יצחק מלמד חילץ תינוק שלא הכיר מהקומה הקורסת

יצחק מלמד ראה במו עיניו את הרצפה קורסת. על סף התהום שנפערה סנטימטרים ספורים לפני הכיסא עליו ישב, הוא הבחין בתינוק בעגלה, לקח את התינוק בזרועותיו ונמלט אתו מהבניין המתמוטט. מאוחר יותר, בבית החולים, פגש מלמד, בן 61 מירושלים, באבי התינוק, וקיבל ממנו נשיקה.
"ישבתי קרוב לאחד הקירות באולם. אשתי, בתי והנכד רקדו ברחבה שממול. פתאום כהרף עין הרצפה נשברה ונפלה למטה. לא הייתי צריך לצפות בקלטת בטלוויזיה. אני חוויתי את הדברים, והתמונה הזו נמצאת לי בראש. בקלטת רואים רק את רחבת הריקודים, אבל בפועל שני שליש של האולם קרס", מספר מלמד.
"כאשר ישבתי בשולחן צדדי, הרצפה נסדקה ונפלה, והשולחן קרס למטה, ואני נשארתי על הכיסא מול התהום. בזהירות הזזתי את הכיסא לאחור וקמתי. להפתעתי ראיתי ילד בתוך עגלה, בן שנתיים או יותר. לא היה אף אחד לידו. העגלה היתה 20 או 30 סנטימטר מהתהום. בלי הרבה מחשבות לקחתי את הילד אתי ויצאתי. רואים אותי בקלטת מסתובב באולם וצועק 'של מי הילד הזה'".
"בבית החולים יצא לי לפגוש את אמו ואביו של התינוק. מסתבר שהאב היה על רחבת הריקודים עם התינוקת. את הילד השני הוא השאיר בעגלה. הילד היה עייף אבל לא ישן. הוא לא בכה. נדמה לי שהוא לא הבין מה קורה. בבית החולים סיפרתי לדודו, החתן שלי, את הסיפור ואז האבא שמע אותי, קפץ עלי ונתן לי נשיקה. 'אתה הצלת את הבן שלי' הוא אמר לי".
רעייתו של מלמד, קטי, היא בין הפצועים באסון, חמש מצלעות החזה שלה נשברו. "לא ידעתי באותו זמן מה קורה עם המשפחה שלי ואם אראה אותם בחיים. בהתחלה חשבתי שזו קריסה של קומה. כשהסתכלתי לעומק ראיתי שמדובר בשתי קומות, כי נפער בור בעומק של 13-14 מטר. הסתכלתי וראיתי את אישתי. היא לבשה חליפה אדומה ואני רואה שהיא זזה, מנסה לקום. אני זינקתי למטה דרך המדרגות וראיתי שהם מחלצים את עצמם. שלחתי את הבת והנכד לאמבולנס ואת אישתי קטי לקחתי בעצמי לבית החולים הדסה", מספר מלמד.