אני משחק משמע אני יורק

עונת הכדורגל העולמי הסתיימה בלי הפתעות מיוחדות. מנצ'סטר לקחה עוד אליפות, באיירן לקחה עוד אליפות, ריאל לקחה עוד אליפות. רומא היתה משב רוח רענן. חוץ מזה, הרבה ריגושים לא ממש היו. התופעה הכי בולטת אולי היתה הדרכונים המזויפים, שסיפקו כמעט כל שבוע כותרת נוספת עם שם נוסף ותגובת שרשרת נוספת. בין העיסקאות, הנצחונות, השערוריות, התארים, חיו בשוליים מספר סיפורים אחרים. אולי פחות חשובים, אבל בטח לא פחות מעוניינים, והרבה יותר משעשעים.

כתובות גנובות

אוהדי ליברפול גנבו את כתובות האינטרנט של מספר שחקנים במועדון. מתכנת מחשבים ואוהד הקבוצה, אדם בשם פול וייז, השתלט על הכתובות "SammyHypyya.com" וכן על "StephanGerrard.com", והצליח לקנות כל כתובת ב-20 ליש"ט בלבד. כמו כן נגנבו ה"דומיין-ניימס" של ולדימיר סמיצ'ר, סנדר ווסטרבלד וסטפן הנצ'וז, אך אלו כבר נגנבו על ידי אוהדים אחרים. מנהלתו האישית של סמי היפייה נקטה בצעדים משפטיים כנגד הגנב.

ונגר והרשת הבלגית

ארסן ונגר, מאמנה של ארסנל, נחשב לאחת הדמויות המהוגנות והשפויות בכדורגל הבריטי. הוא בדרך כלל מתנסח בעדינות, מנסה להיות בסדר עם כמה שיותר אנשים (חוץ מעם אלכס פרגוסון) ובכלל, דומה שהוא אנטי פרובוקטור באופיו. עיתון ה"ניוז אוף דה וורלד" החליט לשים קץ להתלהבות האנגלית מהשיק האינטלקטואלי של הפולשים הצרפתים לפרמייר ליג, ופירסם כתבה על עמוד שלם, בה הוא קושר את המאמן הצרפתי לרשת הפדופילים המפורסמת שפועלת ברחבי אירופה, ובעיקר בבלגיה. ונגר כמובן איים בתביעה משפטית חסרת תקדים, והעיתון מיהר לפרסם התנצלות, גם על עמוד שלם.

רוצה חלוץ? חפש באינטרנט

וייקומב וונדרס רשמה את סנסציה של השנה בגביע האנגלי, כשניצחה ב"פילברט סטריט" 1:2 את לסטר מהפרמייר ליג. את שער הניצחון כבש רוי אסאנדו. מתברר כי שבוע לפני המשחק פירסם מנג'ר וייקומב באתר הרשמי של הקבוצה מודעה בה נכתב כי: "לקבוצה דרוש חלוץ, בדחיפות!". עיתונאי מהבי.בי.סי, שראה את הפניה הנרגשת של סאנצ'ז, פירסם אותה ברשת החדשות הלאומית, תחת הכותרת: "חלוץ בן 25 מובטל, מחפש עבודה". סוכנו של אסאנדו ראה את הידיעה ומיד טילפן לסאנצ'ז, והאחרון, בלי לחשוב הרבה, החתים אותו מיד. השאר, כפי שאומרים הרומנטיקנים, שייך להיסטוריה.

מהארון למגרש

מיקאל בק נחשב עד לפני מספר שנים לאחד החלוצים הדנים הטובים בעולם (אפשר לחשוב כמה יש). בראין רובסון הביא אותו למידלסבורו, והאוהדים תלו בו תקוות רבות. אבל בק לא הצליח במידלסבורו ועבר לדרבי קאונטי אחרי שהתייבש על הספסל. בראיונות לכלי התקשורת הבריטים החליט לחשוף את הסיבה לכשלון.
בק מספר כי משום מה שחקנים רבים במידלסבורו החליטו שהוא הומוסקסואל. בכל פעם שהוא בא להתקלח במקלחות המשותפות אחרי המשחק, נוצרה מבוכה גדולה, וחלק מהשחקנים היו עוזבים מיד את המקלחות, למרות שלא הספיקו לגעת עוד בסבון. בק טוען כי הדבר גרם למתח בלתי רצוי וזה השפיע על יכולותיו במגרש.

אדום ללא גבולות

יותר מחצי מיליון אוהדי ליברפול חגגו ברחובות העיר את זכיית הקבוצה בטרבל הגביעים, אבל למרות שהרבה זמן לא זכורה כזאת הצלחה באנפילד, נראה כי כמה אוהדים אף לקחו אותה צעד אחד רחוק מדי. רוני צ'יימברס, אוהד פנאטי של הקבוצה, החליט לקרוא לבתו שנולדה לפני יומיים בשם המפואר והמעניין: "אנפילד שנקלי פייזלי הוייה" - עדיין לא ברור מה יהיה שם החיבה שלה. לאנפילד שנקלי פייזלי הוייה יש כבר שתי אחיות גדולות: לאחת מהן קוראים קופייט מגאן ולשניה רות ג'יימי רדנאפ. "רוני הוא אדום גאה ללא כל גבולות", אמרה האם המאושרת מישל. אגב, למשפחה יש גם מספר חיות בית, ולכולן שמות של גיבורים ליברפולים.

אסור לירוק

שחקני כדורגל בגרמניה הגיבו לכעס ליוזמה לחקיקה נגד יריקות של כדורגלנים בזמן משחק. את היוזמה מריץ ווילי למקה, לשעבר מאמנה של ורדר ברמן וכיום פקיד בכיר במועצת העיר. למקה טוען שהדבר הכרחי מכיוון שילדים רבים צופים במשחק ורואים בכדורגלנים דמויות לחיקוי. מריו באסלר מקייזרסלאוטן, יורק מקצועי, אמר: "מה הם רוצים? שנסתובב עם ממחטות בכיס. אני באופן אישי לעולם לא אוותר על יריקה, עדיף לוותר על כדורגל. זה ספורט של מגע, זה לא נשים שיושבות על כוס קפה בבוקר".
תכניתו של למקה היא להשעות שחקנים שיורקים. קשר באיירן מינכן, חסן סליהמיג'יץ': "זה פשוט מגוחך שירחיקו שחקנים שיורקים". בכל אופן, התאחדות הכדורגל הגרמנית לא מתכוונת לוותר והיא כנראה תחוקק חוק מסוים בנושא. ההתאחדות אמרה כי היא קיבלה מכתבים רבים מאוהדים שמחו נגד תופעת היריקות.

נעל הזהב של בלוחין

אולג בלוחין היה אחד מהשחקנים המצטיינים של ברית המועצות בשנות השמונים ואף זכה פעם ב"נעל הזהב" של אירופה. מאז שפרש מכדורגל התעסק בלוחין בפוליטיקה, וכיום הוא מכהן בפרלמנט האוקראיני. לאחרונה נטש בלוחין את מפלגת פדרלנד והצטרף למפלגה האוקראינית הקומוניסטית. בנוסף לכך, בשנים האחרונות הוא מתגורר בכלל ביוון. כל רעיון או נסיון זוטר להדיח אותו מהפרלמנט לא צלח. אנשיים עדיין זוכרים לו חסד מתקופתו ככדורגלן.