למרות המסכות: 6 סיבות לכך שמספר הנדבקים בקורונה לא צונח
כבר יותר משלושה חודשים שהחלה חובת עטיית המסכה – ומספר חולי הקורונה בישראל ממשיך להיות גבוה, וישראל עדיין מוגדרת כמדינה אדומה. אלו הסיבות
החיסון נגד קורונה עוד רחוק, ועל אף שחלפו כבר יותר משלושה חודשים מאז נכנס לתוקפו החוק הראשון הקובע קנסות נגד אי עטיית המסכה – מספר החולים נותר גבוה מאוד, ומתקרב לאלפיים איש ביום, מה שמשאיר את ישראל בהגדרה "מדינה אדומה".
המשמעויות של התחלואה המתמשכת הן עצומות: ההדבקות הרבות גורמות לא רק לסיבוכים רפואיים ולמותם של חולים רבים, היא גם משתקת את מערכת הבריאות, שולחת אלפי אנשים ובהם גם צוותים רפואיים לבידודים, מובילה לעומסים כבדים ביותר על מערכת הבריאות, ועוד לא דיברנו על הנזקים הכלכליים הכבדים.
משבר הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet
אז מדוע ההדבקות עדיין גבוהות כל כך, על אף החובה לעטות מסכות?
1. זו לא באמת עטיית מסכה
ב-26 באפריל נקבעו הקנסות הראשונים בגין אי עטיית מסכה ברשות הרבים. זה החל בסכום מגוחך של 200 שקלים, והגיע לפני חודש לקנס של 500 שקלים. אלא שבפועל, אם בגלל החום והלחות הכבדה, עייפות הציבור או אכיפה מינימלית ביותר של משטרת ישראל, עטיית המסכה אינה מתבצעת כנדרש.
רבים עדיין עוטים את המסכה על הסנטר בלבד, אחרים עוטים אותה על הפה בלבד, אף שאחוז גבוה מאוד של ההדבקות חודר לגוף דרך האף.
הדרכים היעילות ככל הנראה לטפל בבעיה הזו, הן העלאת הקנס על אי עטיית מסכה גם על אלה שאינם עוטים מסכה כנדרש (כאמור, מסכה שאינה מכסה את האף אינה מגנה בפני קורונה) והגברת האכיפה.
2. מסכות פנים לא תקינות
החום הכבד ועמו הלחות האופיינית לקיץ הישראלי, כמו גם השהות הממושכת מאחורי המסכה, פוגעים באפקטיביות של מסכות הפנים. מסכה רטובה אינה מגינה היטב בפני קורונה. חלק מהמסכות, בעיקר אלה העשויות בד, כלל לא נבדקו ויעילותן אינה ברורה.
אם המסכה שלכם נרטבה, או שהשכבות נפרדות זו מזו, החליפו למסכה אחרת. ולמרות הקושי, הקפידו לעטות את המסכה באופן תקין, כשהיא מכסה היטב על האף ועל הפה.
3. ריחוק חברתי לא נשמר
אף שאין עדיין נתונים רבים על שיעור ההדבקות במתארים שונים בעולם, הרי שעל פי הידוע היום, שמירה על ריחוק חברתי היא אלמנט חשוב מאוד במניעת המחלה. הסיבה לכך היא שנגיף הקורונה עובר דרך "טיסה" על גבי רסיסי רוק שעפים לרוב עד למרחק של כ-1.60 מטרים.
הבעיה היא שרבים מתקשים לשמור על הגבלות ההתקהלות, וזו עלולה להיות אחת הסיבות לאי ירידה של התחלואה.
4. תוצאות בדיקות מאוחרות
מאחר שאין טיפול תרופתי נגד קורונה, מטרתן העיקרית של הבדיקות הן לעצור את התפשטות הנגיף ולהרחיק את החולים המאומתים מאחרים. אך מה הטעם בהן, אם הבדיקות מתבצעות רק כעבור יממה או שתיים, והתשובה מתקבלת רק כעבור יומיים עד 4 ימים?
אף שחל שיפור מה במהירות קבלת התשובות, ומשרד הבריאות אמנם מורה על בידוד לאלה שעומדים לעבור את דגימת האף והלוע. אולם אם המדובר בחולים מאומתים, הרי שהתוצאה דורשת בידודים נרחבים לאלה שבאו במגע עם החולה, ואלה מתבצעים באיחור רב מאוד, פשוט – משום שתוצאות הבדיקות מגיעות מאוחר.
כל עוד לא יוקם כאן מערך מהיר ומסיבי של בדיקות קורונה, אנחנו נמשיך לראות את מספרי ההדבקות הגבוהים כל כך בשבועות ובחודשים הקרובים.
5. כישלון החקירות האפידמיולוגיות
שר הביטחון בני גנץ הבטיח שהשבוע תחל פעילות מערך החקירות האפידמיולוגיות של פיקוד העורף. אבל בינתיים כולם מסכימים שהחקירות האפידמיולוגיות שהתבצעו עד כה על ידי משרד הבריאות, נחלו כשלון חרוץ, והיוו תרומה משמעותית להתפשטות המגפה בישראל.
עד לא מזמן, רק 27 אחיות היו אלה שביצעו את החקירות, וקרסו תחת העומס הרב. איכון השב"כ אמנם סייע משמעותית לאיתור המגעים, אולם כשאיסוף הנתונים והחקירה מתבצעים באיחור רב באיטיות וסרבול, רבים ממשיכים להדביק, גם כשהם אסימפטומטיים.
6. סירוב ביצוע סגרים אנכיים
כבר בתחילת המגפה, פרסמנו כאן ב-ynet כי הסגרים האנכיים על ערים אדומות, הן רכיב חשוב ביותר לעצירת ההתפשטות. בשבוע שעבר, ארבעה חודשים אחר כך, הסכים הפרופ' רוני גמזו לצבוע את ערי ישראל בצבעי הרמזור, תוך הצעה להתמקד בהחמרות בערים אדומות.
אלא שבינתיים, מאומה לא מתבצע: מדי יום מעביר משרד הבטחון והמל"ל דו"חות המפרטים מה הן הערים האדומות, כשלרוב, מדובר באותן ערים: ירושלים, בני ברק, אלעד, מודיעין עילית, ביתר עילית, בית שמש, עין מאהל, טייבה, קלנסווה, כפר קאסם, רכסים, יפיע וכפר מנדא. אלא שכנראה בשל שיקולים שונים – לא מתבצעים בערים אלו סגרים, והן נותרו "פצצה מתקתקת".
אנחנו עדיין לא יודעים הרבה על ה- COVID19, ומרבית הלימוד מתבצע "בתנועה". אבל לנוכח מצבה של ישראל שנשארת מדינה אדומה בה מספר הנדבקים ממשיך להיות גבוה כל כך, וגובה מחיר בריאותי וכלכלי כבד כל כך, אם הרכיבים הבסיסיים הללו לא יטופלו באופן בלתי מתפשר, נמשיך לסבול מהשלכות המגפה עוד זמן רב.
לפנייה לכתב/ת 
