אנטישמיות בקמפוסים
באירוע מיוחד שנערך השבוע חשפו סטודנטים יהודים את האנטישמיות המסוכנת והחשש מהשנאה הגוברת לישראל
בעבר הרחוק הופעל נומרוס קלאוזוס על סטודנטים יהודים בכדי להגביל את מספרם באקדמיה בזמננו נשיאי אוניברסיטאות, דיקנים, פרופסורים יהודים משגשגים באקדמיה. “בעשור האחרון ארגון "סטודנטים למען הצדק בפלשתין" הרים ראש וניסה לקדם החלטות התומכות בתנועת החרם -BDS, ללא הצלחה”, מספר זאב הורביץ, מנכ"ל ענייני הקמפוסים בארגון AJC הוועד היהודי האמריקאי, ארגון א-פוליטי העוסק בדיפלומטיה גלובלית ופועל להידוק יחסיי ארה"ב ומדינת ישראל, להטבת זכויות אדם ולמיגור האנטישמיות. "התנועה ביסודה אנטישמית. הקמפיינים של BDS גורמים לחוויית קמפוס עוינת, מפלגת המרחיקה סטודנטים יהודים פרו ישראלים. לאחרונה״, הוא מוסיף, ״פעילים אנטי- ישראלים מהשמאל הרדיקלי נוקטים בתקיפה ישירה של הציונות במסגרת קמפיינים של צדק חברתי ומונעים השתתפות סטודנטים יהודים וציונים בפעילות זו בקמפוס. סטודנטים יהודים לעיתים מתחבטים עם זהותם מכיוון שהם שוקלים להתמודד לאגודות הסטודנטים ולהצטרף לאקטיביזם חברתי בקמפוס”.
ביום רביעי שעבר התקיימה תוכנית מרתקת על אנטישמיות בקמפוסים. שמענו על אתגרי הסטודנטיות באוניברסיטה ועל התמודדתן ומאבקן בם. בתוכנית השתתפו שלוש סטודנטיות: ג'וליה ג'סי, סטודנטית למדעי המדינה באוניברסיטת שיקגו, איזבל מוקוטוף, סטודנטית לעיתונאות באוניברסיטת נורת'ווסטרן ורוז ריץ' סטודנטית לסוציולוגיה ולמדעי תורת המשפט והתרבות באוניברסיטת דרום קליפורניה. מנחת האירוע הייתה Holly R. Huffnagle, מנכ"לית ארה"ב למיגור אנטישמיות.
"במשאל אוכלוסיה שנערך לאחרונה בארה"ב בעקבות תקרית הירי המחרידה בבית הכנסת "עץ החיים" בפיטסבורג, פנסילבניה נמצא שכמחצית מאזרחי ארה"ב אינם יודעים או מבינים את משמעות המושג אנטישמיות. אך בסקר ששערך ארגון AJC נמצא שמעל ל- 28% מהנשאלים היהודים בגילאי 20 עד 30 הם או אחד מחבריהם חוו אנטישמיות. מספרים אלה מזעזעים ומדאיגים". פתחה והנחתה את האירוע הולי הפנגל. היא בקשה מסטודנטיות מנהיגות לספר את סיפורן.
