בעלי נכס הורשע בעבירה שעליה לא נחקר

איש עסקים מקריית מלאכי הורשע בשימוש ללא היתר במבנה שבבעלותו אף שנחקר על עבירה אחרת. הוא הורשע בביהמ"ש השלום, אבל זכה בערעור

עו"ד עירן שושני | פסקדיןפורסם: 08.09.21 , 10:50

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל לאחרונה ערעור של בעלי נכס מסחרי בקריית מלאכי וזיכה אותו מעבירת שימוש בקומה שנבנתה לפני שנים רבות בחריגה מהיתר הבנייה. העבירה המרכזית נגעה לחשד שבנכס לנים עובדים זרים אך הנאשם זוכה ממנה והורשע בעבירה שלגביה לא נחקר (שימוש בנכס שנבנה ללא היתר). בעקבות זאת קבע השופט אלון אינפלד כי יש לזכותו בשל הגנה מן הצדק.

הנאשם הוא בעליה ומנהלה של חברה שבבעלותה אולם תעשייה בגודל של כ-800 מ"ר בקריית מלאכי. האולם נמצא בקומה השנייה בבניין. באוקטובר 2017 הוגש נגדו ונגד החברה כתב אישום שכלל שתי עבירות: הראשונה שימוש בנכס ללא היתר, והשנייה שימוש בנכס תוך סטייה מהשימוש במותר בתוכנית.

הוועדה המקומית טענה כי בביקורת שנערכה בבניין נמצא כי הוא נבנה ללא היתר כדין. עוד נמצא כי הבניין חולק חכמה יחידות מגורים וכי מאוגוסט 2015 הוא שימש למגורי עובדים זרים אף שמותר להשתמש במקרקעין למטרות תעשייה בלבד.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

הנאשם טען להגנתו כי הנכס הושכר כמחסן צעצועים, המתאים לייעוד התעשייתי, ולא ידוע לו על שימוש אחר שנעשה בנכס. לדבריו, אמנם העירייה פנתה אליו בטענה כי נעשה שימוש למגורים במקום, אך הוא ביקר בנכס ולא מצא שגרים בו, ולכל היותר הוכן מקום התרעננות לעובדים, אזור שכלל מכונת כביסה.

הדיון בבית המשפט התמקד בעבירת שימוש בנכס למגורים ובסופו זוכה הנאשם מעבירה זו מחמת הספק לאחר שנקבע כי הוועדה המקומית לא הצליחה להוכיח כי בפועל בוצע שימוש חורג למגורים.

ואולם, הנאשם הורשע בעבירת שימוש בנכס שנבנה ללא היתר. בית המשפט קבע שלפי תוכנית הבנייה והיתר הבנייה מ-1977 היה היתר להקמת קומת הכניסה בלבד, ואילו הקומה הראשונה והשנייה מתוכננות לקבלת היתר עתידי, אך קומות אלו הוקמו ללא היתר כדין. על החברה והנאשם הוטל קנס של 25 אלף שקל כל אחד.

בערעור שהגיש למחוזי הוא טען כי לא הובאו ראיות לעבירת השימוש במבנה ללא היתר. הוא ציין שקנה את הנכס רק ב-2013 והעירייה היא זו שנתנה לו את האישורים להעברת הזכויות בנכס. בנוסף, במסגרת ההליך הוא כלל לא נחקר ביחס לעבירה בה הורשע.

הוועדה טענה בתגובה כי הנאשם עצמו הודה כי הקומה הראשונה והשנייה בבניין נבנו ללא היתר בכך שטען כי מיום הכרעת הדין הוא פועל להשיג היתר כדין.

אולם השופט אלון אינפלד זיכה את הנאשם משיקולי צדק. הוא קבע כי אכן הוועדה הוכיחה שהקומה השנייה ששייכת לחברה שבבעלות הנאשם נבנתה ללא היתר כדין. עם זאת, התנהלות הוועדה בכך שמיקדה את פעולות האכיפה, החקירה והמשפט בעבירה אחת בלבד, בשילוב פגמים בניסוח כתב האישום, פגעה ביכולתו של הנאשם להגן על עצמו.

השופט ציין כי הנאשם לא נחקר כלל ביחס לעבירת השימוש בנכס ללא היתר אלא רק ביחס לחשד בעניין העובדים הזרים. זאת ועוד, מפקח מטעם המאשימה נתן לנאשם להבין ש"הכל בסדר" לאחר שווידא כי אין מגורים במקום.

כמו כן, כתב האישום נוסח בצורה מעורפלת ביחס לעבירת השימוש בנכס ללא היתר ונכתב בו כי לא ניתן היתר לבניין כולו (מה שהתברר כלא נכון).