בשבוע שעבר עלתה, שוב, חברת הקונגרס הדמוקרטית אלכסנדריה אוקסיו-קורטז לכותרות. הפעם, חברת הקונגרס וסמל השמאל הפרוגרסיבי במפלגה (א-לה ברני סנדרס, אשר בקמפיין שלו היא הייתה פעילה), הודיעה קבל עם ועולם – בטוויטר – כי היא דוחה את ההזמנה שקיבלה מארגון ידידי ״שלום עכשיו״ בארה״ב לנאום בטקס הזיכרון ה-25 לראש הממשלה המנוח יצחק רבין, אשר אמור להתקיים (וירטואלית) ב-20 באוקטובר.

בתחילה, טענה קורטז שהיא שוקלת את ההזמנה, צעד אשר עורר עליה את חמתם של גורמי שמאל קיצוניים, ואלו מיד נכנסו לפעולה בכדי להפעיל את הלחץ המתאים: עלי אבונימה, פעיל תנועת BDS בכיר ואחד ממייסדי האתר ELECTRONIC INTIFADA (שם ערב לחיך במיוחד למי שזוכר את משמעותה של המילה), ציין כי הוא ״נגעל״ ממש מנוכחותה של קורטז באירוע וכי רבין ז״ל היה ״פושע מלחמה בלי חרטה״. גם הארגון הפרו-פלסטיני ״עדאלה״ הצטרך והוסיף כי ״מורשתו של רבין הינה של ״אלימות ונישול פלסטינים״. כאמור, לאחר לחץ מאסיבי בטוויטר, התקפלה קורטז ונכנעה לגחמות ההמון הווירטואלי. קורטז היא פוליטיקאית פופולארית בקרב השמאל הקיצוני ונחשבת לכוכבת רשת בקרב צעירים רבים. אני חייב להודות שהרבה ציפיות ממנה אף פעם לא היו לי, בייחוד לאור בורותה המביכה בכל הנוגע למזרח התיכון, בורות בה היה לה היושר להודות בה בראיון לרשת הטלוויזיה הציבורית בארה״ב PBS ב-2018. יחד עם זאת, כנראה המעטנו בחומרת המצב אם אלכסנדריה אוקסיו-קורטז לא מצליחה אפילו להביא את עצמה לנאום באירוע לזכרו של יצחק רבין ז״ל, אשר בחר לנסות את דרך השלום (בין אם הסכימו עם דרכו אם לאו) ושילם על כך בחייו ממש, כתוצאה מהתנקשות במהלך עצרת למען שלום בלב תל-אביב.

אלכסנדריה אוקסיו-קורטז

בעשותה כן, נכנעה קורטז לפופוליזם זול, חסר אחריות, אשר מצביע על מגבלה חמורה בראיית המציאות שלה. קורטז חיה ביקום הטוויטר, ודומה כי היא חשה מחויבת אליו, יותר מאשר לקידום שינויים לטובה במציאות ממש וכך, במקום שתנהיג את החוגים הקיצוניים התומכים בה, דומה כי היא מונהגת על ידם. שווה לזכור לרגע כי קורטז היא הצעירה מבין חברות הקונגרס ובזמן החתימה על הצהרת העקרונות במדשאת הבית הלבן תחת הנשיא קלינטון, אירוע החקוק בליבם ובמוחם של רבים וטובים, הייתה קורטז בת 3 בלבד. כך, בעודה משחקת בחצר ילדותה, התרחשו במזרח התיכון אירועים דרמטיים ממש בין ישראל והפלסטינים, כאשר ממשלת ישראל חתמה על הסכמים עם ארגון השחרור הפלסטיני אש״פ והעניקה לו כניסה לשטחי הגדה המערבית וחבל עזה, ובד בבד נשטפו רחובותיה של ישראל בדם חפים מפשע עם כניסתו לזירה של טרור המתאבדים ההמוני.

אלו היו ימי ציפייה ומכאוב, תום וקימה אכזרית למציאות בלתי אפשרית. אלו היו שנים של מאבק חיצוני בטרור, אשר לווה בקרע אמיתי בתוך העם בישראל, כזה אשר הוביל בסופו של יום להתנקשות הארורה בחיי מנהיג ישראלי, אירוע חסר תקדים בחומרתו וכזה שאנו מפללים שלעולם לא יתרחש בשנית. אבל ספק אם קורטז מבינה אפילו חלק מזה, ועוד יותר ברור שאין אף אחד לצידה הלוחש בזאת באוזניה. יתרה מכך, הצעד שלה – ושל בריוני הטוויטר אשר הם פמלייתה – מעבירים מסר עגום מאוד לעם היושב בציון: שום דבר שתעשה ישראל לא יספק את כנופיית טוויטר. נזכיר כי ממשלת רבין-פרס נכנסה למו״מ עם יאסר ערפאת, מנהיג אש״פ, בראשית שנות התשעים מיוזמתה היא ולא כתוצאה מלחץ אמריקאי או בינלאומי. לא זו אף זו.

האמריקאים הופתעו מהמו״מ – ויש שיאמרו גם רבין עצמו - אולם שמחו לסייע לצדדים להתקדם לעבר פתרון. יחד עם זאת, ולמרות הכל, נותר ערפאת נאמן לדרך הטרור כשלא רק העלים עין ממעשי הטרור של ארגון חמאס כנגד ישראל אלא גם תמך בטרור של ארגון התנזים (מתוך ארגונו שלו עצמו), וירד מבמת ההיסטוריה כשדמם של ישראלים רבים על ידיו. יתירה מזאת, ההצעות שקיבלו הפלסטינים מרבין החווירו לעומת אלו שקיבלו מראש הממשלה לשעבר אהוד ברק בפסגת קמפ דיוויד עם הנשיא קלינטון (להן סירב ערפאת) ולאחר מכן מראש הממשלה אולמרט (להן סירב מחמוד עבאס).

המסקנה העצובה מן האמור היא ברורה – אם הפלסטינים ותומכיהם יכולים לטנף בצורה מבחילה על ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז״ל, דומה שישראל לעולם לא תוכל לעשות מספיק בכדי לרצות את מאוויהם, שכן מטרתם היא חיסולה המוחלט של ישראל. רבין, חרף המחלוקות הפוליטיות בסוף דרכו, היה מנהיג ישראלי הנערץ על רבים ורמטכ״ל לשעבר, אשר קיפח את חייו לאחר ששר ״שיר לשלום״ בעצרת מרכזית בתמיכה בהסכמים עם הפלסטינים. כך, המסר שמעבירים קורטז ובריוניה למנהיגות הישראלית ברור והוא נקלט היטב. מעניין אם תתקיים עצרת זיכרון ליאסר ערפאת ויזמינו את קורטז לנאום, האם תגיע? ואולי, בעצם, התשובה כבר ברורה מאליה.

יהא זכרו של יצחק רבין ז״ל ברוך ונשמתו צרורה בצרור החיים.

שחר עזאני, יועץ אסטרטגי וסגן נשיא בכיר ברשת JBS, לשעבר דובר הקונסוליה בניו יורק, אוהב ישראל