סיבה לדאגה: שיא במספר אנשי צוות רפואי החולים בקורונה

משבר הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet

בשבת, 1 באוגוסט, עמד מספר החולים הפעילים מבין עובדי מערכת הבריאות על 760, כך שמדובר בתוספת של 56 חולים ביום אחד. מבין החולים (נכון ל־1.8) 212 הם אחים ואחיות, 94 הם רופאים ורופאות ו־162 הם עובדי ועובדות משק ומנהלה. יתר החולים הם אנשי כוח עזר, עובדי מעבדה, רוקחים, מרפאים בעיסוק, עובדים סוציאליים ומקצועות נוספים. הדוח מתייחס לעובדים בזרועותיה השונות של מערכת הבריאות – בתי החולים הכלליים, קופות החולים, לשכות הבריאות והמוסדות השיקומיים והפסיכיאטריים.

פעילות מחלקות נפגעת בגלל מספר הצוותים הרפואיים החולים(צילום: שאול גולן)

מבין בתי החולים הכלליים, המרכז הרפואי שיבא בתל־השומר הוא הראשון ברשימה – 49 מעובדיו הם חולים מאומתים ופעילים. אחריו הדסה עין כרם בירושלים, עם 35 חולים, והמרכזים הרפואיים בילינסון ושמיר (אסף הרופא), שבכל אחד מהם 29 אנשי צוות חולים. חשוב לציין כי הדוח אינו מפרט כמה מבין אנשי הצוות נדבקו במהלך עבודתם וכמה מהם נדבקו בבתיהם או במקומות אחרים.

מנגד, בימים האחרונים דווקא נרשמה ירידה במספר אנשי הצוותים הרפואיים שנמצאים בבידוד. מספר המבודדים, שעמד בשיאו על 3,252 אנשי צוות, ירד ל־2,779. מתוכם 1,299 הם עובדים של בתי החולים הכלליים ו־993 הם עובדי קופות החולים.

מספר המבודדים הגבוה ביותר מבין עובדי בתי החולים הוא בהדסה עין כרם – 118 רופאים, אחיות ואנשי מנהלה ומשק שוהים כעת בבידוד. אחריו נמצא המרכז הרפואי לגליל בנהריה עם 109 אנשי צוות הנמצאים בבידוד – מספר גבוה מאוד יחסית לגודלו של בית החולים. בבית החולים לניאדו בנתניה 101 אנשי צוות הנמצאים בבידוד, ובמרכז הרפואי שיבא בתל־השומר – 79.

למרות הירידה במספר אנשי הצוות שנמצאים בבידוד, פעילותן של כמה מחלקות נפגעה בצורה משמעותית: המחלקה הפנימית במרכז הרפואי נהריה ומכון הממוגרפיה בלניאדו נסגרו עד להודעה חדשה, והפעילות בשתי מחלקות פנימיות בבית החולים ברזילי באשקלון צומצמה.

לירידה במספר המבודדים שתי סיבות עיקריות: הראשונה היא ההקפדה על שימוש באמצעי מיגון, בניגוד לגל הראשון; והשנייה היא נטייתם של בתי החולים שלא להורות לאנשי הצוות להיכנס לבידוד באופן מיידי, גם זה בניגוד לגל הראשון.

"אנחנו מקפידים מאוד על מיגון, למרות שזה מכביד על העבודה", אומר פרופ' אהוד גרוסמן, מנהל החטיבה הפנימית במרכז הרפואי שיבא. "יש משמעת ברזל בעניין הזה, גם משמעת עצמית, ולכן יש לנו פחות אנשי צוות שנכנסים לבידוד. אנשי הצוות גם לומדים מהניסיון. בגל הראשון לא הייתה אותה רמת מיגון".

 האם ההקפדה הזאת תביא גם לשיטוח העקומה של אנשי הצוות שנדבקו? את זה נדע כנראה בימים ובשבועות הקרובים.

ובתוך כך, מצוקת הרופאים לאור המצב הולכת וגוברת. שני רופאים מדברים על המצב במחלקות:

ד"ר נינה אבשוביץ'(צילום: אלעד גרשגורן)

"המחלקה כולה ממוקמת בפרוזדור"

ד"ר נינה אבשוביץ, מנהלת מחלקה פנימית ד' בבית החולים הלל יפה, שלאחרונה הפכה להיות מחלקת קורונה: "אני מנהלת מחלקה פנימית מ־2011 ובמשך שנים היינו רואים את כל המטופלים, בודקים אותם ומשוחחים איתם. היום היכולת שלנו להרגיש את המטופל מאוד מוגבלת. אנחנו נכנסים פנימה כשהמטופל לא יכול לגעת בנו ואנחנו לא בו.

"אין לנו חדרים משלנו, והמחלקה כולה ממוקמת בפרוזדור ובחדרי השירות. מה שפעם היה חדר חימום אוכל הפך לחדר היחיד שבו רופאים יושבים, בצפיפות גבוהה. היכולת שלנו ללמד את הדור הצעיר של המתמחים, שכנראה יצטרכו להתמודד עם הגל של החורף, היא מצומצמת. אנחנו נכנסים לחורף עם שפעת וקורונה, בלי שקיבלנו תוספת תקנים, כשהמצב הולך ונעשה יותר ויותר מורכב.

"אני לא יודעת אם שכחו אותנו. כולם חיים את הרגע ולא חושבים על העתיד. מדברים על זה שהמצב עלול להימשך ולהחמיר אבל חוץ מדיבורים והבטחה של תקנים שטרם הגיעו – לא נעשה דבר. המחמאות של הציבור חשובות וריגשו אותי, אבל הן לא יחליפו את הידיים שצריכות לטפל בחולים".

ד"ר יותם דרעי(צילום: גדי קבלו)

"האלימות חזרה לחדרי המיון"

ד"ר יותם דרעי, בן 33 מבאר־שבע, מתמחה ברפואה דחופה בבית החולים הציבורי אסותא באשדוד: "אני לא מצפה שימחאו לי כפיים ביציאה מבית החולים, אבל אני מרגיש שינוי ביחס כלפינו, אנשי הצוות שנמצאים בקו האש, בהשוואה לגל הראשון.

"לא שאני חש כיום זלזול, אבל אני גם לא רואה איזו הערכה מיוחדת. למשל, בגל הראשון קיבלנו כל יום צ'ופרים. אנחנו לא עובדים בשביל הצ'ופרים, אבל אני מודה שזה היה מאוד נעים ונחמד. גם המטופלים שהגיעו למיון הפגינו כלפינו הערכה.

"בגל השני פחות רואים את זה. התופעה של אלימות, קללות ואיומים כלפי אנשי הצוות הרפואיים, שהיא חלק משגרת היום בחדרי המיון, כמעט ונעלמה בזמן הגל הראשון. עכשיו זה חזר. אני באופן אישי לא חיפשתי גינוני כבוד אף פעם. הבקשה היחידה שלי היא שלא יקללו אותי ויאיימו עליי. ואם לא די בכך, אנחנו מתמודדים עם חוסר אדיר בתקנים. מקווה שנוכל לרתום את הציבור למאבק שלנו, וכך מעז ייצא מתוק".