתחים רעיונות היוליים ונותנים להם מעגלי תמיכה וסיוע, בונים סביבם תשתית טכנולוגית ופלטפורמה עסקית שתעניין משקיעים, חברות פארמה, קרנות הון סיכון וגופים אחרים".
עד היום הוגשו לחממה למעלה מ-140 הצעות מאנשי צוות בבית החולים, מרופאים וטכנולוגים ועד עובדי סיעוד. בין המיזמים שנמצאים בשלבים מתקדמים - פרויקט שמונע נפילות אצל מבוגרים ופרויקט לשינוי תנוחת העובר ממצג עכוז למצב ראש לפני הלידה.
מה מעכב את רפואת העתיד?
אבל, שתי בעיות עיקריות מעיבות על העתיד הטכנולוגי הוורוד שמצייר ד"ר תדמור. ראשית, המערכת הרפואית עדיין לא מתורגלת לבריאות הדיגיטלית. ההתנהלות הדיגיטלית במשבר הקורונה היא הדוגמא החיה לכך. "זה לא שאף אחד לא ידע מה עושים עם מגיפה, אבל המערכים היו כאוטיים ולא שלמים. כל נושא המעקבים ושבירת שרשראות ההדבקה - אם היו לנו את האמצעים הדיגיטליים לעשות את זה, הנתונים היו הרבה יותר מהירים, איכותיים ומדויקים. מי נבדק, באיזו בדיקה, איך היא עוברת לקופות החולים ולמאגר המידע הלאומי - זו בריאות דיגיטלית, וצריך לתת לה את העדיפות הנדרשת".
בעיה שנייה שמעכבת את התפתחותה של רפואת העתיד היא מחסור באנשי מקצוע שמדברים בשתי השפות - שפת מדעי המחשב ושפת הרפואה. "כל רעיון זקוק למערכות תמיכה של הנדסה, עיצוב ועוד. לרוב הרופאים אין ידע הנדסי, טכנולוגי או דיגיטלי מספיק עמוק. צוותים מולטי דיסציפלינריים יעשו עבודה איכותית, מהירה וסינרגטית יותר".
חממת החדשנות בניצוחו של ד"ר תדמור היא התחנה הראשונה אותו פוגש היזם. ד"ר אירית יניב, שותפה בקרן Accelmed שמנהלת את מרכז חדשנות Innovomed, היא התחנה האחרונה שלו. ד"ר יניב מסכימה עם ד"ר תדמור כי אין מספיק אנשי מקצוע שמדברים בשתי השפות. "יזמים שיכירו את עקרונות הבריאות הדיגיטלית, יחסכו זמן למערכת. כרגע התחום פרוץ, האחד מלמד את השני. יש יזמים שמגיעים אלינו לא אפויים עם הרעיונות שלהם. הייתי שמחה שאת השעה שאני מקדישה להם כדי לתת להם שיעור - מישהו אחר ייתן".
נראה שכל מה שקשור לבעיית ההון האנושי בתחום הבריאות הדיגיטלית עומדת להיפתר. בשנת הלימודים האקדמית הקרובה יפתח ב-HIT מכון טכנולוגי חולון, מסלול ייחודי לתואר ראשון לטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה. מטרת התוכנית היא להכשיר אנשי מקצוע מיומנים, שיהפכו את ישראל למעצמת בריאות דיגיטלית.
"התוכנית הזאת מצביעה על עקב אכילס של התחום - ההון האנושי", מסביר ד"ר רפאל ברכאן, מייסד המסלול, הוא עצמו שילב בצעירותו בין לימודי מדעי המחשב ללימודי רפואה - שילוב נדיר אז וגם היום. "אין לנו את כוח האדם המיומן לכרות את הזהב שבמכרה המידע הרפואי. יש לנו מדעני מחשב ומהנדסים, אבל כשמכניסים אותם לעולם הביו רפואה, לוקח לפחות שנה עד שהם מדברים. התהום הזו יוצרת צוואר בקבוק בכל מה שקשור למידע רפואי. יש זילות היום במונח 'מדעי הנתונים'. כל מי שבגר מדעי המחשב ונגע קצת בדאטה קורא לעצמו מדען נתונים, אבל זה לא המצב. מדען נתונים הוא מישהו עם רקע מעמיק בסטטיסטיקה ובמתמטיקה, לפחות תואר שני או דוקטורט".
"רוח הידע, המוטיבציה והנחישות קיימים"
למרות הקשיים והאתגרים, לישראל יש את כל נתוני הפתיחה להפוך למעצמת בריאות דיגיטלית, מעידים ד"ר יניב, ד"ר תדמור וד"ר ברכאן. "אנחנו נמצאים בישראל במקום טוב. איכות הרפואה גם בקופות החולים וגם בבתי החולים היא טובה מאוד ברמה העולמית. כמו בארצות הברית ובמקומות אחרים בעולם, גם בישראל יש משבר בתחום הבריאות, בעיקר בגלל בעיות של תקציבים ושל כוח אדם, אבל רוח הידע, המוטיבציה והנחישות קיימים", אומר ד"ר תדמור.
ד"ר יניב מוסיפה כי אחת הסיבות שיהפכו את ישראל למעצמת בריאות דיגיטלית היא הדיגיטציה המוקדמת של התיקים הרפואיים שלנו. "מדינת ישראל מאוד מתקדמת מבחינת מחשוב הנתונים רפואיים. יש בישראל רק ארבע קופות חולים והיה קל לעשות את זה. בארצות הברית הרופאים לא מרוכזים תחת ארגון אחד גדול, וכל רופא עושה מה שהוא רוצה. השלב הראשון של הדיגיטציה בארצות הברית קרה רק בזמן כהונתו של אובמה. אצלנו זה התחיל לפני יותר מעשרים שנים".
מה יהיה תפקידו של הרופא בעולם שבו הטכנולוגיה תעשה בשבילו את כל העבודה?
"אני חושבת שתפקידו של הרופא יהיה להנגיש את המידע הרפואי ואת הטיפול לחולה. במקום להיות הפקיד שיושב ומתקתק במחשב, הוא יסביר לך על המחלה שלך ועל הטיפולים האפשריים. לדוגמא - לנתח צילומי רנטגן יהיה אפשר לעשות באופן אוטומטי, אבל לקחת את המידע הזה, להעביר אותו לחולה שיושב מולך, להסביר לו ממה הוא צריך להיזהר ואיך להתייחס לסביבה, זה יהיה תפקידו של הרופא. הרופאים יכולים רק לצמוח מהדיגיטל ולשפר את היחס לחולה".
*הענקת התואר מותנת באישור המל"ג
בשיתוף HIT מכון טכנולוגי חולון
לפנייה לכתב/ת 