Rose Ritch , סטודנטית שנה רביעית לסוציולוגיה ומדעי החוק. באוניברסיטת דרום קליפורניה כיהנה כסגנית נשיא אגודת הסטודנטים של USC בפברואר בשל כישורי מנהיגותה, זהותה כאישה שערכי הצדק החברתי עליו גדלה נעוצים בשורשיה היהודים. "אחת מזהויותיי, יהודייה ציונית התומכת בזכותה של מדינת ישראל להתקיים כונתה גזענית, גרמה חוסר נוחות לסטודנטים הפלשתינאים. בשלהי יוני, ארגון "סטודנטים למען צדק בפלשתין" פתח בקמפיין אגרסיבי הקורא להדחתי מהתפקיד. לאחר שיגור נאצות, איומים והשמצות ברשת החברתית הועלתה קריאה פורמלית לפיטוריי. הרעיון שתמיכה במולדת יהודית תצדיק את הדחתי מעלה לאור את הסטראוטיפים העתיקים של האנטישמיות: האשמה בנאמנות כפולה והטלת האחריות על היהודים למעשי ממשלת ישראל. אם כי האוניברסיטה השעתה את הליכי ההדחה, החלטתי להתפטר. התפטרותי הייתה הבחירה היחידה שיכולתי לעשות בכדי להגן על בטיחותי הגופנית ובריאותי הנפשית. התגובות להתפטרותי היו מעורבות, שמחה לאיד מחד ותמיכה ממשפחתי, חבריי, הקהילה היהודית והלא יהודית ומרכז הלל בקמפוס. רק לאחר התפטרותי, האוניברסיטה הכירה בצורך להגן בפומבי על יהודים מפני סוג אנטישמיות שכזה".
Isabelle Mokotoff , סטודנטית שנה שנייה בחוג לעיתונאות באוניברסיטת נורת'ווסטרן התחילה לפעול לפני חודש לאחר סדרת הפגנות מחאת הסטודנטים מול ביתו של נשיא האוניברסיטה היהודי מורטון שפירו שלא נעתר לדרישתם לפירוק רשויות החוק בקמפוס. המפגינים ניפצו את חלון ביתו והניחו כרזה שרופה מול ביתו וקראו מורטון חזיר, מספר פעמים. איזבל בוגרת תכנית " מנהיגי המחר" של ארגון AJC כתבה בטוויטר שהיא רואה בקריאות "מורטון חזיר" אנטישמיות. תגובת המפגינים הייתה "הקריאה לא הייתה אנטישמית, אך ציונות היא גזענות." תשובתה "ציונות הינה זכותה של ישראל להתקיים. אני מאמינה שגם ליהודים וגם לפלשתינאים זכות להגדרה עצמית ומעוניינת ליצור דיאלוג עמכם". הפוסט הועלה ללא רשותה לאתר שהותקף ללא רחם. כששותפתה לחדר ניסתה להגן עליה, כונתה בשם גנאי "נאצית קולוניליסטית".
איזבל עדיין קוראת ליצירת דו -שיח ומציאת שפה משותפת עם המפגינים. Julia Jassey , סטודנטית נמרצת ומשובבת לב גדלה בניו יורק, בין יהודים. אמה ישראלית ואביה אמריקאי, סבה וסבתה מתגוררים בתל-אביב. " מימיי לא הצטרכתי להגן על זהותי היהודית והישראלית. באוניברסיטה גיליתי שאנשים מרימים גבה ומתקיפים אותי מילולית כשאמרתי שאני ישראלית. כ-96% מיהודי ארה"ב תומכים במדינת ישראל כמדינה יהודית כחלק מההיסטוריה הדתית. הרגשתי צורך להגן על הישות היהודית והישראלית שבי ולא ידעתי איך להילחם ולהסביר את צדקת דרכי. לפני חמישה חודשים הקמתי עם עוד שני סטודנטים חשבון אינסטגרם Jewish on Campus שעתה צבר עשרות אלפי עוקבים ומעל אלף סטודנטים חלקו את סיפוריהם. 18 סטודנטים חולקים עימי את מלאכת העריכה. מטרת האינסטגרם ליצור מקום בטוח ליהודים מכל רקע, לאפשר להם לדבר, להיות גאים ביהדותינו, להציג את הצד שלנו בגאווה ולהגיב לחשבונות טוויטר אנטישמיים להוקיע אנטישמיות מהמכללות ולהפנות ביקורת למנהלה ולאדמיניסטרציה שאינן עושות דיין לעקור אותה מתוכן".
כיצד נלחמים באנטישמיות באוניברסיטאות?
