בזכות ייצוגית: עיריית ת"א תחזיר כ-5 מיליון ש'

העירייה החזיקה אגרות ששולמו כפיקדון גם כשלא התקבלו היתרי בנייה. מלבד השבת הסכום היא התחייבה שמעתה הכספים יוחזרו באופן אקטיבי

מערכת פסקדיןפורסם: 08.01.21 , 10:55

בעקבות בקשה מ-2017 לאישור תובענה ייצוגית התחייבה עיריית תל אביב להחזיר באופן אקטיבי אגרות ששולמו כפיקדון על בקשות להיתרי בנייה שנדחו או נזנחו. בנוסף היא תחזיר לזכאים כחמישה מיליון שקל שצברה משום שהחזיקה בפיקדונות שלא התקבלה בגינם בקשה להחזר.

השופט אליהו בכר מבית המשפט לעניינים מנהליים אישר כבר במרץ את המתווה, ולאחרונה נדחתה בקשה שהגישה העירייה להפחתת שכר טרחת עורכי הדין לאחר שהתגלה שסכום ההשבה נמוך בכ-600 אלף שקל.

העירייה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה הגישו את הודעת החדילה לאישור בית המשפט באמצעות עו"ד לירון רותם ועו"ד רויטל אטיאס מהשירות המשפטי תוך כדי דיונים בבקשה שבמסגרתה נטען שלא החזירו למבקשי היתרים שנדחו או נזנחו את האגרות ששילמו בניגוד לדין.

ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי(צילום: Point2Point)

לפי המתווה שהוצג, תתווסף לשובר תשלום אגרות הבנייה שורה למילוי פרטי החשבון של מבקש ההיתר, ואם בקשתו תידחה או תיסגר - הכספים יופקדו בחשבונו בתוך 30 יום. בנוסף, כל מי שזכאי להחזר ולא ביקש אותו בין אפריל 2015 ליולי 2019, יקבל אותו באחת משתי דרכים: בעלי חשבונות ארנונה פעילים או בעלי חוב ארנונה באמצעות קיזוז תשלומי הארנונה; מי שאין לו חשבון ארנונה או חוב - בהמחאה בדואר רשום. ההערכה הייתה כי אופן הזה יוחזרו חמשת מיליון השקלים לכ-2,000 איש.

באמצעות עו"ד יעקב ג'קי בובליל ועו"ד שרגא צייגר דרשו המבקשים להוסיף להחזרים ריבית, בהתחשב בכך שהעירייה החזיקה מיליוני שקלים שלא שייכים לה רק משום שלא ביקשו מהן החזר.

העירייה והוועדה טענו מנגד כי לא התקיימו התנאים לתוספת ריבית, בפרט מאחר שהגבייה המקורית הייתה כדין, והכסף אמנם לא הושב אקטיבית - אבל כל מי שביקש קיבל אותו חזרה.

השופט אליהו בכר אישר את הודעת החדילה אבל קבע כי הכספים יושבו בצירוף הצמדה בלבד. הוא ציין כי אמנם העירייה והוועדה שמרו פיקדונות שהיו אמורות להחזיר, אך עם זאת - לפי החוק התנאי לחיוב רשות מקומית בריבית הוא שדרישה בכתב להשבה לא נענתה, ותנאי זה לא התקיים.

"אין מחלוקת כי הזכאים להשבה לא פנו למשיבות בבקשה להשבת הכספים, להפך – כל עניינה של התובענה הוא בטענה כי על המשיבות היה לפעול באופן אקטיבי להשבת הכספים, ללא צורך בפנייה מצד הזכאים", כתב.

עוד פסק השופט שכר טרחה של 250 אלף שקל לעורכי הדין - סכום שמבטא 10% מההחזר שהיו מקבלים הזכאים לו התקבלה התובענה (אז תקופת ההשבה הייתה מוגבלת ל-24 חודשים לאחור) בתוספת מע"מ. השופט התחשב בין היתר בכך שהתובענה הניבה תועלת משמעותית לציבור.

לאחרונה, ביקשה העירייה להפחית את שכר הטרחה לאחר שהתברר כי חלק ממבקשי ההיתרים לא זכאים להשבה וההחזר פחת ב-600 אלף שקל. השופט בכר דחה את הבקשה בין היתר מאחר ששכר הטרחה נקבע כסכום כולל וסופי, והחישוב השגוי היה נמנע לו היו נמסרים מלכתחילה נתונים מדויקים.