הישראלים המשפיעים באמריקה
בכל שנה ׳ידיעות אמריקה׳ בוחר את עשרת הישראלים שחיים באמריקה ועל פי המומחים שלנו, הצליחו להוביל שינוי והשפעה משמעותיים במעצמה הגדולה בעולם. השנה בחרנו את הישראלים שהצליחו לעשות את זה דווקא עכשיו, בימי הקורונה. פרויקט מיוחד. שתהיה שנה חדשה מלאה בהישגים
משנה לשנה, נראה שהאימפקט של היזמות הישראלית בנסיקה. מאות ישראלים מגיעים לארה״ב ומנסים להצליח, אך מעטים מהם באמת יובילו שינוי וחדשנות. בשנה שבה פרצה מגפת הקורונה, עולמנו התהפך, הכללים נפרצו, הצרכים השתנו והיזמים הישראלים נאלצו לעשות שינויים מהירים והחלטות קשות. מי שהצליח, הצליח בגדול. היו לא מעט ישראלים שהצליחו לשרוד, לפרוץ ולחולל שינויים של ממש בתקופה הזו ולכבוד השנה החדשה ליקטנו עבורכם עשרה מביניהם, שלדעת המומחים שלנו, השפעתם באמריקה הייתה משמעותית בגלל, למרות או בעקבות התפרצות הקורונה.
פרופ' טל זקס
הרופא הישראלי, בוגר אוניברסיטת בן גוריון, הוא היום האדם שאמריקה והעולם כולו תולה בו תקוות גדולות. פרופ' טל זקס, המנהל הרפואי של חברת הביוטק מודרנה, עובד בימים אלו על ייצור החיסון שנראה כמבטיח ביותר, אחרי שארה״ב הייתה הראשונה לרכוש אותו וכיום, בשיתוף פעולה עם הממשל האמריקאי, זקס מוביל את השלב השלישי והמכריע בניסוי עם 30 אלף נבדקים מכ־100 מקומות ברחבי ארה"ב. כשאנחנו מנסים לשחרר מידע פנים, זקס שומר על פנים חתומות אבל מספר שעד כה, הכל הולך לפי הציפיות. לחברה הוא הגיע לפני כחמש שנים ולא ממש הבין מדוע נבחר לתפקיד: ״שאלתי את הבוס שלי ׳למה אתה שוכר אותי, אני אונקולוג ואתה צריך מומחה למחלות זיהומיות. הוא טען שהוא לא יודע עדיין למה ישמשו החיסונים החדשניים של החברה והוא צריך בתפקיד מישהו גמיש״.
לאורך השנים עסק זקס בפיתוח תרופות וחיפש דרך קבע טכנולוגיות חדשניות עד שנתקל בפיתוח החיסונים בשיטת RNA וכך הגיע למודרנה שהייתה אחת משלוש חברות בלבד שפיתחו טכנולוגיה מתקדמת שכזו. ״מודרנה היא כור היתוך של הנדסה, רפואה ומדע״. זקס מספר לנו שרגע לפני שהפנדמיה הגיעה, הוזמן ביחד עם מנהלי החברה לפגישה עם ד״ר פאוצ׳י והצוות שלו, אי שם בחודש ספטמבר 2019: ״הם רצו שנערוך ביחד ניסוי משותף. נמצא איזה וירוס וננסה לעבור תהליך של פיתוח חיסון מזורז כהכנה למצב של פנדמיה״. עד שהחליטו באיזה וירוס לבחור, המציאות הכתה והניסוי הפך להיות הדבר האמיתי. ״בסוף דצמבר כבר הבנו שיש סוג חדש של שפעת בסין ועם פרסום הרצף הגנטי התחלנו בייצור״. אם הפאזה השלישית של הניסוי תחתם בהצלחה, זקס מבטיח שכבר בסוף השנה, מקסימום תחילת השנה (הלועזית) הבאה, יחלו בחלוקת החיסונים למדינות שכבר שריינו את החיסון. הוא לא חושף באילו מדינות מדובר אבל אנחנו כבר יודעים שגם ארה״ב וגם ישראל ברשימה. ״אם יש משהו שלקחתי איתי כישראלי״, הוא מסכם, ״זה את הביטחון ש׳יהיה בסדר׳״. אם הוא אופטימי, גם אנחנו.
פרופ' שפי גולדווסר
לאורך שנים נחשבה פרופ' שפי (שפרירה) גולדווסר למדענית מוערכת (ברקלי, MIT , מכון ויצמן) בתחום מדעי המחשב, מבכירות מומחי ההצפנה בעולם. לפני כמה שנים אף זכתה בפרס טיורינג, הנובל של מדעי המחשב, על פיתוח פרוטוקול ההצפנה "הוכחה באפס ידיעה" שמהווה בסיס לסחר מקוון מאובטח. בשנים האחרונות גולדווסר מובילה מאמצים ניכרים לפתח טכנולוגיות הצפנה למען שמירה על הפרטיות. ב־2017 הקימה את חברת דואליטי בה היא משמשת כמדענית ראשית כיום. החברה, שעד כה הושקעו בה 19 מיליון דולר, מפתחת טכנולוגיית הצפנה חדשנית המאפשרת ניתוח נתונים בלי לבטל את הצפנתם, למעשה, בלי לחשוף את הנתונים שעליהם עושים את הניתוח. ״האמנו״, היא מסבירה, ״שעל ידי צירוף ייחודי של מומחיות בקרטוגרפיה ובמדע נתונים נוכל להציע פתרונות מתאימים לצרכי השוק״. בימי הקורונה, הצרכים השתנו וגולדווסר הבינה שניתן לנתב את המערכת של דואליטי למענה הולם והכרחי: "נוצר קונפליקט בין צרכי בריאות הציבור לבין הצורך של הציבור בפרטיות. לקחנו מערכת שפותחה למטרות אחרות והתאמנו אותה למצב הנוכחי״, היא מספרת. "אנחנו בעיצומה של מגיפה כלל עולמית שצריך לצאת ממנה״. היא מוסיפה ואומרת שימי הקורונה הבהירו כמה חשוב לשכנע את הצרכן בעת הזו לתרום את המידע שלו לטובת הכלל מבלי לסכן את סודיות המידע הזה״.
