עכו: חצי האי, עולם שלם

אין ספק, שבעשור האחרון מתחוללת בעכו מהפכה תיירותית חסרת תקדים. כמות עצומה של מבקרים מציפה את העיר העתיקה, השוכנת לחופו של הים התיכון. "דרמה ממש", מכנה זאת ראש העיר הוותיק שמעון לנקרי ומוסיף: "יש ביקוש שיא לצימרים ולמלונות בוטיק, שהייחודיות שלהם היא החוויה המקומית האותנטית – לצד הקולינריה המשובחת, האתרים ההיסטוריים ואתרי המורשת, הגלריות, המוזיאונים, הפסטיבלים ועוד".

למשל, מספר לנקרי, כי האחים נקש קנו לפני כחצי שנה את ח'אן אל עומדאן - שלאורך שנות ההיסטוריה שימש מלון דרכים ומאז קום המדינה עמד נטוש - כשבכוונתם להפוך אותו למלון פרימיום. "זה, לצד מיזמים רבים נוספים, מבטא את האמון של היזמים בכל נושא הבינוי בעיר", הוא אומר.

עכו(צילום: יח"צ)

עכו הוכרזה ב־2001 על ידי אונסק"ו כעיר מורשת עולמית. גם שני הגנים הבאהיים המרהיבים הנמצאים בשטחה הוכרו כמרכז מורשת עולמית, ומושכים אליהם מבקרים רבים.

את חוויית הנופש המיוחדת שמציעה העיר, משלימות שלל מסעדות משובחות שצצו כפטריות אחרי הגשם בשנים האחרונות, לצד חומוסיות ומסעדות דגים ותיקות.

חיים משותפים בשוויון ובאהבה

58,000 תושבים יהודים וערבים חיים יחד בעכו בשכנות טובה ובכבוד הדדי, והדבר בא לידי ביטוי גם בעירייה. לנקרי: "עכו היא אחד המקומות שפועלים בניגוד לרוח הנושבת ביתר חלקי הארץ. את האידיאולוגיה שמים בצד, ויש יחסי כבוד, שוויון, הדדיות, שיתוף פעולה וערכים חזקים. גם אם יש חילוקי דעות, יודעים להתגבר עליהם בעזרת צוותי גישור עירוניים. העיר מתנהלת נכון ומאפשרת יחסים מצוינים בין יהודים לערבים. עובדה, התושבים אוהבים את עירם".

לנקרי מציין, כי גם בישיבות העירייה יש מאמץ משותף ומחויבות מצד נציגי כל הסיעות והמגזרים לפיתוח ולחיזוק העיר. בהקשר זה יצוין, כי אתר העירייה דורג אשתקד במקום הראשון עם ציון 100 במדד השקיפות ברשויות המקומיות, על ידי עמותת שקיפות בינלאומית - ישראל.

ההשקעה הגבוהה בארץ בחינוך

כספים ומשאבים רבים מאוד מושקעים במערכת החינוך בעיר, ולפני מספר שנים היא זכתה על הישגיה בפרס החינוך הארצי.

"עכו היא בין עשר הערים שמשקיעות הכי הרבה בחינוך, ולא רק בזה הבית ספרי", אומר ראש העיר. "בין 90%-80% מהילדים משתתפים בפעילות פנאי בשעות שאחרי הלימודים. בכל רחבי העיר פזורים מתנ"סים, יש מרכז צעירים ענק, קונסרבטוריון עם 1,000 נגנים צעירים – שהם 10% מכלל תלמידי העיר".

נוסף על כך היחידה לקידום נוער בעיר זכתה לפני שנה בפרס הצטיינות ארצי על הפעלת מערך שלם של מועדונים לנוער בסיכון.

"הרשות ממש עושה תחרויות בין בתי הספר מי מוציא הכי הרבה ילדים לפעילות החינוך המשלים. ההשפעה של ראש העיר נמדדת במשאבים שהוא משקיע בעיקר בשעות אחר הצהריים, ובעכו כל ילד מקבל מסגרת", אומר לנקרי.

חדשנות כתפיסת עולם

בימים אלה הוקמה בעיר מחלקת פיתוח אסטרטגי לחדשנות. להשקפתו של ראש העיר, חדשנות היא תפיסת עולם שיש להחיל על כל תחומי החיים: הטמנת אשפה, תאורה חדשנית, מתקנים סולאריים על כל מוסדות הציבור ומטרונית עם פוטנציאל חשמול. "הסיפור הוא לחשוב בצורה אחרת - שיוצרת הזדמנויות, וזה כולל הכנסת חברות הייטק לעיר ועוד יוזמות", מסביר לנקרי.

במסגרת הסכם הגג שנחתם עם משרד השיכון נבנות בעכו בעת הזו כ־2,000 יחידות דיור - כמות מרשימה ביחס למספר התושבים. כ־60% מהדירות כבר נמכרו לזוגות ומשפחות מהסביבה, כולל משפרי דיור מהעיר וזוכי התוכנית מחיר למשתכן.

לנקרי: "מרכזיותה של העיר, הרכבת שמגיעה אליה, הפיתוח העירוני, הגשרים, הפארקים והגנים, המעברים המהירים מאזור לאזור ללא פקקים - אלה ועוד ממצבים את עכו כעיר עם איכות חיים גבוהה ביותר, שכיף לגור בה".

איפה אתה רואה את עכו בעוד עשור?

"משימת העל היא להמשיך ולפתח עוד ועוד אזורי תעשייה וטכנולוגיה, לחזק את החדשנות ובבסיס של הכל - להשקיע בחינוך, וזה כולל מלגות ללימודים אקדמיים, שאנחנו מגייסים עבור כל הסטודנטים החיים כאן. כדי להשאיר כאן את הצעירים, יש לספק להם תעסוקה איכותית שעונה על צורך. אני רוצה לתת להם סיבות טובות להישאר".

ומהו סוד החיבור שלך לעיר?

"זה פרויקט החיים שלי זה כ־20 שנה וארבע קדנציות. קיבלתי את עכו במצב קשה, ואני מרגיש חלק מהדבר הגדול של שימור העיר, דמותה ומאפייניה הייחודיים. אנחנו מקבלים עיר למשמרת לדורות הבאים, ואנחנו צריכים להיזהר לא לקלקל, להיות זהירים בהחלטות שאנחנו מקבלים. אני מרגיש זהות טוטאלית. משהו שהוא חלק ממני ואני חלק ממנו". 

ראש העיר, שמעון לנקרי(צילום: יובל חן)

גיל: 58

מצב משפחתי: נשוי + 4 וסב לנכדים

תושב המקום מאז: 2003

מוטו: "לכבד זה את זה ולהיות סולידריים. כולנו חיים ביחד בשותפות, בהדדיות ובשוויון הזדמנויות כבסיס לחברה טובה".

סוד החיבור שלך לעיר: "עכו היא פרויקט החיים שלי עוד מעט 20 שנה, ארבע קדנציות. קיבלתי את עכו במצב קשה, ואני מרגיש שאני חלק מהדבר הגדול של שימור העיר, דמותה ומאפייניה הייחודיים. לשם כך אנחנו צריכים לא לקלקל, ולהיות זהירים בהחלטות שמתקבלות".