9 שנים לאחר רצח אחיו בפיגוע - תרם כליה לאדם שלא הכיר
תשע שנים אחרי שאחיו אודי פוגל ז"ל ומשפחתו נרצחו בפיגוע באיתמר ירון פוגל (40) החליט להציל את חייו של אדם שלא הכיר: לאחר שקיבל את אישורם של הוריו, תרם כליה לברק יפת בן ה־36."צריך לזכור שבחיים השמש תמיד תזרח. השאלה היא אם אתה רוצה להיות בצד החשוך, או להמשיך קדימה ולהיות בצד המואר של השמש"
"זה כבר התחיל לפני חמש שנים וכל פעם נדחה מסיבות שונות. עד שלפני שנה וחצי, אחרי שיחה עם אשתי, העלינו הילוך", מספר פוגל. "אמרתי: זהו, אני הולך על זה". במקרה של פוגל הסיכון הכרוך בניתוח מבחירה אינו מובן מאליו: במארס 2011, לפני קצת יותר מתשע שנים, איבד את אחיו אודי פוגל ז"ל, שנרצח יחד עם אשתו רותי ושלושת ילדיהם בפיגוע שאירע ביישוב איתמר שבשומרון.
פוגל מספר כי כדי לא להדאיג את הוריו הוא עידכן אותם בדבר הניתוח רק ימים בודדים לפניו. "זה ברור שכל מה שאתה עובר בחיים משפיע עליך, וההורים שלי, וכולנו בכלל, עברנו אירוע שקשה לתאר אותו. אבל צריך לזכור שבחיים השמש תמיד תזרח. השאלה היא האם אתה רוצה להיות בצד החשוך - ליפול ולהתרסק או לקום ולהמשיך קדימה ולהיות בצד המואר של השמש. בוועדה של משרד הבריאות שאלו אותי מה יקרה אם הוריי לא יסכימו שאתרום. עניתי שלא אתרום, אבל היה לי ברור שהם יסכימו וייתנו את ברכת הדרך, וכך היה".
מה אחיך היה אומר על המעשה?
"אודי היה אידיאליסט. לא דיברנו על זה, אבל אני בטוח שהוא היה מברך ומחזק אותי על המהלך. אני גם די בטוח שהמחשבה לתרום הייתה עוברת לו בראש".
את התהליך כולו עבר ירון בליווי צמוד ומסור של עמותת "מתנת חיים", אותה הקים הרב ישעיהו הבר ז"ל, שנפטר באפריל האחרון. "הארגון לא לוחץ עליך בשום אופן. הכל מתנהל לפי לוחות הזמנים שלך", מספר פוגל. "הם דואגים לתת לך את היכולת לבחור או לעזוב את התהליך בכל שלב. אני מאמין שכל אחד יכול לתרום במשהו. לי הקב"ה נתן ברוך השם גוף בריא, אז אני מנצל את זה. כמו שלאחד יש יכולת חינוך טובה או אמנות טובה והוא תורם בחלקו. אני מאמין שכל אחד יכול לתרום במשהו".
לאחר שנפלה ההחלטה הוא החל בתהליך ארוך שכלל עשרות בדיקות וועדות רפואיות. ביום שלישי לפני שבוע וחצי נכנס פוגל לחדר הניתוח בבית החולים הדסה עין כרם. זמן קצר לאחר מכן הושתלה אחת הכליות שלו בגופו של ברק יפת, בן 36 מתל־אביב. כמה שעות לאחר שיפת התאושש מהניתוח הלא פשוט נפגשו השניים לראשונה.
"זה אדם שנתן לי את החיים בחזרה", אומר יפת בהתרגשות. "אני סובל מהכליות וממתין להשתלה כבר שבע שנים. הראייה שלי נפגעה, הקושי והכאבים הלכו והתגברו. בתחילה נזקקתי ליומיים של דיאליזה בשבוע, ובשיא הגעתי למצב של חמישה ימים. זה סבל שקשה לתאר. כשקיבלתי את הטלפון על התרומה מאוד התרגשתי. זה לחיות מחדש".
באותו המפגש יפת לא ידע על עברו של ירון. "למעשה, רק כמה ימים אחרי הבנתי שמשפחתו עברה אירוע כל כך קשה שכל המדינה הזדעזעה ממנו. פגשתי אדם מיוחד, אדם שכולו טוב. אפילו הבנות שלו השאירו לי מכתב עם שוקולד ושאלו לשלומי. אין הרבה אנשים כאלה. הוא העניק לי חיים".
ירון מסביר כי המודעות לתרומת כליה הולכת וגדלה. "לפני שנכנסתי לניתוח פנה אליי חבר שהתחיל להתעניין בהליך לתרומה ודיברנו. בשבת האחרונה, אחרי שחזרתי מהתרומה, הוא כתב שהוא רוצה להיפגש, ובאמת קפצתי אליו. אחרי השיחה הוא אמר שיתחיל בתהליך".
"בחודשים האחרונים אנחנו עדים לגידול משמעותי ביותר במספר הפניות והתורמים, כחלק מרצון התורמים להמשיך את חזונו של הרב הבר — חיסול רשימת ההמתנה להשתלות כליה", מספרת רחל הבר, אשתו, שממשיכה את פועלו לאחר שנפטר מקורונה באפריל. "אני מבקשת להודות באופן אישי לכל אחת ואחד מהתורמים הרבים, לכל אלו שפנו אלינו ולאלו שנמצאים בתוך התהליך, כן ירבו כמוכם".
ניתן לתרום לעמותת "מתנת חיים" בהוראת קבע או תרומה חד־פעמית בטלפון 2716*.
לפנייה לכתב/ת 
