סיטרואן קסארה - לחפש את הקאץ'

"אז איפה אני מפסיד כאן בעצם?" שאלתי למראה תג המחיר - 93,600 שקלים – של הקסארה החדשה-ישנה. דף הנתונים לא עזר. זרם חשמל אכן מגיע לכל החלונות, למראות ולנעילה. תא המטען נפתח בסיוע מתג או לחצן על שלט נאה וננעל עצמאית עם תחילת תנועה. ABS ארבע כריות אוויר, EBD, שלוש משענות ראש מאחור (עם שלוש חגורות בעלות שלושה עוגנים), מערכת שמע נשלטת מההגה, בקרת אקלים, שלל תאורות. "איפה המלכוד?" נהמתי ויצאתי לבדוק אולי הסיטרואן קסארה המחודשת לא כוללת צמיגים. אבל אלה הגיעו למפגש עם חיפויים נאים דווקא ובמידה גדולה ("15) ונדיבה מבעבר והמקובל (195/55). גם תיבה אוטומטית עם בורר נאה ומסילה משוננת ניצבו כמובטח במקומם ומתחת למכסה המנוע הנשען על בולם הידראולי שכנה אפילו יחידת כוח חדשה ומודרנית. בעל הבית השתגע?
הקסארה שהוצגה לראשונה בסוף 97' שייכת לדור סיטרואנים שלא ממש ידע את יוסף המוסכניק, אך גם לא את אנדרי, עמיתו הצרפתי. היא הוצגה בגרסאות חמש דלתות וקופה, זכתה חיש קל גם לגרסת סטיישן ולקראת תערוכת פאריז 2001 עברה מקצה שיפורים. זאת בעיקר כדי לשפר את יכולתה להתמודד מול מתחרות צעירות יותר. מבחינתנו, שלא במקרה, היה השינוי החשוב ביותר החלפת מנוע ה-1.6 ליטר המיושן (8 שסתומים, 90 כ"ס) שלא הועיל יותר מדי למכירות ביחידת כוח חדשה בעלת 16 שסתומים והספק גבוה משמעותית - 110 כ"ס.

עיניים גדולות

מבחוץ אנו נתקלים ראשית ביחידות תאורה גדולות, עם חיפוי שקוף כמתחייב מצו האופנה. יחידות אלה, הכוללות גם פנסי ערפל, מרשימות אמנם, אך יחד עם הסבכה הקדמית הבולטת הן "מיישרות קו" עם המראה המזוהה של הפיקאסו וה-C5, אך אינן משתלבות בקו הצנוע במקור של הקסארה. מאחור השינוי פחות בולט, אך בהחלט נאה יותר. מה שבטוח הוא שהיום נראית המשפחתית הקטנה של היצרן גדולה מבעבר. בשוק הישראלי תאב המידות זו רק ברכה.
בתא הנוסעים השינויים פחות משמעותיים. בעיקר ארגון משופר של מתגים משניים (חלונות למשל), שינויים קלים בחומר ובגוונים. עדיין לא באיכות ובמראה המכובד ויוקרתי של הטובות בקטגוריה, אך בהחלט עדיף על מתחרות מזרחיות למרות נחיתות הגיל ועדיפות המזומן.
מבחינת נוחות שימוש הדברים מעט פחות מרשימים. כיוון המושבים לגובה אמנם נוח, אך הם דורשים הסתגלות לשילוב יוצא הדופן בין רכות מרכז המשענת לתמיכות בולטות ונוקשות בצדדים. גרוע מכך הוא נושא הראות הבעייתית לאחור. את זה קשה לשפר במקצה מהיר שכזה והחניה ברחבות עמוסים, מה לעשות, תיעשה עדיין בעזרת האוזן בעיקר.
הקסארה אמנם אינה קטנה, אך התחושה ממושב הנהג היא של מכונית צנועת מידות, כנראה בגלל שטח השמשות. מאחור המרחב אינו שופע אך הוא מספק. נוסעים גבוהים יגלו שמרווח הראש לא מבריק. נפח תא המטען (408 ליטר) גדול ומשטח ההטענה שטוח כנדרש.