בנוסף למידע שיסייע לעצירת המגיפה, צריך גם להתניע את הכלכלה. ״איך פותחים למשל אוניברסיטה? איך מאפשרים לסטודנטים לחזור ופותחים מעבדות? בארה"ב ובמדינות מערביות״, הסבירה, ״יש דילמה: יש הרבה מידע, אבל איך משתמשים בו בצורה שלא תפגע בפרטיות של אנשים בהווה ובעתיד. זה האתגר הגדול. אנחנו מציעים יכולות לגישור בין הצרכים הסותרים לכאורה. אפשר לעשות באמצעות המערכת תחקירים בלי להסגיר את האדם החולה ובלי שמשרד הבריאות יראה איפה הוא היה", היא מסבירה. וכך הובילה גולדווסר סיוע של ממש לארגונים, אוניברסיטאות, בנקים וחברות גדולות בימים הכי מאתגרים שידעו: ״נולד הרבה עניין ביכולות שלנו ממגוון תעשיות מפוקחות. בחודשים האלו מיהרנו לסייע לתעשיות של שירותים פיננסיים ושירותי הבריאות אבל זו טכנולוגיה גנרית מתאימה לכל שוק שיש בו צורך לשמירה על דטא רגיש״. בשנה הקרובה, גולדווסר מקווה להמשיך להוביל ביכולות טכנולוגיות והרחבת השותפויות. ״אנחנו מתמודדים עם האתגר״, היא מסכמת, ״אבל זו ללא ספק סביבה עסקית וחברתית יוצאת דופן לכולם״.
דניאל רמות
כבר כמה שנים שאנחנו בוחרים בד״ר דניאל רמות, 44, מייסד שותף של ׳ויה׳, כמי שמשנה את עולם התחבורה של אמריקה ובכל שנה מופתעים לגלות כמה רחוק הוא הגיע. השנה, חשבנו, שנת קורונה, שבה כל חדשנות התחבורה השיתופית ספגה מכה קשה, רמות כבר לא יצורף לרשימת המשפיעים. אבל אז גילינו שהוא שוב עשה את הבלתי יאומן והצליח לספק מענה חדשני לתחבורה בלמעלה ממאה ערים נראה שהנסיקה של החברה שלו ויה, הוכיחה שזוהי רק ההתחלה. רמות, בעל תואר דוקטור במדעי המוח באוניברסיטת סטנפורד, תואר ראשון בהנדסת חשמל מאוניברסיטת תל אביב ובוגר תלפיות של חיל האוויר. עד שהקים את ויה עוד הספיק להוביל תכנית פיתוח מיוחדת בחברת D. E. Shaw Research. ״אחרי ארבע שנים אורן השותף שלי ואני חיפשנו פרויקט ייחודי להקים ביחד״, הוא מספר. ״אחרי שנה של רעיונות לא מוצלחים לאורן היה את הרעיון ל׳ויה׳שסיפקה עד לא מזמן שירותי תחבורה שיתופית, עם למעלה מחמישים אלף נוסעים בכל יום בניו יורק. ״הגענו לכמעט מאה מיליון נסיעות והחברה צמחה והתפתחה״, הוא מספר. להבדיל משירותים אחרים כמו אובר או ליפט, ׳ויה׳ מבוססת על דטא שאמור לייעל כל מערכת תחבורה. הרעיון המקורי היה פיתוח טכנולוגיה לייעול תחבורה ציבורית קיימת אבל אז, ב-2012,
רמות מספר שאיש לא רצה לשמוע. ״לא הצלחנו להתקדם והחלטנו שאנחנו כל כך מאמינים ברעיון שלנו שנשיק אותו בעצמנו״. עם ההצלחה הגיעו הפניות ולפני כשנתיים החלו לספק את הטכנולוגיה מבוססת ה-SAAS של ׳ויה׳ לתחבורה ציבורית קיימת בערים שונות. ״באוסטין טקסס בסוף מצאנו את השותפה הראשונה ומשם זה תפס תאוצה ועד לקורונה היו כבר 100 ערים בארה״ב שהתחבורה הציבורית שלהם מפעילה את הטכנולוגיה שלנו״. אחרי שהגיעה הקורונה, הכל השתנה. נסיעות משותפות נאסרו, ותוך שבועיים רמות דיווח על הפסדים של עשרות אחוזים. ״הפעילות העסקית האמיתית שלנו היא הטכנולוגיה, לא שירותי ההסעות והחלטנו להתמקד בזה. זיהינו מהר מאוד צורך של עובדים חיוניים, העובדים החיוניים, מי שממלא מדפים בסופרמרקט ועד לרופאים. התחבורה הרגילה לא סיפקה את המענה והרבה מהערים פנו אלינו לפתרון. עשינו אדפטציה מהירה לשירות ייעודי לעובדים חיוניים ומשלוחי ארוחות לנזקקים כמו לילדים שהסתמכו עד עכשיו על הארוחות בבית הספר״. השינוי המהיר שהצליח להוביל, ניתבה את ׳ויה׳ למסלול שונה מזה של אובר ודומותיה שנאבקות היום לשרוד: ״גם ההכנסה שלנו מצרכנים ירדה משמעותית, אבל פתרונות התוכנה שלנו בצמיחה מאוד חזקה ואנחנו מעריכים שנצמח לפחות פי שניים השנה״.
