נפטרה רעיית הרופא שהתאבד
פרופסור ברוך פדה, בן 93, שהיה ממקימי מערכת הבריאות בישראל, נטל כמות גדולה של גלולות יחד עם רעייתו, ונמצא מת. רעייתו, תחיה בת ה-86, אושפזה במצב קשה ונפטרה הבוקר. "הוא רצה לרדת מהבמה בקומה זקופה, ולא לאבד מכבודו בשל הזקנה", אומר מנהל בית החולים שיבא, פרופ' בולסלב גולדמן, שהיה חברו של פדה
"אין אנשים כאלה היום", סיפרה בדמעות אחת השכנות של בני הזוג פדה, שניסו אתמול (יום ב') להתאבד יחדיו. הבעל, פרופסור ברוך פדה בן ה-93, מעמודי התווך של מערכת הבריאות בישראל, נמצא ללא רוח חיים. אשתו, תחיה בת ה-86 אושפזה במצב קשה בבית החולים שיבא ונפטרה הבוקר.
ניסיון ההתאבדות התגלה כאשר בתם של בני הזוג, ניצה רייך, הגיעה בבוקר לבית הוריה, ומצאה אותם מחוסרי הכרה על הרצפה, לאחר שנטלו כמות גדולה של גלולות. מהמשטרה נמסר הבוקר כי בני הזוג פדה השאירו אחריהם מכתב, שבו הסבירו כי ביקשו לשים קץ לחייהם בשל ההידרדרות במצבו הבריאותי של הבעל.
אולם פרופ' בולסלב גודלמן, מנהל המרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר, שהיה חברו של פדה, אומר ל-ynet כי הוא לא היה חולה. "אינני רוצה להתייחס לדרך בה מצא את מותו, אך נראה לי כי הוא רצה לרדת מהבמה בקומה זקופה, ולא לאבד מכבודו בשל הזקנה. הוא לא היה חולה, ואני אומר זאת בוודאות". עם זאת, ציין פרופ' גולדמן כי לפני כעשרה ימים היה פדה מאושפז בשיבא בשל קשיי נשימה.
פרופ' גולדמן מספר שהכיר הכיר את פרופ' ברוך פדה בתחילת דרכו בישראל, ושמר עמו על קשר מאז. לפני כשבוע שוחחו השניים שיחת חולין מעניינת, שהיה בה הכל מלבד החשש הגובר מזקנה. "דיברנו על המון דברים - רפואה, מדע, חדשות. השיחה עמו תמיד היתה מרתקת", מספר גולדמן.
נירה קידר, שכנתם של בני הזוג, נדהמה לשמוע על ההתאבדות וניסיון ההתאבדות של שכניה. "הם היו אנשים נהדרים שתרמו רבות למדינה", אמרה, "מדובר באנשים נפלאים שאין כמוהם. הם לא היו בדיכאון לאחרונה. עם תחיה דיברתי לפני כמה ימים, היא אשה מיוחדת, עם נשמה".
"מענקי הדור של הרפואה הישראלית"
פרופסור פדה היה ממקימי מערכת הבריאות הישראלית וממייסדי חקר הגנטיקה בארץ. "ברוך היה דמות אגדתית, אחד מענקי הדור של הרפואה הישראלית, שאינם עוד", אומר פרופ' גולדמן. "הוא למד רפואה בפראג ועלה ארצה בשנת 39'", מספר גולדמן, "הוא עבד בכפר יחזקאל ובישובי הצפון. אני יודע שהוא היה רוכב על חמור מכפר לכפר ומגיש עזרה. הוא היה ממקימי בית החולים שיבא, בהתחלה כבית חולים צבאי, ואחר כך כבית חולים אזרחי. הוא הקים בבית החולים מעבדה ציטו-גנטית, בין הראשונות בארץ בשנות ה-60, שהיתה אחד הדברים החדשניים ביותר ברפואה. למשך תקופה מסויימת הוא היה מנהל מחלקה בבית החולים, ואחר כך סגן מנהל".
בשנים 1956 עד 1962 שימש פדה כקצין רפואה ראשי, והשתחרר מצה"ל בדרגת תת אלוף. בשנת 1971 מונה למנכ"ל משרד הבריאות, תפקיד בו החזיק עד 1974. לאחר שפרש מתפקיד זה, חזר להיות רופא כללי, והקים מרפאה בקצרין. בימי השבוע היה עובד בה, ובסופי השבוע חזר לביתו שבשכונת צהלה בתל אביב. לפני שלוש שנים קיבל פדה את אות שר הבריאות על מפעל חיים.
פרופ' ערן דולב, לשעבר קצין רפואה ראשי בצה"ל וכיום מנהל מחלקה פנימית באיכילוב, התמחה אצל פרופ' פדה בשיבא בשנת 64. גם פרופ' דולב נזכר בהתלהבות באישיותו של פדה: "אין רופאים כאלה יותר, שמשלבים אהבת אדם, הומניזם וידע רב. המסר הנוסף שלו היה תמיד שיש רפואה ארצישראלית, מחלות ארצישראליות, ציונות וחברה, וכל זה הופך את הרפואה כאן לשונה. ההשפעה שלו היתה גדולה בתחום הרפואה והחיבור עם הציונות".