המחיר הנפשי של תקופת הבידוד - ואיך למזער נזקים
מהן ההשפעות הפסיכולוגיות של הבידוד, כיצד הן מתעצמות בזמן של משבר כלכלי וחוסר ודאות, מדוע צעירים פחות סובלים, למה הזום כל כך חשוב בתקופה הזו וכיצד יש לנהוג בסגר הבא (אם יהיה) כדי לעבור אותו בשלום. המדריך למבודד
אחת המילים השגורות ביותר ברחבי העולם בחצי השנה האחרונה היא "בידוד" (quarantine). נגיף הקורונה הביא איתו תופעה של ריחוק חברתי ובידוד של אנשים חולים או כאלה שעשויים להיות חולים בנגיף. יחד עם זאת, הבידוד מביא איתו השלכות נוספות ואם נכנסתם לבידוד ולא נדבקתם בנגיף, זה לא אומר שסיימתם אותו בריאים, בשל העובדה שההשלכות הנפשיות עלולות להתברר כמרחיקות לכת, בעיקר בקרב האוכלוסייה המבוגרת יותר.
משבר הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet
1. מהן ההשפעות הפסיכולוגיות שיש לשהות ממושכת בבידוד?
לפני כשלושה חודשים הופיע בכתב העת הרפואי לנצט ( Lancet ) מאמר שסקר ממצאים של 24 מחקרים מהעולם שבדקו את ההשפעה הפסיכולוגית שיש לבידוד בגין הידבקות במחלות זיהומיות שהתפשטו לממדי מגפה כמו הקורונה. רוב החולים המבודדים סבלו מתחושות של דחק נפשי (סטרס) שנבעו מחרדות מהמחלה והשלכותיה על הבריאות.
העובדה שמדובר במחלה שרב הנסתר על הגלוי לגביה ושאין תרופה או חיסון, העצימה את ממדי החרדה, במיוחד לאור דיווחים על חולים שסבלו מסימפטומים קשים וארוכי טווח. מקור נוסף לחרדה ולמצוקה הינו החשש של החולים להדביק את בני זוגם, ילדיהם או קרובי משפחה אחרים. מי שסבלו מחרדות ברמה גבוהה יחסית הן נשים בשלבים שונים של היריון.
השלכות פסיכולוגיות נוספות של בידוד בגלל מחלה כמו הקורונה ( או ה-SARS, נגיף ממשפחת הקורונה) שפרצה ב-2002 הן הפרעות בשינה (אינסומניה), עצבנות יתר, התפרצויות כעס לא אופייניות, תשישות פיזית ונפשית, בדידות ,ירידה ביכולת הקשב והריכוז, דכדוך נפשי ודיכאון.
במקרים קיצוניים חולים שהוכנסו לבידוד ממושך סבלו מסימפטומים של פוסט-טראומה (PTSD). רבים מהמבודדים בגלל מחלה מסוכנת כמו הקורונה חוו תחושת סטיגמה מהסביבה החברתית וסביבת עבודתם. אנשים נוטים להתרחק מחולים שיצאו מבידוד, מה שמגביר תחושה של דחייה חברתית מעיקה. באחד המחקרים דיווחו היוצאים מבידוד על כך שהחברה התייחסה אליהם בשונה מאשר לאחרים: נמנעו מחברתם, חדלו להזמינם לאירועים חברתיים, התייחסו אליהם בפחד ובחשדנות והפנו כלפיהם הערות פוגעות ומשפילות.
2. עד כמה ההשפעות הללו מתעצמות כשאנחנו גם חווים תקופה של כאוס, חוסר ודאות ומשבר כלכלי?
מצב של מעורפלות וחוסר ודאות כלכלית ותעסוקתית עלול לגרום למשבר קיומי עבור כלל האוכלוסייה שנפגעה בגלל התפרצות המגפה, ובמיוחד עבור אותם אנשים שחלו ונאלצו להיכנס לבידוד. ברור לכל בר דעת שהפסדים כלכליים בגלל כניסה לחל"ת, הפסד מקום עבודה ומשבר תעסוקתי אותו חווים בעלי עסקים גורם לחרדה קיומית בבחינת "מאין יבוא עזרי".
אחד מהצרכים ההישרדותיים-קיומיים של האדם הוא הצורך בתחושת ביטחון, צורך הממוקם מיד אחרי הצורך הביולוגי למזון וחמצן בהיררכיית הצרכים של מאסלו. כשמטה לחמו של אדם נפגע והוא חסר מקורות הכנסה תחושת הביטחון מתערערת. להתערערות זו יש כמובן השלכות חמורות על בריאותו הפיזית והנפשית של הנפגע.
תורם שלילי לתחושה קשה זו הוא היעדר מנהיגות חזקה ויציבה המפיחה רוח של תקווה, ופועלת ללא דעת ותבונה על מנת להקל על נפגעי המגפה. ההשפעה מאובדן פרנסה המתחברת לחרדות המובנות ממחלת הקורונה שסופה מי ידענו, היא ארוכת טווח כשאין לראות באופק הקצר ישועה ומזור.
אובדן מקורות הכנסה ומצוקה כלכלית כתוצאה מהמחלה והשלכותיה גורמים למועקה סוציואקונומית ומהווים גורמי סיכון לתחלואה פיזית והפרעות פסיכולוגיות ורגשיות, כמו תחושת מתח מתמשך, עצבנות לא אופיינית, דיכאון, שתיית אלכוהול מופרזת ובמקרי קיצון מחשבות אובדניות והתאבדות.
3. כיצד בידוד עלול לפגוע בזוגיות?