יסמין לוקץ׳
כבר כמה שנים שיסמין לוקץ׳ מובילה יזמים ישראלים להצלחות גדולות בארה״ב ובימי הקורונה היא הצליחה לעשות את מה שנראה כמעט בלתי אפשרי. ״תמיד ריגש אותי לראות אנשים עם ניצוץ בעיניים שרוצים לייצר ולחדש״ היא מספרת. ״בשבילי להיות חלק קטן במסע הזה, לעזור ליזמים להגשים את החלום שלהם ולשנות את העולם ממלא אותי ונותן לי סיפוק. אבל גם מעבר לזה, אני יודעת עד כמה ההייטק קריטי בשביל הצמיחה של הכלכלה הישראלית, ואני מבינה שאני נמצאת היום בנתיב משמעותי שיכול לתת לחברות ישראליות דחיפה שתהיה משמעותית להצלחה שלהם, מבחינתי זו זכות גדולה״. לפני כמה שנים הקימה לוקץ׳ את ICON, קהילה שמורכבת ממייסדי סטארטאפים ישראלים, שותפים בקרנות הון סיכון ומנהלים בכירים בענקיות ההייטק העולמי כשלכולם זיקה להייטק הישראלי, נכונות לקדם אותו ומחויבות לשאר חברי הקהילה. ״לאורך השנים, בכל צמתי קבלת ההחלטות העסקיות הכי משמעותיות, תמיד פגשתי אנשים שהצליחו בענק ורוצים לעזור. את הנכס הזה החלטנו לרתום בשביל ההייטק הישראלי״. עד תקופת הקורונה, לוקץ׳ העניקה לחברות שהגיעו לעמק הסיליקון כלים מקצועיים להתמודדות עם הסביבה העסקית החדשה ורשת קשרים שכל יזם חולם עליה. ״אני יכולה להגיד בגאווה שהיום כבר עזרנו למאות יזמים לעשות את המעבר לשוק האמריקאי ועשרות מחברי הקהילה שלנו כבר עשו אקזיטים מרשימים״. בין הפעילויות שמובילה לוקץ׳ גם תכנית SV101 במסגרתה זוכים היזמים למידע וקשרים תוך דחיפה עצומה בשוק האמריקאי וחשיפה למיליוני לקוחות. ״יצרנו קהילה תוססת של נשים בהייטק בישראל ובארה״ב ויחד עם עם ארגון ה-IAC של הקהילה הישראלית אמריקאית, קיימנו כבר עשרות אירועי תוכן לנשים בעולמות החדשנות״.
לוקץ׳ לא נחה לרגע. בשנה האחרונה רתמה עשרות מבכירי קהילת אייקון ללוות יזמים צעירים בנתיבות וקרית מלאכי עם עמותת יוניסטרים, השתתפה בתוכנית הכרישים בערוץ 12 בישראל ובעצמה השקיעה בסטארטאפים ישראלים. לפני שהגיעה הקורונה, יסמין מספרת שהאתגרים של היזם הישראלי היו רחבים, מהקושי לייצר קשרים ועד הפערים התרבותיים. ״המשימה שלי היא למקם את היזמים הישראלים באותו מקום שבו נמצא היזם האמריקאי. לתת להם יתרון תחרותי המבוסס על ידע ועל הצלחה של אנשי קהילת אייקון שכבר עשו את זה כאן״. בעוד לוקץ׳ מעודדת את היזמים לחזק את הדינמיקה הבין אישית עם לקוחות ומשקיעים, הקורונה הגיעה וניפצה את האסטרטגיה הזו. ״מבחינתנו התקופה המאתגרת היא רק סיבה להגביר הילוך, היזמים הישראלים צריכים אותנו אפילו יותר. ברגע שהתחילה הקורונה העברנו את כל הפעילות שלנו לאונליין, עשרות אירועים במגוון תחומים ובעצימות מאוד גבוהה. הפכנו את המשבר להזדמנות״, היא מספרת. ״פניתי למנטורים שלנו, מייסדים, מנכ"לים ומנהלים בתאגידים הגדולים ביותר בעולם כדי שילוו מייסדים ישראלים ויסייעו להם לצלוח את התקופה המורכבת. אמרתי להם שבגלל הסדר העסקי החדש שנוצר אני מבקשת שיראו בזה שירות מילואים. ההיענות הייתה מדהימה עם עשרות רבות שהצטרפו ונפגשו עם מאות יזמים ישראלים, רבים מהם עדיין מדברים ונעזרים בהם. הרבה יזמים שואלים אותי אם אפשר כבר להגיע לסיליקון ואליֿ״, היא מספרת. ״אני אומרת להם שיחסכו לעצמם את הזמן ואת הכסף. אף אחד לא יפגוש אותם כאן פנים אל פנים. זה אתגר ענק, צריך בעצם להחליף את כל האינטראקציות הבינאישיות לאונליין ונשאלת השאלה איך מגייסים כסף, איך מגייסים עובדים, זה עולם עסקי חדש שאף אחד לא הכיר וסטארטאפיסטים צריכים למצוא