כל דייר זכה לחניה אחת. הקבלן קיבל שתיים

בעל חברה קבלנית מתגורר בבניין שבנתה בקריית עקרון. הוא נהג להחנות את מכוניתו בשטח משותף ללא הסכמת השכנים. הוועד תבע אותו – וזכה

עו"ד יהושע (שוקי) ג'אנה | פסקדיןפורסם: 06.08.21 , 09:28

נציגות בית משותף של בניין בקריית עקרון הגישה תביעה נגד דייר בבניין, שהוא במקרה גם הבעלים של החברה הקבלנית שבנתה אותו, בטענה שהוא מחנה את מכוניתו בשטח הרכוש המשותף במקום שמפריע למעבר הולכי רגל ומסכן את הדיירים. המפקחת על רישום מקרקעין, ציפי קוינט שילוני, קיבלה לאחרונה את התביעה וקבעה כי בהיעדר הוכחה להסכמת כל הדיירים, עליו להפסיק להשתמש בשטח ששייך לכולם.

מדובר בבניין שבנתה חברת "מגדלי השפלה ייזום ובניה בע"מ". בעל המניות בחברה מתגורר בבניין, ובתביעה שהוגשה נגדו נטען שהוא נוהג בדרך קבע להחנות את מכוניתו בשטח הרכוש המשותף במקום שמיועד למעבר הולכי רגל, מה שמפריע למעבר חופשי ומסכן את שלום הדיירים.

הנציגות הוסיפה כי ב-2014 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הדיירים שלא להחנות במקומות שאינם מיועדים לחניה. לטענתה, הנתבע אמנם לא היה צד להסכם אך הוא מחייב גם אותו ככל הדיירים.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

עוד טענה הנציגות כי לשם שימוש ברכוש המשותף נדרשת הסכמה של כל הדיירים והסכמה כזו לא קיימת. היא הפנתה לנסח טאבו ותשריט הבית המשותף מהם עולה שלדירת הנתבע – כמו לכל הדירות בבניין – הוצמדה חניה אחת בלבד בחניון ייעודי.

הקבלן טען שהתביעה הוגשה שלא בסמכות כיוון שלא ניתנה הסכמת כל הדיירים להגשתה. לטענתו, לדירתו הוצמדה חניה כפולה כפי שעולה ממסמך של מינהל מקרקעי ישראל, ולכן הוא זכאי לשתי חניות ולא אחת כפי שרשום בטאבו.

לדבריו יש מסמך הסכמות שעליו חתמו כל הדיירים, ובו הוסכם שתינתן לו הזכות לעשות שימוש בחניה זו. לטענתו המסמך שמעיד על הסכמת כל הדיירים אבד עם פטירתו של דייר אחר שהחזיק במסמך זה.

אבל המפקחת על המקרקעין קיבלה את התביעה. ראשית היא קבעה שלנציגות הייתה סמכות להגיש את התביעה גם ללא הסכמת כל הדיירים. זאת משום שלפי חוק המקרקעין הנציגות היא שלוח של כל בעלי הדירות בכל הנוגע לאחזקה וניהול הרכוש המשותף, ופעולותיה בעניינים אלו מחייבת את כל הדיירים – גם ללא הסכמתם.

לאחר מכן הסבירה המפקחת שכלל ידוע הוא שדייר זכאי לעשות ברכוש המשותף "שימוש סביר" ללא צורך בהסכמת יתר הדיירים. שימוש סביר לפי הפסיקה הוא שימוש שתואם את ייעודו של הרכוש ואינו מונע שימוש מאחרים.

לעומת זאת "שימוש ייחודי" ברכוש המשותף מצריך את הסכמת כל הדיירים בבניין. במקרה זה קבעה המפקחת שהנתבע עושה שימוש ייחודי ברכוש המשותף כחניה ומונע מהדיירים האחרים לעשות בו שימוש. הוא לא הצליח להוכיח שהוא עושה זאת בהסכמת כל הדיירים ולכן ניתן צו שמורה לו להפסיק להשתמש ברכוש המשותף כחניה.