"עלינו להציב ציפיות ראליסטיות למושג "זכיה", אמר הורביץ. "עלינו להכין מנהיגי סטודנטים להתמודד עם אתגרים אלו לפני כניסתם למכללה. עלינו לא להימנע מלנהל שיחות קשות להכנת סטודנטים לשיח על ישראל ועל זהותם היהודית. על המנהיגים להבין שאיננו יכולים לשנות את דעתם של הסטודנטים, במיוחד את אלו המקדישים את כל חלבם וזמנם לתקיפת ישראל והחברה היהודית. אך אנו יכולים לשנות את הלבבות. אנו מסוגלים להוכיח שלסטודנטים הלומדים את אותו נושא יש מכנה משותף שישמש לבניית גשרים ומערכת יחסים. לסטודנט בן 18 השומע על ה"נכבה" מפלשתינאים יהיה יותר קשה לתמוך בישראל מסטודנט היכול לדון בניואנסים של הגיאופוליטיקה המזרח תיכונית ולהבין כי ידיעת רשימת העובדות אינה הולכת לשכנע אף אחד. הפתרון הוא בניית מערכת יחסים בין אדם לאדם. עלינו גם לוודא שמנהלי ומנהיגי האוניברסיטאות יבינו את גודל הסכנה והאיום של אנטישמיות בלתי מבוקרת ולהבין ש-BDS לא יוכל להפוך למדיניות אוניברסיטאית. אנו זקוקים למנהיגי סטודנטים שיהוו חלק משיחות אלו ולהתרחק ממטאפורה של אוניברסיטאות המהוות " שדה קרב" לנושאים אלה".
מהן התוכניות להכנת סטודנטים?
"הארגון מודע לבעייתיות בקמפוסים ויזם תוכנית מנהיגות לתלמידי תיכון יהודים" Leaders of Tomorrow ," אמר הורביץ. התוכנית מעניקה לסטודנטים יהודים את הכלים והמיומנויות להתמודד עם האנטישמיות ולפיתוח אסטרטגיה לשיפור החיים האוניברסיטאיים בקמפוס עבור סטודנטים יהודים. סטודנטים בוחנים את זהותם היהודית ולומדים על הנרטיבים והפרספקטיבות המרובות הקשורות לישראל ופלסטין ומקבלים מידע לגבי עליית האנטישמיות בארה"ב ובעולם. התלמידים גם מתמחים בכישורים שלא יסולאו בפז כגון: דבור בפני ציבור, הקשבה פעילה, בניית קואליציה וחיזוק כושר השכנוע. AJC מסייע ליצירת שותפויות אקדמיות בין דתיות, בין גזעיות ובין אוניברסיטאיות שונות לקידום סובלנות דתית.
ארגון AJC עובד בשיתוף פעולה עם בתי "הלל אינטרנציונל" במספר תוכניות שנתיות כגון, פסגה בין קהילה השחורה לקהילה היהודית ופסגה בין הקהילה הלטינית לקהילה היהודית. הדובדבן בקצפת הינה מלגת גולדמן, פתוחה לסטודנטים החל מהשנה השנייה ללימודיהם לרכישת ניסיון מעשי בעולם הסניגוריה היהודית, לחידוד כישוריהם ולאפשרות עבודה בארגון AJC כל חייהם". "האנטישמיות איננה פיזית ברובה", אמר הורביץ. "מיעוט הסטודנטים כ-10% מכלל הסטודנטים בעלי דעה מכריעה בנושא הישראלי -פלשתינאי. דאגתנו היא לרוב המכריע של התלמידים שאין להם שמץ ידע על הסכסוך ואנחנו צריכים לוודא שלא יפלו פסיבית קורבן לרטוריקה המתעה על ישראל או העם היהודי. מקרים ספורדיים של וונדליזם ופיזור פליירים של הימין הקיצוני מסוכנים, אך להעברת מצג אנטי ישראל לכל הסטודנטים בקמפוס יש השפעה שלילית לטווח ארוך מאשר לצלב קרס מרוסס פה ושם שניתן להתעלם ממנו״.