את הדרך. מצד שני, המציאות החדשה גם מביאה איתה הזדמנויות, לקוחות ומשקיעים שיושבים בחוף המערבי כבר לא מצפים מיזמים להגיע ולפגוש אותם פיזית והאתגרים החדשים שנולדו מחכים לפתרונות וגם זו הזדמנות״. בתקופה הזו היא גם הביעה בעצמה אמון גדול בחברות ישראליות כשבעצמה השקיעה בשני סטארטאפים שמספקים תשובות להגדרתה, לאתגרי המציאות החדשה. ״בשנה הקרובה נרחיב את הפעילות שלנו עם חברות ישראליות שמגיעות מאזורים שלא תמיד חשופים לאפשרויות שההייטק מייצר, זו המשימה הפרטית שלי״, היא מוסיפה. ״אני מאוד מאמינה בהזדמנויות שקהילה של אנשים שמאמינים במטרות משותפת יוצרות, מהבחינה הזאת יש לי אחריות לעשות דברים גדולים בשביל ישראל והישראלים״, היא מסכמת.״מבטיחה לעדכן״.
עמי גל
בשנת 2010, הקים עמי גל, ביחד עם שני שותפיו את חברת SQream, מסד נתונים אנליטי מבוסס SQL, שמאפשר לחברות מכל הסוגים לנתח כמות מידע גדולה פי 20 מפתרונות קודמים, במהירות גבוהה פי 100 ובעלויות של עשירית ביחס למסדי נתונים מקבילים, זאת הודות לשימוש ביכולות העיבוד של הכרטיס הגרפי של המחשב. בארבע השנים האחרונות מכהן גל כיזם וכמנכ"ל , SQream ארה"ב , כשהוא מוביל את החברה להצלחה גדולה עם לקוחות ענק שביניהם חברות גלובליות בעולמות הטלקום, בנקאות ופיננסים, בריאות, ייצור, אלקטרוניקה וטכנולוגיה, מסחר ופרסום. כל אלו משתמשים בפלטפורמת החברה בכדי לנתח מידע בהיקף גדול תוך שיפור ביצועים, שימוש מופחת בחומרה, חיסכון משמעותי בעלויות ומתן אפשרות לגדילה מתמדת בכמות המידע המצטבר בארגון וניתוחו בהיקפים של מאות טראבייטס, מספר לנו גל.
״השוק האמריקאי הוא שוק מטרה מרכזי שלנו ובו נמצאות חברות מהגדולות ביותר בעולם המתמודדות עם אתגרי ניתוח דאטה מהסוג שאנחנו יודעים לפתור. בימי הקורונה, כשמרבית החברות עברו לתכנון מסלול מחדש, זיהה גל ״גל״ חדש של לקוחות וצרכים וניתב את שירותי החברה כדי לספק מענה בתקופה הקשה שידענו: ״עשינו שינויים במפת הדרך של המוצר״, הוא מספר. ״עם פרוץ המשבר, ברמה הארגונית, עברנו לעבודה מלאה מהבית תוך שמירה על קשר מתמשך עם העובדים ומשפחותיהם ועל רמת תפקוד גבוהה שלנו כארגון. ברמת המוצר והשירות, ביצענו מייד ניתוח של אתגרי השעה ויצרנו קבוצות חשיבה ומיקוד לטובת יצירת פתרונות יצירתיים ורלוונטיים. בעקבות זאת, שמנו דגש על גישת ה- LOW TOUCH , האצת פיתוח, השקת השירות שלנו בCloud, והעצמת העצמאות של המשתמשים בניסוי ושימוש במוצר. כמובן״, הוא מודה, ״שבתחילתה של המגיפה, היינו עדים לחשש מסוים בשוק ודריכות, אך ככל שהעמקנו לתוך השנה, זיהינו הזדמנות״. גל ניתב את הכלים של החברה לעולם הרפואה והמחקר בהתמודדות עם הקורונה. ״החלטנו לאפשר שימוש בשירות שלנו ללא עלות לכל מכון מחקר או בית חולים שיכול להפיק ערך בניתוח דאטה רפואי או מחקרי״. העזרה למוסדות הבריאות הוכיחה את עצמה והצליחה לייעל ולסייע למוסדות החשובים ביותר בטיפול וניהול המשבר. בהמשך ישיר ובאופן שאיננו מובן מאליו בימים אלו, בחודש יוני האחרון גייסה החברה 39.4 מיליון דולר בסבב גיוס שני מורחב. ״מה שמפתיע אותנו לטובה זה שאנחנו מצליחים לצמוח בצורה אקספוננציאלית למרות התקופה הזו" סיכם. ״כעת, האתגר הגדול ביותר שלנו, כמו של רוב החברות במשק, הינו להתמודד ולפעול בסביבה של חוסר וודאות וקושי לחזות קדימה. כמו כן, הקושי להתנייד ברמה הבינלאומית מערים אתגרים על היכולת שלנו להרחיב את העסקים שלנו, אבל אנו כבר עומלים על פתרונות חלופיים״.
