מבחן אסיל

שוטרים שהופיעו אתמול בפני ועדת אור לחקירת אירועי אוקטובר 2000 במגזר הערבי, העידו כי מאחר שלא היו להם אמצעים לפיזור הפגנות, ומכיוון שכדורי הגומי אזלו, הם השתמשו בכדורים חיים. וכך נרצח הצעיר אסיל עאסלי ז"ל מעראבה, פעיל שלום ידוע, ובן היישוב שלו, עלאא נסאר ז"ל.
בשבת האחרונה ראו עינינו ועיני העולם כולו כיצד במשך שעות הודפים שוטרים מותקפים - באהבה, בהבלגה ובדרכי נועם, ממש בליטופים - פורעים יהודים שהגיחו הלוך והגח, בניסיון לשרוף את מסגד חסן-בק שביפו, ולעשות שפטים במתפללים המעטים שנכחו בו.
היום אפשר כבר לדבר בבירור על "מבחן אסיל", מבחן האזרח הערבי. ליהודי מותר להתפרע ולזכות בהבלגה ובליטופים, ואילו הערבי יזכה לכדורים חיים אפילו אם לא השתתף במהומות כי אם צפה מהצד. כמו במקרה של אסיל עאסלי, אחד מ-13 האזרחים הערבים הרוגי אוקטובר 2000.
האמת המרה היא שמבחן אסיל לא נולד באירועי אוקטובר. הוא נולד עם המדינה, בטבח בכפר קאסם, ביום האדמה 1976 ולפני כן מספר פעמים בגבולות ישראל. אני בין אלה שזוכרים כמה אזרחים ערבים נורו ונהרגו בגבול בניסיון לברוח לירדן. פנים וגרורות רבות מכוערות ומסוממות יש לו, למבחן אסיל.
יהודים רבים התפלאו, בלשון המעטה, השבוע על כך שוועדת אור חידשה את דיוניה. אלה סבורים כנראה שלאחר הטבח הנוראי והמזעזע של 21 צעירים וצעירות במתחם הדולפינריום בסוף השבוע שעבר, צריכה המדינה, מדינת החוק, לבטל את ועדת אור. טרור מול טרור, והגיונם הגזעני והמטורף עמם.
אני מבין שיש יהודים שמאמינים כי חברי ועדת אור יושפעו מהטבח בדולפינריום, וינהגו שלא על פי הדין עם המשטרה, אבל לדעתי אין לזה ביסוס. להפך, התנהגות הפורעים והמשטרה ליד חסן-בק יש בה כדי לשפוך אור ולהבליט את החושך. האם על המדינה למחול לרוצחים אנשי חוק רק מפני שהם רצחו ערבים, ורק באמתלה שמחבל רוצח ביצע טבח נוראי?
מבחן אסיל הוא למעשה קצה הקרחון של הגזענות. ואין מסוכן לחברה ולמדינה כמו גזענות, שהרי גזענות אינה חרב פיפיות בלבד אלא נגע בומרנגי איום ונוראי.
מבחנה של מדינת ישראל, מבחנה המוסרי והקיומי, הוא בביטול מבחן אסיל, ולא בשום מבחן אחר.


לוטפי משעור, עורך "א-סינארה"