השכנים נדחו: אושרה דירה על גג בניין לשימור

אדם שרכש מחסן בבניין בת"א ביקש להקים דירה על הגג הצמוד, ושכניו סברו שהבנייה תסכן את המבנה הישן. אבל המפקחת על מקרקעין אישרה

עו"ד יצחק תורגמן | פסקדיןפורסם: 01.12.20 , 10:59

המפקחת על רישום מקרקעין אסתי שחל דחתה לאחרונה תביעה שהגישו דיירי בניין בתל אביב נגד אחד מבעלי הדירות שביקש לבנות דירת שלושה חדרים על הגג הצמוד ליחידתו. השכנים טענו שלפי התקנון נדרשת הסכמתם לבנייה וכי העבודות מסוכנות למבנה, אבל המפקחת קבעה שנדרשת הסכמה רק של רשות הפיתוח, שאותה קיבל הנתבע.

בתביעה שהגישו נציגות הבניין ושני דיירים נטען שלפני כארבע שנים קיבל השכן אישור מהוועדה המקומית לבנות יחידת דיור על הגג. לדבריהם, מדובר בבניין ישן משנות ה-30 של המאה ה-20, המוגדר כבניין לשימור בסטנדרט מחמיר. על פי הוראות תוכנית השימור שחלה עליו אין להתיר הריסתו או בניית כל תוספת אלא במקרים מיוחדים.

הם הוסיפו כי הנתבע לא גר בבניין ואין לו כל כוונה לעשות כן ולמרות זאת הוא מבקש לבנות יחידת דיור נוספת על הגג ללא כל התחשבות בערכו ההיסטורי של הבניין ובדייריו.

שיפוצים בתקופת הקורונה. אפשרי? (צילום: shutterstock)

אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

עוד לטענתם, בקשות קודמות של הנתבע לבניית התוספת נדחו בעבר, בשל חששות מפני יכולתו של המבנה לשאת את התוספת המבוקשת על הגג. הם ציינו כי היחידה הרשומה על שם הנתבע היא פיקטיבית ומדובר במחסן שלא ניתן לראות בו יחידה עצמאית ונפרדת.

התובעים הוסיפו שלפי תקנון הבניין בהיעדר הסכמתם המפורשת להצמדת הגג ל"דירה" של הנתבע הוא לא יכול לבנות עליו. הם צירפו חוות דעת שלפיה בניה על הגג עלולה בסבירות גבוהה לגרום נזקים בלתי הפיכים לקונסטרוקציה של המבנה והדירות.

הנתבע טען מנגד כי התובעים רכשו את דירתם שנים אחרי שהוא רכש את היחידה שלו. כשקנה את הנכס, חברת עמידר כנציגת בעלת הקרקע אישרה לו תוכניות לבנייה על הגג הצמוד ליחידתו.

עוד לטענתו, פרשנות התובעים לתקנון שגויה והוא אינו נדרש לקבל את הסכמתם לבנייה אלא את הסכמת בעלת הבניין המקורית, רשות הפיתוח, הסכמה שכבר קיבל. לדבריו ההתנגדות מונעת ממניעים פסולים לאחר שסירב למכור את דירתו לאחד התובעים. הוא צירף חוות דעת שלפיה המבנה חוזק בעבר הלא רחוק ויכול לעמוד בתוספת הבנייה הקלה.

ואכן, המפקחת אסתי שחל דחתה את תביעה וקבעה כי היחידה היא "דירה" ולא "רכוש משותף" שכן חוק המקרקעין מגדיר "דירה" באופן רחב יותר ממשמעות המונח בלשון בני אדם ומחסן יכול להיחשב דירה לצורך זה אם הוא יחידה שלמה ונפרדת.

היא הוסיפה כי לפי פרשנות תקנון הבניין ההסכמה הנדרשת לבנייה היא של רשות הפיתוח שמכרה את הדירות לצדדים. תוצאה זו מתקבלת גם לפי פרשנות תכליתית וניכר כי מנסחי התקנון ביקשו להסיר את כל החסמים האפשריים בדרך להרחבת או הוספת דירות בבניין.

באשר לטענה כי הבנייה מסוכנת כתבה העדיפה המפקחת את חוות דעת הנתבע על פני חוות דעת מומחה התובעים שהודה שלא ביקר במבנה בטרם כתב את חוות דעתו. התובעים חויבו בהוצאות בסך כולל של 21,000 שקל.