אלון בלוך
אלון בלוך הוא שם מוכר מאוד בקרב היזמים הישראלים. לפני פחות מארבע שנים הוא לא ידע שהחברה החדשה שהקים, K-Health, תהיה המענה האופטימלי לימי הפנדמיה שבדרך. את הקריירה התחיל כיועץ בחברת מקינזי, משם עבר לקרן ההשקעות JVP וידע להשקיע בכמה מהחברות המצליחות ביותר של הקרן. אחרי שבע שנים ועם החוש הנכון לזיהוי טרנדים הפך למנכ״ל משותף ב-WIX, אחת החברות הישראליות המצליחות בעולם (שעד היום הוא חברה בבורד שלה). אבל שם לא נגמר הקשר שלו ליוניקורנס. הוא הקים את mySupermarket, ובהמשך, את חברת VRoom שמאפשרת לקנות ולמכור רכבים משומשים באופן מקוון. תוך שנתיים מהקמתה כבר גייס כ-200 מיליון דולר וחצה את רף המכירות של מיליארד דולר. ״הקמתי וניהלתי ארבע חברות שונות ואני אחראי להצלחה של כל אחת מהן״ הוא מספר. ״גייסתי מיליארדי דולרים עד היום״. הצלחות הענק שרשומות על שמו, נוגעות בתעשיות שונות ותחומים לכאורה שונים, אבל הוא משרטט קשר ישיר. ״הגיוון הוא חלק מההתפתחות האישית שלי. אפשר לעבוד בכל מיני תחומים, זה היופי באינטרנט וכל החברות האלו הן חברות שעובדות ישירות עם משתמשים ויכולות, דרך טכנולוגיה לעשות שינויים מאוד גדולים״. כל המרכיבים המנצחים הללו הובילו את בלוך להקים לפני שלוש וחצי שנים את K-Health – עוזרת רפואית אישית.
״הרעיון נולד בשיחות שלי עם אדם סינגולדה (מייסד טאבולה). אהבתי את הרעיון לתת לאנשים גישה ישירה לאינפורמציה רפואית. לספק להם מענה מהיר ומדויק מבלי ללכת פיזית לרופא״. הרעיון נולד מתוך הניסיון האישי של בלוך ושותפיו מול המערכת הרפואית. החברה פיתחה טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית על מנת לספק למשתמשים חוות דעת ראשוניות, מדויקות ככל שניתן, על בסיס דטא של אבחנות שקיבלו חולים בעלי מאפיינים דומים. לאחר קבלת האבחון, יש לחולה אפשרות להתייעץ גם עם רופא. ״ראינו שיש כאן הזדמנות מאוד גדולה, לא רק לתת לצרכנים לשלוט בטיפול הבריאותי שהם מקבלים אלא ממש לשפר משמעותית את עולם הבריאות״. עוד בטרם נחתה הקורונה בעולמנו, בלוך זיהה את הצורך במערכת בריאות שעובדת מרחוק ואיננה מסתמכת רק על אבחנה של רופא יחיד. ״כולנו מכירים מקרים של טעויות באבחון מחלות, המלצות של תרופות לא נכונות מרופאים. המערכת שלנו מאפשרת בלחיצת כפתור להשוות את הסימפטומים לאנשים עם סימפטומים דומים ועם רקע דומה וללמוד מהניסיון שלהם ומבדיקות שעברו וטיפולים שעזרו להם. ״אנחנו משתמשים בדטא של עשרות שנים ודרך AI ומאות רופאים שמועסקים בחברה, מעבדים את הנתונים״. עם פרוץ הוירוס, כולנו חיפשנו אלטרנטיבות ודרכים לייעל את תחזוקת הבריאות שלנו וארה״ב התאהבה בפתרון שמוביל בלוך. ״אנשים הבינו פתאום שצריכים מערכת בריאות שתעבוד מרחוק. המערכת מאפשרת לך גם להתחבר לרופא והוא יכול לטפל בך מרחוק. הרופאים שלנו עובדים 18 שעות ביום״.
החברה גייסה עד כה 97 מיליון דולר, 48 מתוכם בחודש פברואר, רגע לפני הסגר. מאז, החברה גדלה בימי הקורונה ולה כבר ארבעה מיליון משתמשים בארה״ב. ״בחודש אפריל גדלנו באלף אחוזים תוך חודש ומאז אנחנו גדלים בערך ב-500 אחוזים בכל חודש עם עשרות אלפי משתמשים בכל יום״. לקראת השנה החדשה בלוך מספר שהמערכת מתייעלת ומתפתחת. ״העולם זקוק למערכת בריאות אקססבילית, יעילה, עם אינפורמציה משותפת, עם ערך גדול יותר במחיר נמוך יותר״. בחודשים הקרובים יפרצו את גבולות ארה״ב ויתחילו להפעיל את המערכת באמריקה הלטינית.
