סכסוך אחים במושב: "ההורים לא ידעו לקרוא"
44 שנים אחרי שאחד האחים מונה לבן ממשיך, עתרו שני אחיו לבטל את הרישום בטענה שהוריהם לא הבינו על מה חתמו. אבל בית המשפט דחה אותם
בית המשפט למשפחה בבאר שבע דחה לאחרונה
שני אחים שתבעו לבטל את מינויו של אחיהם לבן ממשיך בנחלה המשפחתית במושב, אף שטענו שהוריהם המנוחים לא ידעו קרוא וכתוב ולא הבינו על מה חתמו.
אחד האחים אף טען כי ב-2001 שילם חוב של אמו המנוחה למושב, בסך 65 אלף שקל, ואילו ידע שאחיו מונה כבן ממשיך - לא היה מסכים לשלם את החוב. במסגרת שמיעת הראיות העלו התובעים טענה לפיה מסמכי הבן הממשיך זויפו.
במסגרת התביעה הוגשו מסמכים שמהם עלה כי ב-1977 המושב קיבל את הבן הממשיך והוא נרשם בסוכנות היהודית. האב נפטר ב-1979. ב-2009 עדכנה הסוכנות את רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) על אודות מינוי של הבן כבן ממשיך. ב-2012 נפטרה האם ורמ"י ערכה אישור זכויות שלפיו הזכויות במשק נרשמו על שם הבן הממשיך.
בתביעה שהגישו האחים הם טענו כי בהליך המינוי נפלו פגמים, בין היתר בכך שהרישום ברמ"י בוצע 22 שנה לאחר הרישום בסוכנות. לדבריהם, הם כלל לא ידעו שהאח-הנתבע השיג את הסכמת הוריהם, שלא ידעו קרוא וכתוב בעברית, להירשם כבן ממשיך במשק. הם טענו שהוריהם לא התכוונו לנשל את כלל ילדיהם מעזבונם, ושדבר המינוי נודע להם רק לאחר מות האם ב-2012.
אילוסטרציה(צילום: shutterstock)
הבן הממשיך טען מנגד כי התביעה התיישנה לפני יותר מ-30 שנה, עוד בחיי הוריו, ולכל הפחות מדובר בשיהוי ניכר בהגשתה. הוא הדגיש כי דבר מינויו כבן ממשיך היה ידוע לכלל בני המשפחה, עוד בחיי האם, שנהגה להצהיר תמיד כי המשק שייך לו. הוא הוסיף כי גם אם אחיו שילם חוב של אמו הוא קיבל בתמורה פיצוי וזכויות כספיות ואף מגרש בהרחבה.
השופט בן שלו דחה את טענת הזיוף - הן לנוכח חוות דעת מומחית שקבעה שאין בסיס לטענה והן מאחר שהאחים כבשו את הטענה במשך יותר משנתיים, עד לשמיעת הראיות.
בנוסף, הוא דחה את טענת התובעים כי לא ידעו שאחיהם מונה כבן ממשיך. הוא ציין שהטענה מעלה תהייה של ממש שכן לא הוכחש שאחיהם גר בחצר המשק עם משפחתו במשך עשרות שנים. הם גם אישרו בכלל יחסי בני המשפחה בחיי ההורים היו תקינים ואף קרובים.
השופט ציין שבנסיבות אלה המסקנה היחידה האפשרית היא שהתביעה הוגשה בשיהוי ניכר. הגשת התביעה עשרות שנים לאחר המינוי טומנת בחובה גם היעדר יכולת לזמן עדים רלוונטיים: ההורים אינם בחיים וכך גם מזכיר המושב מולו בוצע הליך המינוי.
נקבע שלא נפל פגם בהליך המינוי ובמועד רישום הזכויות בסוכנות הרישום ברמ"י כלל לא היה דרוש. גם טענת התובעים שהוריהם לא ידעו קרוא וכתוב קרסה ואחד התובעים אף העיד כי אביו ידע לקרוא עברית טוב מאוד ורק כתב בערבית. לצד כל זאת קבע השופט שהתביעה גם התיישנה והאחים התובעים חויבו בהוצאות בסך 50 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ העותרים: עו"ד יהושע שחם
- ב"כ המשיב: עו"ד תמיר יחיא
- ב"כ המושב: עוה"ד גיא אבני ורעות אביטל
- ב"כ הסוכנות: עו"ד אלון איפרגן
- ב"כ רמ"י: לא צוין
- עו"ד אלון אברהמוב עוסק בדיני מקרקעין
- הכותב לא ייצג בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