כוח טרי

אחת השורות החשובות במדריך שלי לחיים מזהירה מפני חכמים שמתיימרים להכיר את אישיותך וצרכיך אחרי שלוש וחצי דקות. ופעם אחר פעם אני נזכר בה כאשר תיבת ההילוכים שפותחה על-ידי פיז'ו-סיטרואן-רנו-סימנס אינה מצליחה לנחש את הצעד הבא שלי. התיבה המת(ו)חכמת היא נקודת החולשה של חטיבת הכוח החדשה. תיבה זו, המתיימרת ללמוד את הנהג, טובה יותר במצבים קיצוניים: עבור מי שנוהג כמו אם צעירה וזהירה שזה עתה יצאה עם הרך הנולד ממחלקת יולדות, או לצעיר פוחז ונמרץ שרצה בעצם פרארי אך קיבל מאבא מפתחות לקסארה. בכל מצבי הביניים שבין שתי גרסאות נהיגה אלו התיבה פשוט מתבלבלת, נתקעת לפעמים בהילוך נמוך לאחר "קיק דאון" או מסרבת להורדה מהירה לאחר שיוט רגוע.
בכל מקרה, היא אינה מעודנת מספיק ויוצרת תחושת פעילות לא מוצדקת. האם זוהי התגובה לתיבת ה-ZF העצלה של פעם? אגב, אין לי ספק כי האשמה היא בכיול הממוחשב. אותה תיבה בדיוק תפקדה טוב הרבה יותר ב-306. לשמחתי בחרו בסיטרואן יחסי העברה קצרים יחסית וכתוצאה, יחד עם פעלתנות היתר המוזכרת, הביצועים נמרצים למדי, לפחות עד אזור ה-150 קמ"ש.
מה שמביא אותנו ליחידת הכוח החדשה עצמה, הנעימה והיעילה. זמינות הכוח טובה מבעבר והמנוע מטפס בקלות מרשימה לסל"ד גבוה. להפתעתי, מנוע ה-1.6 ליטר מתגלה כאן כבעל צליל נוכח יחסית לגרסה הידנית בה נהגנו בעבר. מה שאינו מועיל במיוחד לשקט תעשייתי בתא הנוסעים הוא גם רעש הצמיגים בולט. לעומת זאת, עם כ-9.0 ק"מ לליטר, צריכת הדלק טובה למדי.

ההנהגה

גם אם ההיגוי של הקסארה עדיין לוקה בדיוק ותקשורת עם הנהג, הרי שמבחינת התנהגות קשה לבוא בתלונות לקומפקטית הצרפתית. עם צמיגים רחבים (כמו בקופה VTS החזקה) היא אוחזת היטב, גם בפניות הדוקות. מגיבה בצורה נכונה להידוק קו באמצעות הרגל או ההגה והיציבות הכיוונית טובה גם על כבישים משובשים.
קיימת אמנם נטייה קלה לעקוב אחר פני הכביש כתוצאה מרוחב הצמיגים ודפנות הגומי הנוקשות יחסית, אבל בדרך כלל לא תחושו בכך. מה שמביא אותנו לנוחות הנסיעה. זו בפירוש מעט פחות "סיטרואנית", מחיר נוסף אותו תדרשו לשלם על השימוש בצמיגים רחבים. קופצנות יתר זו מקבלת ביטוי בעיקר במהירויות עירוניות-איטיות, שם מסתפקת הקסארה בנוחות נאותה אך לא מעבר לכך. על הכביש המהיר והסלול היטב לעומת זאת היא בהחלט נעימה ומשרת ביטחון.
אפרופו עיר. דוושת הבלימה מתגלה בפעם המי-יודע-כמה אצל סיטרואן כחסרת פרוגרסיביות, או בעברית רגילה דורשת זמן רב להסתגלות וחסרת מהלך והיזון חוזר מספק לפעולה נינוחה. כאשר המהירות עולה וכוח הבלימה הנדרש בכל מקרה גדול יותר, הופכת הפעולה לסבילה יותר.

אין קץ'

מתיחת הפנים של הקסארה הוותיקה לא הפכה אותה ליריבת שוות כוחות למבוקשות ביותר בקטגוריה, אך עזרה ללא ספק בתהליך המיצוב מחדש. יתרה מזו. עם חבילת אבזור עשירה, תא נוסעים מפנק ויכולת דינמית גבוהה, היא נראית כעסקה מפתה עוד לפני המחיר האטרקטיבי. לא לשכוח, זו אחת ממכוניות ה-1.6 האוטומטיות הזולות ביותר, כולל מתחרות מקוריאה.
למעשה, למעט ראות לאחור גרועה ותיבת הילוכים בינונית אין הרבה בסעיף ה"נגד". כך שאם נושאים כמו מראה חיצוני שונה ותדמית-מוניטין (עדיין) בעייתיים אינם מפריעים לכם, עשו לעצמכם טובה. בקשו נסיעת הדגמה קצרה. רק בשביל לדעת מה אתם מפסידים. כי הרי לא תקנו סיטרואן...