אמיר אליחי
אחרי שירות כקצין ביחידת אגוז, כשהוא לומד לתואר במשפטים ומנהל עסקים, אמיר אליחי לא חשב שיהפוך ליזם בינלאומי אבל ביקור לילי בחוף הים שינה את הכל: ״הייתי בחוף גורדון, השעה הייתה שבע בערב, ועברתי אירוע תקיפה בידי שלושה עבריינים", הוא מתאר את מה שהוביל אותו להקים את חברת קרביין. "התקשרתי למשטרה וניסיתי לקבל עזרה. התחילו לשאול אותי שאלות: איך קוראים לך? מה מספר הטלפון שלך? איפה אתה נמצא? הבנתי שזה אבסורד שבעידן של היום צריך למסור את כל המידע הזה ידנית". לפני כחמש שנים, כשהוא בן 29 בלבד, הקים את החברה, המאפשרת לקיים שיחת טלפון ווידיאו בין אזרחים לשירותי ההצלה והרשויות, ללא צורך במסירת פרטים כמו מיקום או מספר טלפון, כמו גם לשדר מידע באופן דו-כיווני כשאין קליטה סלולרית וכשהמסך כבוי. ״הבנתי שקיים צורך אמיתי בשינוי מהיסוד של "מערכות ההפעלה" השונות בהן משתמשות ממשלות לניהול אירועי חירום קטנים וגדולים. לתת לאזרחים את היכולת להעביר מידע חכם בזמן אמת בלי צורך באפליקציות ייעודיות לגופי חירום תוך ניצול טכנולוגיות מתקדמות לעיבוד ופילטור הנתונים למקבלי ההחלטות.
כיום קרביין מובילה עולמית בתחום תקשורת חירום בזמן אמת ומעניקה שירות לכחצי מילארד אנשים במספר רב של מדינות ביניהם: ארה"ב, אנגליה, מקסיקו, ברזיל, הודו וישראל. החברה בנתה תשתיות ומערכות נלוות גלובליות שמאפשרות למדינות לאחד את כלל ערוצי התקשורת למערכת אחת שמאפשרת לאזרחים להעביר מידע נרחב בעת כל אירוע, לנתח ולתעדף את המידע בזמן אמת לצמצום זמני תגובה למקסום יעילות. ממש לפני פרוץ הקורונה החברה הציגה פריצת דרך משמעותית עם שיתוף פעולה אסטרטגי עם גוגל שמאפשר לה לקבל מידע מתוך מערכת ההפעלה של אנדרואיד בזמן שיחת 911 וכן שיתוף פעולה אסטרטגי עם סיסקו שאישרה את קרביין כשותף הראשון שלה לקו חירום ברחבי העולם בין היתר בעקבות פטנטים בלעדיים ברשות החברה כגון: היכולת להפוך שיחת 911 רגילה לשיחת וידאו ללא אפליקציה ייעודית. אם כל אלו הפכו יותר ויותר רלוונטיים בימים שלפני הוירוס, הקורונה הוכיחה שהחברה שהקים אליחי חיונית מאי פעם במציאות של פנדמיה. ״הקורונה תפסה את הממשלות לא מוכנות״, מסביר אליחי. ״הצורך בעבודה מרחוק, באיסוף נתונים וגיבוש תמונת מצב ומתן הנחיות מדויקות על בסיס מידע גיאוגרפי לא היו שמישות או בכלל לא קיימות״. אליחי החליט לגייס את היכולות הייחודיות של החברה ולתרום למאמץ הלאומי. החברה פיתחה מיד State Awareness center, כלי מדינתי לאיסוף נתונים של סימפטומים בזמן אמת מאזרחים, שכולל את היכולת לאפשר אבחון רפואי מרחוק של מתקשרים תוך כדי ניצול מערכות קיימות למניעת חשיפה של מגיבים ראשונים להידבקויות ואכיפת בידוד בצורה חכמה וידידותית ללא איכון כפוי וללא אפליקציות. מחודש מרץ חתומה החברה על מעל ל-25 פרויקטים ב7- מדינות שונות. "הביקוש למערכות הוא אדיר. אנחנו רואים הבנה והפנמה שאין ברירה אחרת לממשלות אלא לעבוד עם מוצרי SaaS המונגשים מהענן ומביאים תועלת מיידית". אליחי מספר שהחברה מרחיבה את שירותיה ושואפת להנגיש את השירות תוך שלוש שנים ל-1.5 מיליארד אנשים״.
דין זיסמן
הוא רק בן 30, אבל דין זיסמן הוא אחד היזמים הישראלים המצליחים בארה״ב. עוד בגיל 15 נשלח עם משלחת הרובוטיקה הישראלית לקוריאה, שם זכה במדלית זהב. משם המשיך לתכנית לימודים מיוחדת של אוניברסיטת חיפה, במסגרתה סיים את התואר הראשון שלו במחשבים בגיל 19. במסלול הטבעי המשיך לקורס העילית של יחידת המודיעין, ומשם, חמש שנים ב-8200. עם השחרור עמד בראש ׳סימטריה׳, חברת טכנולוגיה להטעיית תוקפי סייבר שהיה בין מייסדיה ונמכרה שלוש שנים מאוחר יותר. באותן שנים גיבש את הרעיון לחברת אקסוניוס. ״עבדנו במטרה לאתר עבור חברות שונות תוקפים מתקדמים. באחד הארגונים״, הוא מסביר, ״זיהינו תקיפה של ארגון ביון סיני, וגילינו שהבעיה נמצאת באחד המחשבים של הארגון שאיש לא הבחין בהם. הרעיון שחברה יכולה לפספס מחשב שנמצא אצלה היכה אותי בשוק, והבנתי שמדובר בהזדמנות״. ההזדמנות הייתה גדולה משחשב.
