קפיטליזם ברוטלי

ישראל נמצאת במיתון כלכלי. על פי התחזיות יהיה קצב הצמיחה השנה נמוך מ-2.5%, שהוא שעור גידול האוכלוסייה. משמעות הדבר שתהיה ירידה ממשית ביכולת המדינה להקצות משאבים לכל נפש. פחות לרווחה, פחות לבריאות, פחות לחינוך, פחות לתרבות וקרוב לוודאי פחות להשקעה בתשתיות. וגם - יותר אבטלה.
המדינה נמצאת גם בעיצומו של מסע טרור וגרילה. אנשים בחרדה, תחושת הביטחון האישי נפגעה ויש סימנים מובהקים של תחושת דיכאון וחוסר אונים, המשפיעה על ההתנהגות הכלכלית של הציבור: מעכבים החלטות להשקעה ולצריכה, נוסעים פחות, מבלים פחות, יוזמים פחות.
ההשפעה המצטברת מאיטה עוד יותר את הפעילות הכלכלית במשק, ומקטינה את האמצעים הכספיים העומדים לרשות הממשלה מתקבולי מס. מצד שני, נוצר צורך דחוף בהגדלת תקציב הביטחון.
עד כאן העובדות. מכאן מתחיל "קשר השקר". לממסד הכלכלי של ישראל יש אידיאולוגיה שאין לה כל קשר למצב כלכלי נתון: להקטין את מעורבות הממשלה במשק. על פי תפיסה זו – שמועתקת ממעוז הקפיטליזם הברוטלי, ארה"ב - כל מעורבות של הממשלה במשק היא רעה חולה. לכן לא חשוב מה המציאות הכלכלית - צמיחה או מיתון, אבטלה או מחסור בכוח אדם - הפתרון הוא אחד: להקטין את התקציב. כלומר, להקטין את "זרימת כוח הקנייה" שמונחית על-ידי התקציב, מידיהם של אלה שיש להם, אל אלה שאין להם, וכל אמצעי כשר לצורך זה.
הצורך הדחוף להגדיל את תקציב הביטחון הוא הזדמנות פז "לתקן עיוותים" בחלוקת ההכנסה במשק, כלומר להקטין את התקציבים החברתיים. תחת הכותרת "צורכי הביטחון" מתגנבת האידיאולוגיה "תנו לכוחות השוק לעשות סדר", שהרי כוחות השוק יודעים יותר טוב מכל פקידון מה טוב ומה רע לכלכלה המודרנית. ולכן, הבה נקצץ.

רק הממשלה יכולה

היכן השקר אם כן? צמיחה מוגדרת כהגדלת הפעילות במשק. ומנין תבוא הגדלת הפעילות אם מקפיאים, ואולי אף מקטינים, הן את כוח הקנייה של הציבור והן את כוח הקנייה של הממשלה? שהרי גם אם יש תזוזה בחלוקת התקציב בין משרדי הממשלה, בסופו של דבר העוגה היא אותה עוגה, וכאשר מקטינים את הגירעון, מקטינים בעצם את העוגה.
האמת צריכה להאמר. מי שרוצה להגדיל את הצמיחה במשק צריך להגדיל את סך המשאבים העומדים לרשות המשק. ואם מצטמצמות ההשקעות של גורמי חוץ במשק, ולא חשוב מאיזו סיבה (נפילת מניות ההיי-טק בארה"ב או המצב הביטחוני), רק הממשלה יכולה וחייבת ליזום צמיחה על-ידי הגדלת תקציב פיתוח התשתיות שלה.
הציבור מגיב על מועקת האינתיפאדה בהקטנת ביקושים, יוצר בכך מועקה נוספת בשל הירידה בפעילות הכלכלית, הגורמת מצידה לחוסר ביטחון כלכלי בקרב סקטורים רחבים שנפגעים מכך. זהו תהליך שרשרת מסוכן בפני עצמו, ואין גורם אחר זולת הממשלה שיכול למנוע התפתחויות כאלה על-ידי הגדלה משמעותית זמנית של הביקושים שהיא מזרימה למשק, גם על חשבון הגדלת הגירעון.
אין ספק שצמיחה מהירה במשק תעלה את תחושת הביטחון הכללית של החברה בישראל, ומכאן את כושר העמידה שלה בפני לחצי העימות עם הפלסטינים. כלומר, כלכלה וביטחון שלובים זה בזה, ולמעשה הם שני צדדים של אותה המטבע. אז אל תאמינו למסכת השקרים של הפולטיקאים מבית מדרשו של הקפיטליזם האמריקני הברוטלי.