אין כל ספק שההשלכות הנפשיות של מי שנאלץ להיכנס לבידוד ממושך לבד חמורות הרבה יותר מאשר מי שנמצא בבידוד עם בן/בת זוג או חברים. גם הסיכוי לבדידות חברתית עולה במקרה כזה. יחד עם זאת, במקרה של בידוד עם בן/בת זוג שנמצאים בקשר של נישואי מצוקה (מצב של בעיות רגשיות וקונפליקט מתמשך), השוואה זו מאבדת מהתוקף שלה.
בני זוג בקשר רומנטי מוצלח ומאושר שנאלצים לשהות בבידוד של שבועיים בגלל שבדיקתם הראתה תוצאה חיובית, נהנים על פי רוב מזמן הפנאי המשותף אותו הם מנצלים לעיסוקים החביבים על שניהם תוך שמירה על איזון בין "זמן ביחד לבין "זמן ל-לבד". האיזון הזה מאפשר להם למקסם את התועלת שיש לזמן הממושך שבו הם נאלצים להתפנות ממטלות חוץ ולהתמקד במטלות פנים הבית. שונה הדבר בקרב זוגות במצוקת נישואים המאופיינים במתח וקונפליקט מתמשך. השהייה המאולצת בין כותלי הבית מעצימה את המתח והמריבות ביניהם מבלי האפשרות לקחת "פסק זמן" אחד מהשנייה.
באשר לזוגות שאינם מנהלים משק בית במשותף, גם לגביהם יש להבחין בין זוגות הנבנים מהקשר לבין אלה שהזוגיות שלהם איננה משביעת רצון. זוגות מאושרים ירגישו כמובן געגועים לקרבה הפיזית וליחסים האינטימיים שלהם ויעשו כל מה שניתן באמצעות טכנולוגיה מפותחת (שיחות וידאו בזום ובווטסאפ) לשמור על קרבה למרות הריחוק הפיזי ובאמצעות קרבה זו להעניק תמיכה והכלה רגשית זה לזו. תופעה זו ודפוסים אלו, אם הם קיימים, הרי ששכיחותם ועוצמתם יהיו מופחתים בקרב בני זוג בזוגיות שיש בה קשיים ובעיות.
4. האם הטכנולוגיה כמו שיחות זום למשל, מפחיתה את תחושת הבדידות?
במאמר שהופיע בניו-יורק טיימס במרץ השנה, סופר על אישה מבוגרת מהעיר Tulsa שבמדינת אוקלהומה, אשר פנתה לאתר Craigslist (אתר אמריקאי למחפשי עבודה) וכתבה "מי מכם צריך סבתא לכריסטמס?", והוסיפה: "אני אפילו אביא איתי אוכל ומתנות עבור הילדים. אני לבד ואין לי אף אחד, וזה נורא כואב". כך, בשורה מרגשת אחת, האישה שחיה לבד הביעה את הצורך להפיג במעט את הבדידות שנכפתה עליה בגלל הבידוד החברתי שנכפה עליה, עוד לפני שהקורונה הגיעה לארה"ב והתפרצה אז רק בסין ובאיטליה.
בידוד חברתי ובדידות כרוכים זה בזה ומושפעים הדדית. לבדידות כתוצאה מבידוד חברתי מתמשך יש השפעות קשות על הבריאות הפיזית והנפשית. בסקר שנערך על ידי IPSOS (חברה למחקר שווקים שמרכזה בפריז) במהלכו נבדקו השלכות שיש למגפת הקורונה, העלו החוקרים דאגה מההשלכות הבריאותיות של הבידוד, ההגבלים (Exclusion ) החברתיים המתמשכים שכוללים חרדות, בדידות, דיכאון, סטרס, יתר לחץ דם, עליה בתחלואה וכדומה.
האוכלוסיות הפגיעות ביותר לסבול מתופעות אלו בתקופה זו הן בעיקר קשישים, אלמנים ואלמנות, אלה הגרים לבדם ובמיוחד אם מתלווה לכל אלה גם מצב סוציואקונומי נמוך. במצב הנוכחי שבו אנו בליבתו של גל שני של התפרצות המחלה, ההגבלות על פעילות חברתית ומשפחתית, אבטלה כפויה והמשבר הכלכלי העמוק שהביא, ניתן לחזות להחרפה הולכת וגוברת של השלכות אלו על בריאותם וחוסנם של החולים והמבודדים.
קשרים חברתיים מהווים מרכיב חשוב לרווחתו הרגשית של האדם ומעניקים תחושת שייכות שהיא צורך קיומי והישרדותי. בהיעדר אפשרות לקיים קשרים משפחתיים וחברתיים בגלל הגבלים ובידוד הנכפים על האוכלוסייה בגין הקורונה, אנשים נעזרים בטכנולוגיה המאפשרת אינטראקציה חברתית ומשפחתי כמו שיחות וידאו או פגישות זום.
השאלה היא עד כמה הפנייה לטכנולוגיות אלו של קשר מרחוק מסייעות ומפיגות תחושה של בידוד ובדידות? מנתונים שהגיעו מסין במהלך הגל הראשון של התפשטות הקורונה נראה כי אנשים בבידוד שנעזרו בקשרים ואינטראקציות וירטואליות תוך שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות סבלו פחות מחרדות ותחושת בדידות. לכן מומחים לבריאות הנפש סבורים כי יש לעודד אנשים בבידוד לנהל שיחות וידאו ופגישות ZOOM כאמצעי חשוב למניעת בדידות מכאיבה .יחד עם זאת, יש להזהיר משימוש יתר בטכנולוגיה זו מאחר ובבסיסו של דבר האינטראקציה הווירטואלית חסרה את ממד האינטימיות מה שעלול דווקא להגביר את תחושת הבדידות.
פרופ' עמי שקד, סגן דיקן הפקולטה לפסיכולוגיה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן
לפנייה לכתב/ת 
