הפריצה שהשתלמה
הוא הקים את החברה הראשונה בישראל שעסקה באבטחת מידע ורשתות מחשבים. הם פרצו אליהן בלילה ונתנו דוחות למנהלים ביום כדי לסגור את הפרצות, והכל בשביל $6 לשעה. אחרי ששינה את פני הטכנולוגיה בישראל וברחבי העולם, דן קמינסקי מחולל מהפכה בניו ג׳רזי
את מה שהספיק דן קמינסקי לעשות, והוא עוד לא בן 60 אפילו, עשרות אנשים יחד, עם נסיון חיים וקריירות מרקיעות שחקים לא מספיקים לעשות כל חייהם כנראה. האיש שנולד ברמת אביב הישנה "כשעוד אפשר היה לחצות את כביש חיפה מצד לצד ברגל, ושיכון ל' היה מוקף חולות" גדל להיות הילד שאוהב פיזיקה ומתמטיקה ואולי יותר מכל ספורט. משם המשיך לשירות של חמש שנים "ויותר" בצבא. אבל את הפריצה לקריירה שהוא מוביל עד היום הוא חב אולי לדוכן פלאפל בגבעתיים שם יפגוש את דיוויד אלוש, והם ישוחחו על אינטרנט ועוד מילים עתידניות שאף אחד לא ידע להגות אז, באמצע שנות השמונים, ויהפכו להיות הקריירה שלהם, שתרקיע שחקים לא הרבה אחרי מפגש תמים וטעים. סביב מי שהפך להיות איש כספים ומנהלם של אנשים רבי ממון שעשו אותו בעיקר מבנקאות וטכנולוגיות מתקדמות, ישנם האנשים שמניעים גם היום את עולם החדשנות והעתידנות.
קמינסקי עוד לא החליט לנוח על זרי הדפנה והשיחה איתו נשמעת כאילו טרם נגע בשיא השיאים שמחכה לו והוא נלהב לקראת העתיד לקרות, עתיד שהוא בעצמו מתווה. מי שהפך באחת להיות יד ימינו של הרווי קרוגר ז"ל, האדם שפתח את הוול-סטריט בפני חברות ההייטק מישראל, וסייע בגיוס כספים לתעשייה שהיתה בחיתוליה, ומנהל את הונו עד היום, חולש על תחומים נוספים גם מתוך אידאולוגיה, ציונות ורצון להביא שינוי בקנה מידה בינלאומי בהווה ועם הסתכלות בלתי נלאית לעתיד. את השינויים הראשונים הוא הביא כבר בשנות ה-80 בישראל. דן קמינסקי מקפיד לתת קרדיט לאנשים שאיתם החל את דרכו המיקצועית, אלו שליוו אותו לאורך הדרך וכל מי שגרם לו להיות גאה לצידו. לרגע הוא יכול לסמא את אוזניי הקשוב לו ברצונו לתת כבוד לאנשים שעשו ועושים לצידו. בהתבוננות עמוקה יותר ניכר כי הכבוד אכן מגיע אבל כנראה שללא העוצמות שהוא מביא, הדברים לא היו מגיעים למחוז חפצם באותה רמת הצלחה ששינתה עולמות. המפגש המכונן נוטף הטחינה ב-1987 עם דייויד אלוש הצרפתי שהובא לישראל על ידי כוחות הבטחון החסויים של ישראל "הוא לא גמר תיכון, הוא גאון!".
הפריצה הראשונה (והמתואמת) למחשבי חברת הביטוח מגדל ברשות יוסי חכמי, שהפך בלילה אחד של מבוכה ללקוח הראשון שלהם, והביא אחריו את כלל ביטוח, הדר, בנק דיסקונט ועוד בנקים הפכו אותו למטאור בשמי הסייבר סיקיוריטי, כשעוד לא ידעו לבטא את צמד המילים הללו בישראל. הצמד הנחוש, בתיאום עם החברות עצמן, היה פורץ בלילה, לוקח דיסקטים ובבוקר שולח דוח לסמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה יחד הערכת זמן שלא עלתה על שני לילות בד"כ כדי לתת פתרון. הם חייבו אז $6 לשעת עבודה והגיעו אליה רכובים על אופניים. חברת אינפולינק שהקימו, נמכרה מאוחר יותר למה שמוכר כיום כ"בזק זהב". בדרך למעבר בין היבשות אלוש וקמינסקי יטפסו על קווי תקשורת ישנים של בזק שהריצו נתונים, שלא היו בשימוש, ויציעו להפוך אותם לקווי אינטרנט אל מול הפנים הספקניות של אנשי בזק שהצהירו שיתנו להם אותם חינם אין כסף אם יוכיחו שהדבר אפשרי. מיותר לפרט מה היתה התוצאה של האתגר, ואת תקשורת האינטרנט הראשונה והאיטית הם שאבו מיו-יו נט בניו יורק תוך שהם סוגרים עסקה עם גילת על לווין רוסי שלא היה בשימוש במחיר חסר תקדים.
