מס שפתיים

שר האוצר בעידוד ראש הממשלה, ולא בכדי, נקט צעד מאוד פופולרי: צמצום מסי הקנייה.
ליבו של מי לא יעלוז אם במה שיש לו, יוכל לקנות יותר? מקהלה שלמה של כלכלני חצר הרימה קול תרועה. אפילו האופוזיציה מימין גמגמה חלושות: "הצעד הנכון אבל לא העיתוי". האומנם? אני לתומי הייתי חושב שעבור ברק זהו עיתוי הוא מעולה.
לעומת זאת, אני איתן בדעתי שבנסיבות החברתיות והכלכליות ישראל מעיד צעד זה על המשך הנתק בין הממסד הפוליטי החילוני, לבין הציבור המזוהה אתו, לפחות אלקטוראלית. מה שחמור עוד יותר הוא שנתק זה מחמיר בשל השימוש המתרחב בשקרים מוסכמים.
המצדדים בהורדת המסים מביאים שני נימוקים עיקריים: האחד הוא שתוספת כוח הקנייה של הציבור תביא להאצת הצמיחה הכלכלית. הכיצד? הרי סך כוח הקנייה במשק אינו משתנה כלל אם הממשלה, שהיא הקניין הדומיננטי במשק, מעבירה חלק ניכר מכוח הקנייה שלה לציבור הרחב. העברה זו כמוה כהעברת מטבעות מכיס לכיס. כדי ליצור צמיחה יציבה צריך להגדיל באופן יזום את כוח הקנייה הכולל במשק. לעניין הגדלת היקף הביקושים - אין הבדל אם הם באים מהסקטור הציבורי או מהסקטור הפרטי. כשם שאין הבדל אם הגידול בייצוא בא דרך התעשייה האווירית שבבעלות הממשלה או דרך החברה הפרטית אלביט.
הנימוק השני הוא שמסי הקנייה חלים על עשיר ועני כאחד. זה נכון עובדתית, אולם למעשה מדובר בקבוצות ביקוש שונות. העשירונים העליונים אינם קונים את אותו מקרר שקונים העשירונים התחתונים, לא את אותו מזגן ולא את אותו וידאו, אם בכלל. לכן, הפחתה באחוז זהה של מס קנייה תשאיר סכום כסף גדול יותר בידי העשיר, ומשמעות הדבר היא הרחבת הפער.
לכן, מעבר לחגיגה המיידית השאלה האמיתית היא: לאן מוביל התהליך בטווח הארוך? התשובה צריכה לכאורה להיות ברורה היטב למצדדים במהלך זה. אם הממשלה באמת הייתה רוצה לשנות את התהליך מעיקרו, לא הייתה נוהגת בצעד פופוליסטי זה, וודאי שלא עכשיו. היא הייתה משקיעה את "עודף" הכסף הזה באותן תשתיות שיש בהן כדי לצמצם את הפער בהכנסות כגון: פעילות מוגברת בהסבת כוח אדם מובטל לתחומים שבהם יש ביקושים בלתי מסופקים בסקטור הפרטי; הרחבת תשתיות ושיפור איכות השירותים, בעיקר לשכבות החלשות. אין ספק שכיתה עם 20 תלמידים מהווה שיפור ב"תשתית האנושית" ותורמת להקטנת הסיכוי להיווצרות דור נוסף למצוקה.
אפשר להביא דוגמאות אין-ספור המצביעות על כך שיש פתרונות נכונים יותר, צודקים יותר ויעילים יותר על מנת להיטיב עם העם, הגם שאינם תורמים מיידית לפופולריות של ראש הממשלה. מחקרים מתקדמים מצביעים על כך שחברה שוויונית יותר צומחת ביציבות, וגם מעניקה איכות חיים טובה יותר.

מוטי אשכנזי, איש עסקים בהווה וממנהיגי תנועות המחאה שלאחר מלחמת יום הכיפורים