החברה הוקמה ב-2017 על ידי זיסמן ושניים מחבריו ליחידה ושלוש שנים מאוחר יותר, עם פרוץ הקורונה, הצורך הפך בוער מאי פעם. הפלטפורמה שפיתחו מסוגלת לאסוף נתונים מכלי ניהול ואבטחת מידע, מספקיות הענן השונות, כמו אמזון וגוגל, ומספקיות מוצרי רשת ומוצרי אבטחה. לדברי זיסמן, היא נועדה לפתור את בעיית הנראות של מכשירים המחוברים לרשתות ארגוניות. ״נראה שכל יום יש חברת סייבר חדשה״, הוא צוחק, ״אבל אנחנו אחרים בכך שאנו פותרים את בעיית השורש. יש המון סוגי מכשירים, רשתות, מערכות הפעלה ומערכות ניהול. כל אחד מהמוצרים הללו "מדבר בשפה שונה", והמערכת שלנו יודעת לאסוף את המידע ממקורות כאלה ולהגן עליו״. בסוף חודש מרץ ותחילת ימי הסגר הגדול גייסה החברה 58 מיליון דולר, מה שהעיד על הביטחון של המשקיעים ביכולת של זיסמן ואקסוניוס להתמודד עם המשבר הגדול. ״המוצר שלנו מאוד רלוונטי בעיקר עכשיו״, הוא מסביר. ״לפני שלוש שנים התחלנו למכור ומאז הנתונים שלנו מראים שזו חברת הסייבר שצמחה הכי מהר אי פעם מבחינת הכנסות. בשנה שעברה גדלנו במעל ל- 900% והשנה בעוד 400% מהשנה שעברה״. המערכת מאפשרת לארגון לעבוד מהמחשב בבית או מהנייד, ללא חשש לפריצה. הטכנולוגיה של החברה ממפה עבור ארגונים את כל הנכסים והמכשירים שברשותם, מגלה פערי אבטחת מידע, ואז מיישמת באופן אוטומטי את מדיניות אבטחת המידע בארגון, תוך אינטגרציה עם יותר מ־200 פתרונות אבטחת מידע וניהול. זיסמן החליט להציע את השימוש במוצר לכל ארגון העוסק בבריאות בימי הקורונה ללא תשלום. בנוסף החברה מטפלת בחודשים אלו בלמעלה מ-100 לקוחות מ-פורצ׳ן 500, וארגונים כמו הניו יורק טיימס, שניידר אלקטריק, טווילו ועוד. ״אני לא חושב על אקזיט בשנה הקרובה״, הוא מסכם. ״אנחנו מקווים להתרחב עצמאית״.
מיקי ברזמן
מהבנק בישראל אל פסגת הטכנולוגיה בארה״ב. ברזמן החל את דרכו כעתודאי בתחום המחשוב בחיל הים ומשם עבר למשך שבע שנים לבנק לאומי, שם עבד בתפקידים מגוונים סביב תשתיות ומערכות מסחר. לםני תשע שנים עזב עם חלום להקים חברת ייעוץ לארגוני Enterprise. ״במהלך פעילות החברה״, הוא מספר, ״כחלק מתהליכי המודרניזציה שעברו חברות להן נתנו שירותי יעוץ בתחומי אימוץ תשתיות ענן ועבודה מרחוק, הבנתי שלארגונים יש תלות הולכת וגוברת בתשתיות ניהול זהויות הן מהפן התפעולי והן מהפן האבטחתי. הבנתי שבמקרה של קריסת מערכת ניהול תשתיות הנגרמת מפרצה אבטחתית או תקלה תפעולית, שחזור המערכת ימשך עד שבועות כאשר במשך הזמן הזה כל הארגון מושבת. במהלך שיחה על בירה עם חבר הבנו שזו בעיה ענקית שרק תלך ותחמיר בעתיד. ברזמן מכר את חלקו בחברה, התחבר לחבר נוסף וביחד הקימו את Semperis שלפני ארבע שנים נחתה בארה״ב. ״המעבר הוכיח את עצמו כמעט מיד, עם זכיה בחוזים עם כמה מהחברות המובילות בארה"ב, גיוס אנשי מפתח ראשונים והשלמת סבבי גיוס, כולל במאי השנה, פוסט קורונה של 40 מיליון דולר.
