המילה "תטביע" בערבית, שמשמעותה נורמליזציה, היא מילה נרדפת בעולם הערבי לבגידה. אם כך, מדוע יותר ויותר גורמים בעולם הערבי מדברים על נורמליזציה ואף פועלים למימושה? איך הפכה סודן, מדינת שלושת הלאווים, "לא לשלום עם ישראל, לא להכרה בה ולא למו"מ עימה" (ועידת חרטום 1967) למועמדת לנורמליזציה עם ישראל? מה עומד מאחורי מה שמגדירים פרשנים פלסטינים בשם "מגפת הנורמליזציה" המתפשטת בעולם הערבי? עוד לא יבש הדיו על חתימת שרי החוץ של הליגה הערבית על הסירוב ל"עסקת המאה" של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בשבוע שעבר, וכבר אנחנו מתבשרים על פגישה היסטורית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ושליט סודן עבד א-רחמאן בורהאן. אין ספק שהעיתוי של הפגישה כעת הוא בוטה, ומהווה סטירת לחי לכל מי שמתנגד להצעת השלום האמריקנית או לנרמול היחסים עם ישראל. ועדיין - האם ההצהרה של שרי החוץ הערבים הייתה רק למראית עין? סודן: בעד ונגד עבד אל-פתאח אל-בורהאן (60), הוא איש צבא ובוגר האקדמיה הצבאית של סודן שהתקדם בסולם הדרגות עד שהתמנה לרמטכ"ל ב-2018. הוא תפס את השלטון בעקבות המהומות במדינה בשנה שעברה והפלת משטר הדיקטטור עומאר אל-בשיר. עלייתו לשלטון קירבה את סודן לציר הסוני המתון של מצרים, סעודיה והאמירויות. השיחה של בורהאן באנטבה עם נתניהו ללא התייעצות עם גורמים פוליטיים בתוך סודן מלמדת על אישיותו של הגנרל. בחודשים שאחר מינויו דיכא באכזריות הפגנות מחאה ברחובות סודן. יש להניח כי הדוגמה העומדת לנגד עיניו של בורהאן היא של שכנו מצפון, הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, שליט מצרים שזוכה להלוואות ולמענקים נדיבים מהאיחוד האירופי ומארה"ב. חוסר היציבות הפנימית ומצבה הכלכלי הקשה של סודן והזדקקותה לסיוע אמריקני דחוף, הם המניעים העיקריים לצעדו של בורהאן: הדרך לוושינגטון עוברת בירושלים. סודן סובלת מהיעדר משקיעים בשל היותה זה מספר שנים ברשימה האמריקמית של המדינות התומכות בטרור. בשל התגובות בסודן ובתקשורת הערבית, לקח בורהאן צעד אחורה והכריז כי עמדתו התומכת בסוגיה הפלסטינית בתיאום עם העולם הערבי לא השתנה. אולם סאיב עריקאת כבר הספיק לתאר את הפגישה כ"תקיעת סכין בגב העם הפלסטיני". הפרשן עבאס מחמד אסמעאיל, עורך עיתון "אל-ג'מאהיר אונליין", הביע חשש כבד כי צעדו של בורהאן, שלדעתו אינו מתחשב כלל בדעת הקהל הסודנית או בחוק שאוסר נורמליזציה, מלמד על על
לפנייה לכתב/ת 
שתף קטע נבחר שתף קטע נבחר 
