יזם תמ"א התעכב בהיתר בנייה – ההסכם בוטל

בעל דירה בבניין בב"ש תבע לבטל הסכם בשל אי עמידה בזמנים. היזם טען ששינוי בנהלי הגשת הבקשה הביא לעיכוב - אך ביהמ"ש דחה את התירוץ

עו"ד מתן נחמיאס | פסקדיןפורסם: 14.02.21 , 06:56

בית משפט השלום בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה שהגיש בעל נכס בעיר נגד יזם: בין הצדדים נחתם הסכם לפי תמ"א 38 ונקבע בו כי היזם יגיש בקשה להיתר בניה תוך 10 חודשים. בפועל הבקשה הוגשה לאחר כמעט שנתיים, והשופטת רחלי טיקטין עדולם דחתה את הסברי הנתבע שלפיהם שינויי חקיקה ואי שיתוף פעולה מצד התובע גרמו לעיכוב.

התובע סיפר שבבעלותו דירה בבניין בעיר. במהלך 2015 פנה אליו היזם והציע להרוס את המבנה הקיים ולבנות במקומו בניין חדש. בנובמבר של אותה שנה נחתם הסכם בין הצדדים וכן בין היזם לבין בעלי הדירה הנוספת בבניין. בהסכם נקבע בין היתר כי אם בתוך 10 חודשים היזם לא יגיש בקשה להיתר בניה הדיירים יוכלו להודיע על ביטול ההסכם.

לדברי התובע, בדצמבר 2016 קיבל מכתב מעיריית באר שבע שבו צוין כי היזם לא הגיש עדיין בקשה להיתר בניה. בנסיבות אלה ולאחר שלא סיפק הסבר מניח את הדעת, הוא שלח לו הודעה על ביטול ההסכם. אלא שהיזם לא השלים עם הביטול ואיים עליו בתביעה. בנסיבות אלה ביקש בעל הדירה מבית המשפט להצהיר על בטלות ההסכם.

אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

היזם השיב כי הוא ממשיך להשקיע כספים בפרויקט והתנהלות התובע גורמת לנזק ומעכבת את התהליך. לטענתו, התובע ואביו פעלו על מנת לעכב את התהליך כשלא נענה לדרישתם לקבל תמורה עודפת. לדבריו, הפעולות שנקטו התובע ואביו וסירובו של התובע לשתף פעולה עם הנתבע הם שהביאו לחוסר האפשרות שלו לקיים את התחייבויותיו.

היזם הוסיף כי במהלך 2016-2015 בוצעו שינויי חקיקה מהותיים בכל תחום התכנון והבניה והיה מעבר מתהליך הגשה ידני לממוחשב וזה היה גורם נוסף לעיכוב. בהתאם לנוהל החדש היה צריך להמציא אישורים שונים כתנאי לפתיחת תיק בקשה להיתר, בניגוד לעבר.

אבל השופטת רחלי טיקטין עדולם קיבלה את התביעה וקבעה שהתיקון לחוק פורסם כבר באפריל 2014, ונקבע בו כי הגשת בקשה להיתר בניה תלווה בהליך מקדמי של הגשת תיק מידע תכנוני. "השינוי נעשה טרם החתימה על ההסכם ואין לקבל את טענת הנתבע כאילו הדבר היווה הפתעה עבורו או עבור יועציו", כתבה.

השופטת קבעה שמחומר הראיות עולה כי רק ביולי 2017 הוגשה פעם ראשונה בקשה להיתר. היא ציינה כי הציפייה הלגיטימית של התובע כי הנתבע והגורמים המקצועיים המקיפים אותו ידעו אודות שינויים חקיקתיים והנגזרות שלהן אינה ציפייה מוגזמת. ככל שהנתבע לא לקח בחשבון זמנים ריאליים כשניסח את ההסכם אין לו אלא להליך על עצמו.

השופטת דחתה גם את הטענה כי התובע לא שיתף פעולה עם הדרוש לקידום הפרויקט. "הנתבע לא הוכיח את טענתו כי התובע לא חתם על הבקשה להיתר בניה. אף אחד מהעדים, גם לא אלו מטעם הנתבע לא העיד בשום שלב כי חסר בתעודת זהות או באישור בעלות על הקרקע הוא שעיכב את הגשת הבקשה", כתבה.