14 דיירים תבעו את השכן – והתמ"א 38 תצא לדרך

מחלוקת בבניין בפ"ת, שהתעוררה כשאחד הדיירים התעקש על פינוי-בינוי במקום תמ"א, הסתיימה בהחלטה שלפיה תשולם לו שכירות לזמן העבודות

עו"ד שרון בוסקילה | פסקדיןפורסם: 13.10.21 , 10:34

המפקח על רישום מקרקעין בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעה שהגישו 14 בעלי דירות בבניין בעיר נגד שכן שמסרב לחתום על הסכם תמ"א 38 לחיזוק המבנה. נקבע שהפרויקט יבוצע בכפוף לתשלום דמי שכירות לנתבע בתקופת העבודות.

מדובר בבניין בן ארבע קומות ובו 16 דירות. התובעים חתמו מול חברה יזמית על הסכם לביצוע פרויקט תמ"א 38. במסגרת ההסכם החברה עתידה לבצע הרחבות בדירות בשטח כולל של 23 מ"ר, ולהוסיף ממ"ד ומרפסת שמש. כמו כן היא תוסיף מעלית ותחדש את הלובי והרכוש המשותף. בתמורה תקבל החברה את זכויות הבנייה על הגג.

בעלת דירה נוספת בבניין היא חברת עמידר שהודיעה כי אינה מתנגדת להסכם. הנתבע, בעל דירה בקומה השנייה, סירב לחתום על ההסכם עם היזם.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

התובעים טענו כי בשל סרבנותו הם מנועים מהגנה על חייהם במקרה של רעידת אדמה ואינם יכולים ליהנות מעליית ערך דירתם ושיפור איכות חייהם. הם ציינו שהיזם כבר קיבל היתר בנייה לאחר שהתנגדות שהגיש הנתבע בוועדה המקומית נדחתה.

הם הבהירו כי אף שלכאורה הם עומדים ברוב הדרוש לביצוע הפרויקט (66% מבעלי הדירות), בפועל לצורך יצירת יחידה רישומית הנדרשת לקבלת ליווי בנקאי ורישום שיעבוד לטובת הבנק, יש צורך בהסכמת 100% מבעלי הזכויות בבניין.

הנתבע טען כי ביצוע עבודות החיזוק יפגע באופן לא מידתי ברמת חייו וחיי בתו שגרה עמו. הוא ציין שהוא קשיש בן 74, נכה וחולה במחלות כרוניות ובתו אף היא נכה. הוא העלה טענות שונות נגד היזם והוסיף כי עדיף לבצע בבניין פרויקט פינוי בינוי שכן הקירות מתפוררים והצנרת בתוך הדירות ישנה וחלודה ומהווה סכנה בריאותית. הוא הדגיש כי אינו סרבן אלא רק רוצה לגור בבניין חזק ולא מחוזק.

אבל המפקח על רישום מקרקעין מאיר פורת קיבל את התביעה. הוא הבהיר כי חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה הוא, בין היתר, אינטרס ציבורי ולא רק אינטרס פרטי של בעלי הדירות. זאת מאחר שהוא נועד להגן גם על עוברי אורח שעלולים להיפגע מקריסת בניין במקרה של רעידת אדמה והן על הקופה הציבורית שתישא בנזקים.

המפקח ציין כי חלק ניכר מטענות הנתבע הן תכנוניות שאינן בתחום סמכותו העניינית. זאת ועוד, הטענות נבחנו בקפדנות על ידי הוועדות התכנוניות, שבסופו של דבר דחו את טענותיו.

באשר לטענות נגד היזם כתב המפקח כי הנתבע לא הציע חלופה אחרת בדמות יזם אחר שיהיה מעוניין לקחת לידיו את הפרויקט בתנאים שונים. עוד נקבע כי התובעים הוכיחו שלפי התב"ע הקיימת לא ניתן לבצע פרויקט פינוי בינוי בבניין, כפי שביקש הנתבע.

עם זאת נקבע כי מכיוון שהנתבע ובתו המתגוררת עמו במצב בריאותי קשה, על היזם לשלם להם שכירות של 3,800 שקל עבור דיור חלופי ממועד תחילת העבודות ועד סיומן, וכן לממן את ההובלה.