ברב ממזריותם הם היו בין ארבעת המציגים בתערוכה שנערכה אז בגני התערוכה שם הציגו ארבע חברות מבוססות ששלטו בשוק בישראל ומכרו אינטרנט ללא הגבלה במחיר $40 כשאחרים מציעים רק 10 שעות ב-$60. התעוזה שיחקה כאן תפקיד ראשי ועם החישובים הכלכליים הנכונים "ב-500 לקוחות נהיה ללא רווח אבל גם ללא הפסד", הם הצליחו לעורר עניין ותור שהשתרך מחוץ לביניין כשהם רצים בלילה להדפיס דיסקטים בקיבוץ עלום כדי לעמוד בביקוש. הלקוחות הבינו מיד שהם יכולים לקבל חיבור מהיר ללא חיוג למודם.
לא יעבור זמן רב וב-1999 נתבקש על ידי הציר הכלכלי של מדינת ישראל בצפון אמריקה, לקיים מסע חשיפה (roadshow) לחברות בפורצ'ן 500 ושם עתיד קמינסקי לפגוש את האחיין של קופי ענאן המוכר, שאחראי למה שלימים יוכר כטכנולוגיות DSL ,HDTV והצ'יפ שיהפוך לרדיו סיריוס המהולל ויהיה ממנהליה הבכירים של מעבדות 'בל' מיד לאחר שהמנייה מתרסקת בשנת 2000 והתקציבים מתכלים. האיש, במקור מגאנה, ויקטור לורנס, ששמו חקוק בין היזמים המבטיחים ב-HALL OF FAME, וקמינסקי מישראל יעברו יחד כברת דרך ארוכה שנמשכת עד עצם היום הזה בפעילות המשותפת שלהם שהחלה בהולמדל בניו ג'רזי וסביבותיה בתחום קידום הטכנולוגיות, וכאנשי מקצוע מהשורה הראשונה שחתמו ביניהם חברות אמיצה ארוכת שנים.
ולאן אתה ממשיך משם?
"ויקטור עזב את בל לאבס ואני הלכתי ללימן בראדרס עם הארווי קרוגר. בסביבות 2004 הפכתי למנהל של חלק מהדסק הישראלי בלימן בראדרס ונכנסתי יותר ויותר לצד הבנקאי של העניינים. ללימן היה ספין-אוף שנקרא מרקו פולו והוא עסק במסחר אלקטרוני במקומות שאין לבנקים גישה. יצרנו פלטפורמה עליה יכלו לסחור במניות זרות, בינלאומיות באמצעים אלקטרוניים ובכך התאפשרה נזילות בשווקים הזרים ונמנע התהליך המסורבל שהיה קיים עד אז בצורה ידנית. ישבתי בבוארד בתור הנציג של קרוגר והקמנו את המערכת בלמעלה מ-72 מדינות. היא נמכרה לגולדמן סאקס ב-2009".
קמינסקי מעורב בפרוייקטים שקשורים בהתפלת מים ויושב בראשי ועדות ותוכניות ארציות. הוא מחליט לפרוש ממנכלות ולקחת נשימה כשויקטור לורנס שמעורב כבר במוסד הטכנולוגי הפרטי "סטיבנס" בהובוקן, ניו ג'רזי, מבקש ממנו להגיע ולסייע בבנייה של מרכז לחדשנות. האוניברסיטה הטובה שנקלעה לקשיים כלכליים אחרי מספר פעילויות לא חוקיות של נשיאה הקודם מקבלת סיוע מהמדינה על מנת למנוע פשיטת רגל אבל אין בה מערכת שתומכת ברעיונות שהסטודנטים והפרופסורים מביאים אליה כדי להפוך אותם לזמינים בשוק והעיכובים בה רבים.
לימים ולא הרבה זמן אחר כך מתבקש קמינסקי על ידי המושל פיל מרפי ועל ידי, אנדרו גרוס, שאחראי על וועדת התקשורת בין ישראל לניו ג׳רזי, אותם הוא פוגש באקראי באירוע התרמה ליחידת החילוץ של חיל האויר הישראלי, יחידה 669, לחזק את היחסים בין חברות ישראליות ומדינת ניו ג׳רזי וכמו כן, לתת מבט במה שקורה במוסד הפוליטכני של ניו ג'רזי NJIT ולהבין מה מתרחש עם מרכז החדשנות שהוקם שם ב-2014 אחרי השקעה של 400 מיליון דולר. "מצאתי שם מכרה זהב" הוא מספר "הכרתי את סיימיון ניימן המנכ״ל, את נשיא האוניברסיטה וכל מי שצריך להיות שם".
