בנה בריכה – ודרש משכניו להשתתף בעלויות

עיריית צפת קבעה שהבניין הפך מסוכן בשל העבודות בחצר ולפיכך נדרש הדייר להקים קיר תומך. הוא תבע שגם שכניו ישלמו, אך נדחה בביהמ"ש

עו"ד ינון פריד | פסקדיןפורסם: 03.02.21 , 09:39

המפקח על המקרקעין בנצרת דחה לאחרונה תביעה על סך 100 אלף שקל שהגיש בעל דירה בצפת נגד שכניו, בטענה שעליהם להשתתף בעלות קיר תמיכה שבנה כדי לחזק את הבריכה שהקים בחצר.

ב-2013, בסמוך לאחר רכישת הדירה, התובע פיצל אותה לשלוש יחידות נופש וביצע עבודות חפירה בחצר הבית המשותף לצורך הקמת בריכת שחייה וחצר מוגבהת. כחודשיים לאחר מכן הוציאה עיריית צפת צו שבו נקבע שהמבנה מסוכן. על פי הצו הוא נדרש לשקם את הקיר התומך בחלקה, שכן הבית המשותף בנוי על מדרון.

התובע בנה קיר תומך בחלקה במרחק של כשלושה מטרים מהקיר התומך הקודם. בתביעה הוא ביקש לחייב את בעלי הדירה השנייה בבית המשותף להשתתף בעלות בניית הקיר. לטענתו בניית הקיר התומך נעשתה אך ורק בעקבות הצו וללא קשר לעבודות הבנייה שבוצעו על ידו.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

לשיטתו, הייתה דחיפות בהקמת הקיר מאחר שהקיר הקודם התפורר וקרס לתוך הרחוב. הוא הוסיף כי הקיר החדש תומך לא רק בדירתו שלו אלא גם במבנה שבו נמצאת דירת השכנים ולכן עליהם להשתתף בבנייתו.

השכנים טענו מנגד כי הצורך בבניית הקיר התומך החדש נולד רק בעקבות עבודות בנייה וחפירה מאסיביות שביצע התובע בחצר הבית, עבודות שבוצעו באופן חד צדדי וללא היתר ושפגעו ביציבותו של הקיר התומך הישן. לטענתם, הקיר החדש נועד לתמוך בבריכה, בחדר המכונות שמתחתיה ובמרפסת אותה בנה התובע בחצר הבית תוך פלישה לרכוש המשותף.

ואכן, המפקח על רישום המקרקעין בנצרת, יובל וסרקרוג, דחה את התביעה והבהיר כי לפי הפסיקה בעל דירה המבקש לטפל בפגם ברכוש המשותף צריך לפנות תחילה לנציגות הבית או לשאר בעלי הדירות בדרישה לתיקונו. אם הם מסרבים דרך המלך היא להגיש תביעה למפקח על רישום מקרקעין נגד הנציגות, לפני ביצוע התיקון. עוד נקבע כי בעל דירה יהיה פטור מהגשת תביעה נגד הנציגות רק כשהתיקון היה דחוף.

במקרה זה, לא מדובר בחיזוקים של קיר קיים או פעולות מנע דחופות אלא בניית קיר חדש ובעלי הדירות בבית המשותף לא אישרו את העבודות. בכלל זה, התובע לא הוכיח כי פנה לנתבעים מראש ודרש מהם להשתתף בעלויות בניית הקיר.

זאת ועוד, מחומר הראיות עלה שהצורך בבניית הקיר התומך התעורר כתוצאה מעבודות בנייה וחפירה מאסיביות שביצע התובע בחצר הבית בסמוך לקיר לשם בניית בריכת השחייה.

המפקח הוסיף כי ראיות נוספות תומכות במסקנה כי התובע לא סבר שמדובר בעבודות הנוגעות לרכוש המשותף אלא כי בניית הקיר היא חלק בלתי נפרד מהעבודות בחצר ובפרט הבריכה שנבנתה. כמו כן, נקבע, התובע השתלט ופלש לחלקים מהרכוש המשותף מעבר לשטח החצר הצמודה לדירתו.

התובע גם לא הצביע על כך שהייתה דחיפות שמנעה ממנו לפנות בתביעה למפקח בטרם החל בביצוע העבודות לחיזוק הקיר. "נראה שהדחיפות בבניית הקיר נולדה כתוצאה מעבודות חפירה ובניה שבוצעו על ידי התובע ללא היתר", כתב המפקח. הוא סיכם כי הפעולות החד צדדיות שביצע התובע אינן מקנות לו זכות שיפוי או החזר מהנתבעים.