מפלטו של הנוכל

ח"כ שלמה בניזרי הוא גלגולה הנוכחי של הפרה מעין חרוד. מהרפת בה הוא מתנהל, הוא משחרר את צואתו חדשות לבקרים היישר על ראשיהם של מיליוני ישראלים. בניזרי וחבריו מוציאים שם רע לטיפשות בדרכה אל כותרות העיתונים. עד לפני שבוע מצבה של הטיפשות בישראל היה טוב בהרבה.
בניזרי היה עד לאחרונה שר הבריאות, והשנה היא שנת 2000. רק בשל-כך צריך המשכיל בעת הזאת לידום. מפלגתו, ש"ס, היתה אמורה לפתור את הבעיות החברתיות של ציבור תומכיה, אולם זה לא אירע מעולם. במקום לעסוק בכך היא נטפלת לשואה, תוך שימוש מעוות בהיסטוריה. שיכתוב ההיסטוריה היה מאז ומתמיד מפלטם של הנוכלים.
הבניזרים למיניהם ממיטים בושה על המזרחים אותם הם אמורים לייצג. עד כה השמיעו טיעונים מסוג זה דווקא חרדים אשכנזים. הציבור המזרחי רחק מן הדומן הזה ומעולם לא נגע בשואה. באו עסקני ש"ס - וגם בפצע הזה שלחו את ידם.
אבל דבריו של בניזרי שווים כקליפת השום. טוב יעשו ניצולי השואה אם יתעלמו מהם. השואה היא מטבע פוליטי נוסף בעזרתו מנסה ש"ס לנהל את מלחמותיה הפוליטיות במחנה החילוני. הציבור הדתי בארץ אינו מצוי בפרטיה של הקטסטרופה האירופית. השרשתן של עובדות מסולפות ומתועבות בתודעתו של ציבור זה נובעת מחישוב פוליטי ציני. עבור כסא פרלמנטרי נוסף כל דברי הבלע כשרים. וכך, הגלגול החרדי של הפרה מעין חרוד הצליח לשחוט פרה קדושה נוספת.
לכן הוויכוח ה"היסטורי" עם בניזרי מיותר. את הדיאלוג עם ש"ס יש להעביר למציאות חיינו העכשווית ועליו להתרכז בשאלה אחת: מה הם הישגיה של המפלגה הבוגדת יום-יום במצביעיה?

ד"ר שאול צדקא, מרצה לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר-אילן