"בשום מקום בעולם לא ראיתי סדר גודל של מה שהם בנו שם״, הוא מתאר. ״כשאתה נותן לאנשי אקדמיה לקדם משהו מבחינה מסחרית, ללא סיוע עסקי, זה מועד לכישלון. מצאתי שם בניינים ומעבדות שכמעט לא היו בשימוש, מהמתוחכמות בעולם, ואף אחד לא שמע על זה. יש שם בניין של 14 אלף סקוור פיט, לפעילות שיתופית של חברות קטנות. לקחנו את כל הציוד מווי-וורק שפשט רגל בניו יורק וכעת היה שם הכל אבל כמעט ללא פעילות. בסדר גודל כזה של השקעה ויכולות לא האמנתי שפרופסרים באוניברסיטה יכולים לקחת כל כך הרבה על עצמם מבלי לקבל תמיכה וסיוע עסקי ומקצועי. כמה מהם יכולים עכשיו להקים סטארטאפים? יש את החשיבה, אבל לא תמיד את הביצוע. הם התחילו לתת מענקים לפעילויות כדי להצדיק את ההשקעה שלהם. אחת הפעילויות הגדולות שלהם היא ניהול כל התיקים הרפואיים של ניו ג'רזי בענן. כל האינפורמציה מבתי החולים וכל מרפאות הרופאים בסטייט מנוהלים שם. היו התנגדויות של רופאים, אבל הסטייט חייב אותם. את אחת המעבדות הסבו למעבדות מתקדמות בביוטק כשאת אחת מהן הסבנו להפוך למעבדה מתקדמת וייחודית לבדיקות קורונהֿ. סיימון המנכ״ל ואני החלטנו להוביל תכנון מחדש ובשנה האחרונה הפכנו את הארגון למחלקות שממוקדות בשירותים הרפואיים. הבנו שצריך שהארגון יהיה כלכלי ולכן הוא צריך להיות נפרד מבחינה רווח והפסד מהקולג' של הסטייט ורשמנו חברה לאחר שקיבלנו את האישורים המתאימים. הכסף שהארגון מרוויח מוזרם חזרה ל-NJIT ובעצם חוזר לקהילה. במסגרת הזו אנחנו מביאים חברות בתחומים שונים ונותנים להם פלטפורמה עם גישה פשוטה יותר לקבלת FDA כיוון שלמוסד את הידע והקשרים הרלוונטיים, אנחנו מנהלים את מירב רשיונות הטיסה של המזל״טים בחוף המזרחי משדה התעופה באטלנטיק סיטי שנמצא בבעלות המדינה, יש לנו הרבה שיתופי פעולה וניהול של כל צילומי הוידאו של המשטרה ורשויות האכיפה. הפכנו את המקום ל'האב'' למרכז, שנותן את כל מגוון השירותים לחברות הקטנות והגדולות שמתנהלות תחתיו. החברות הישראליות לא נעדרות משם כמובן, ו-NJII הביא בין השאר שתי חברות מזל״טים ישראליות, ולא רק".
"החזון של NJII - NEW JERSEY INNOVATION INSTITUTE הוא הזדמנות. בשנה הפכנו את המקום למרכז חדשנות עובד. ההיכרות שלי עם אנשי פיננסים בכל העולם, הרולודקס העשיר שאנחנו מנהלים נותן ערך גבוה לחברות שיושבות בו. אני יכול לעזור להם, יש לי את הקשרים. אנחנו יושבים על הועדה של הטריי-סטייט וכל נושא הטכנולוגיות עובר דרכנו. אנחנו מרכזים הכל" הוא מנסה להסביר ולכסות את כל הנושאים הרבים עליהם הוא חולש באמצעות המרכז המצליח שהקים מחדש "לחברות יש יתרונות רבים בישיבה לצד מוסד אקדמי נחשב. יש להם תמיכה אקדמית, סטודנטים שיכולים לעבוד כמתמחים ולקבל משימות שמצד אחד יתנו להם הכשרה וניסיון ומן העבר השני יעזרו בקידום המטרות של החברה, וכל המערך הלוגיסטי שקשור בשלטונות ואישורים מונח לפניהם מבלי שהם יצטרכו לכתת רגליים, פעמים רבות באפילה, מבלי לדעת מה הדרישות והצרכים. אנחנו מספקים להם את הסיוע ואין איבוד אנרגיה מיותר".
מה הסוד של החברות הישראליות שכה מצליחות?
"ישראל מדינה מוקפת אויבים. היא נמצאת במצב הישרדותי ללא הפסקה. האוניברסיטאות שלה טובות מאוד והיצירתיות מבעבעת בה. הבסיס פעמים רבות מגיע בשלב הצבא. מכירים ביכולות שלו. יש כ-1,200 יוצאי תוכנית תלפיות, והם מובילים את החברות הגדולות והמרכזיות במשק. צ'ק פויינט ועוד חברות בעלות שם עולמי נולדו בזכות יוצאי היחידה".
איפה שוכן העתיד?
"בעתיד ידפיסו כלייה מתאי הגזע של האדם. החיים יהיו ארוכים יותר בזכות היכולת לתקן את הגוף שלנו מתאים עצמיים. זה רק כיוון אחד. הטכנולוגיות הללו בפיתוח. נושא האנרגיה הנקייה מתפתח בקצב מואץ ובעצם כל תחום בחיים שלנו יקבל שינוי משמעותי ויראה אחרת במאה השנים הבאות בזכות ההתפתחות הטכנולוגית.
