דיירים תבעו קבלנית תמ"א 38 – וייאלצו לשלם
בעלי דירות בבת ים טענו להפרת הסכם בשל שינויים בפרויקט. הם נדחו מאחר שהשינוי נעשה לדרישת הרשויות. הם ישלמו 75 אלף שקל הוצאות
בית משפט השלום בראשון לציון דחה לאחרונה
תביעה שהגישו בעלי דירות בבניין שעבר תמ"א 38 בבת ים נגד הקבלנית "רום-תמר" ונגד עורכת הדין שייצגה אותם בטענה להפרת ההסכם ולרשלנות בשמירה על האינטרסים שלהם.
ואולם, כתב תביעה מתוקן שהגישו בהמשך עסק רק בירידת ערך שנגרמה עקב הארכת קירות חזית הבניין. אף שלאורך ההליך העירה השופטת כרמית בן אליעזר על כך שחוות דעת המומחה שהגישו בעלי הדירות מתייחסת לשינוי אחד בלבד, הם לא ביקשו לתקן שוב את התביעה ולכלול בה גם דרישה מפורשת לפיצויים על השינויים במרפסות, ולפיכך פסק הדין עסק בסופו של דבר אך ורק בטענה לגבי הקירות.
בתביעה המקורית שהגישו בעלי הדירות ב-2018 נטען לכמה שינויים שבוצעו בפרויקט בניגוד להסכם. הקבלנית התחייבה למרפסות שמש של כ-12 מ"ר אבל בפועל בנתה בדירותיהם מרפסות קטנות בהרבה של כ-6.5 מ"ר, הפכה את מרפסות השירות שהובטחו להם למסתורי כביסה והאריכה את קירות חזית הבניין באופן שגרם לחסימת אור ואוויר.
בעלי הדירות טענו כי החברה הפרה את ההסכם ועורכת הדין שייצגה אותם בפרויקט התרשלה משום שלא שמרה על זכויותיהם ואישרה את השינויים מבלי לעדכן אותם.
אילוסטרציה(צילום: shutterstock)
בהקשר הזה טענו החברה ועורכת הדין כי ההתחייבויות בהסכם היו כפופות לאישור הרשויות והשינוי נעשה בעקבות דרישת הג"א, אחרי שהוגשה הבקשה להיתר הבנייה. הנתבעות הדגישו כי אם לא היו מסכימות לו הפרויקט לא היה יוצא לפועל כיוון שאישור הג"א היה תנאי להיתר.
השופטת בן אליעזר קבעה כי "כאשר לכתחילה הובהר בהסכם התמ"א, כי התשריט שצורף לו אינו מחייב והוא כפוף לאישור הרשויות ודרישותיהן, וכאשר הוכח, כי הצורך בהארכת הקירות היורדים נבע מהדרישות שהציבו הרשויות, אני סבורה כי אין בסיס לטענה כי החברה הפרה את התחייבויותיה כלפי התובעים במסגת הסכם התמ"א או התרשלה כלפיהם".
מלבד זאת, השופטת הוסיפה כי לא התרשמה שהשינוי גרם לפגיעה מהותית בזכויות התובעים שכן לפי חוות דעתו של מומחה שמינתה שיעור ירידת הערך שנגרם הוא מזערי (2%-3.5%) ביחס לתועלת שצמחה להם מהפרויקט שהעלה את שווי דירותיהם במאות אלפי שקלים.
באשר לעורכת הדין, השופטת קבעה כי אף שיש בסיס לטענה כי התנהלותה הייתה רשלנית כיוון שלא הקפידה לוודא שהחברה בונה על-פי התשריט ואף אישרה חלק מהשינויים מבלי להתייעץ עם הדיירים ולקבל את הסכמתם, דווקא לגבי הקירות זה לא משנה שכן מדובר בשינוי שדרשה הג"א ובוצע לאחר הגשת הבקשה להיתר ומבלי שאושר על-ידי עורכת הדין.
מכאן, שגם אם ההתנהלות שלה הייתה מושלמת התוצאה ככל הנראה לא הייתה משתנה. לפיכך השופטת דחתה את התביעה נגד שתי הנתבעות וחייבה את בעלי הדירות בהוצאות של 75 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעים: עו"ד עודד מור ועו"ד מירב שהם
- ב"כ הנתבעות: עו"ד אליאב מנטל (בשם החברה), עו"ד רות וקסמן שאלתיאל (בשם עורכת הדין)
- עו"ד מירב לוי עוסקת בתמ"א 38
- הכותבת לא ייצגה בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