בין לקוחות החברה נמנים כמה מהארגונים הגדולים ביותר בעולם המעסיקים מאות אלפי ואף מיליוני עובדים. ״רובם ככולם נאלצו להתאים את עצמם למציאות החדשה והעבודה מהבית זינקה מ-10% ל-90%. שינוי זה דרש התאמה מאסיבית בתשתיות הארגוניות שלא תמיד הספיקו לבצע את ההתאמות במערך האבטחה כשמנגד, עברייני הסייבר זיהו את ההזדמנות, ניצלו את הסיטואציה החדשה ומספר נסיונות תקיפות הסייבר על הארגונים עלה דרמטית. ברזמן הוביל את החברה לסייע לא רק ללקוחותיה אלא לארגונים שהזדקקו לה יותר מכל. ״בעקבות הסיכון האבטחתי החדש פעלנו בהאצה של הטמעת מוצרי האבטחה בארגונים שניצבו בחזית המאבק בקורונה כמו בתי חולים, רשתות מזון וכדומה״. סמפריס נכנסה למשבר הקורונה כחברה רווחית עם עתודות כספיות, ובמקביל לגיוס, החברה המשיכה לצמוח בקצב מהיר בתקופה הזו
״היום זה כבר ברור שזו לא שאלה של "אם" אלא "מתי" וארגונים רבים נערכים למתקפה הבאה״. היקף פעילות החברה גדל בצורה משמעותית ומספר העובדים בחברה כמעט ושולש במהלך 2020. ״מגמה זו צפויה להמשך ב-2021, והאתגר העיקרי הוא שימור התרבות הארגונית המיוחדת הקיימת בחברה״, מסכם ברזמן. ״אני יודע שזה נשמע כמו קלישאה אבל אנחנו משפחה. למרות שפעילות החברה גדלה והתפתחה, לא השתמשנו בשירותים של חברות גיוס בארה"ב ובאירופה אלא העובדים הביאו עובדים לחברה כך שגדלנו באופן אורגני. בסוף, הכל מתחיל ונגמר באנשים״.
גיא פרנקלין
אין זה סוד שעידן הקורונה הוביל למצוקה בכל תעשיה, וגם הסטארטאפים הישראלים שעד כה נהנו מפריחה גדולה בארה״ב חוו משבר גדול. בדרך, היו כמה ישראלים שלא נתנו לחברות הללו ליפול או להאט את הקצב ולכן הם השתלבו ברשימת המשפיעים שלנו. גיא פרנקלין הגיע לניו יורק כרואה חשבון בכיר בארנסט אנד יאנג והוביל צוות הקמה של מחלקת הסטארטאפים של פירמת רואי החשבון הענקית. "במסגרת עבודתי עם יזמים מקומיים, אמריקאיים וישראליים, חברות, משקיעים, תאגידים וגופים אחרים באקו-סיסטם זיהיתי צורך חזק של היזמים הישראליים והקהילה להתחבר אחד לשני, לקבל עזרה במציאת משקיעים, חיבור ללקוחות, גיוס עובדים, היכרות עם השוק המקומי, נחיתה רכה בתפוח הגדול או להתייעץ״. ככל שנחשף לאתגרים של סטארטאפיסטים שמגיעים לניו יורק, הבין שבכדי לסייע לכל אחת ואחד מהם, יש לחבר אותם יחד, כקהילה. כך נולדה מפת הסטארטאפים של ניו יורק. אז עם שישים חברות והיום כבר למעלה מ-300. לאורך השנים סייע פרנקלין לחברות שהצטרפו למפה בקידום הזדמנויות השקעה, איתור לקוחות, חיפוש ומציאת עובדים, בניית קהילה אקסקלוסיבית, חיבור בין יזמים שכבר עשו את זה ובין יזמים בתחילת הדרך שזקוקים לכוונה לבכירי ההייטק הישראלים בניו יורק. אפילו בעבודה אישית, בכל הנוגע בהטמעת התרבות המקומית. ואז הגיעה הקורונה.
״מאז פרוץ הקורונה, חברות סטארטאפ ישראליות בתחומים של פרסום, תיירות ובידור ספגו מכה קשה בעוד תחומים אחרים דוגמת סייבר, אי-קומרס, לוגיסטיקה ובריאות דיגיטלית פרחו. חברות בתחומים שפרחו ממשיכות לגייס, אבל האחרות מרגישות את ההשפעה בקושי בגיוס. "אני מפנה כרגע את מירב תשומת ליבי לעזרה ליזמים ישראליים שרוצים להרחיב את היקף הפעילות שלהם בניו יורק ומי שצריכים עזרה לחזור למסלול הצמיחה בארה״ב״. בחודשים האחרונים פרנקלין אכן הצליח להוביל השקעות ליזמים ישראלים היושבים בתפוח הגדול וכאלו שלא יכולים כרגע לעבוד מארה״ב. ״הבאנו בכירים בתאגידים אמריקאים מאמריקן אקספרס, מורגן סטנלי ועוד אל יזמים שחיפשו גיוסים״ הוא מספר. מפת הסטארטאפים הובילה גיוסים של מיליונים עבור חברות ישראליות בניו יורק בתקופה המאתגרת ביותר שידעו. ״אתגרי הסטארטאפים בשנה הקרובה יהיו להישאר רלוונטיים ולהמשיך להתאים את עצמם למצב המשתנה, תוך שמירה על תקציב ועל העובדים בתנאים של אי ודאות כמעט מוחלטת. ״בשל הצורך שזיהיתי בחודשים האחרונים, החלטתי להפנות את מירב תשומת ליבי, בייחוד בתקופה הזו ובשל הביקוש ההולך וגובר מצד יזמים, לתמיכה בחברות ישראליות היושבות בניו יורק ואלו המתעניינות בכניסה לשוק המקומי, בחיבור לתעשייה המקומית, ליזמים ישראליים מנוסים, גיוס ממשקיעים, מציאת לקוחות ועוד. ההתרחבות לניו יורק, בסופו של דבר , תורמת לכלכלה הישראלית ומכניסה כסף לישראל. המטרה בשנה הקרובה היא לייצר ערך לגופים מובילים המעוניינים בממשק וגישה ספציפית לסטארטאפים הישראליים בניו יורק״.
