לא אבוד בסופרמרקט

התכתבות עם המתים היא עניין לא חדש בפופ. נטלי קול עשתה זאת כנראה לראשונה עם אבא נט קינג קול. אחריה צירפו הביטלס את קולו של ג'ון לנון מהקבר; קווין השלימו כך אלבום ללא פרדי מרקיורי, והרשימה ארוכה ומייגעת. בתוך הז'אנר הנקרופילי הזה קיים גם תת ז'אנר של דגימות ושל מוזיקאים שהספיקו לתרום את קולם ועברו מין העולם מיד אחר כך.
כך היה עם בילי מקנזי המנוח, שהספיק לפני שהתאבד משברון לב לתרום קטעים יפהפיים לאפולו 404, ועכשיו תורו של מלך הפאנקי הרך קרטיס מייפילד שמת לפני פחות משנה והותיר על ערש דווי קטע מדהים שפותח את האלבום החדש של "Bran Van 3000", הרכב קנדי עתיר משתתפים שזה לו אלבום השני אחרי "Glee" מ-1998, שהצליח בעיקר בזכות הלהיט "לשתות ב-ל.א".
"בראן ואן" הוקמו באמצע שנות ה-90 כקולקטיב של מוזיקאים, די ג'ייז, אומני וידיאו וראפרים מזדמנים, שפעלו במונטריאול, העיר הקנדית הדו-לאומית. ג'יימס די סילביו, האיש והמוח שעומד מאחורי ההרכב הענק הזה, הוא איש רנסאנס כמקובל בימינו. הוא מפיק, מארגן, הוגה, ובעיקר מהגג מה שהופך כל התקלות באתרים של 3BV למעקב כמעט בלתי אפשרי אחרי המגלומינה ההיסטרית של האיש וחבריו. אלא שמגלומניה בפופ היא יתרון והתוצאות המוזיקליות הן מרשימות מאוד, אולי מרשימות מדי.

זן הסופרמרקט

"בראן ואן" הם הרכב סופרמרקט מזן נפוץ בזמן האחרון. הרכבי די ג'ייז שמגייסים מוזיקאים מכל הבא ליד ומשבצים אותם באלבומי קונספט הם לא דבר נדיר. אם אלו אלבומי "Back To Mine" עם פיית'לס, הכל פרט לנערה וגרוב ארמדה, או השנה כשעשו זאת הצמדים הבריטיים: ריי וכריסטיאן, בנט,
הצמד הצרפתי AIR, כולם אירחו שמות מרשימים, כמו בק אצל אייר ובובי וומאק אצל ריי וכריסטיאן, אבל "בראן ואן" התעלו והפגיזו עם דימיטרי מפריס, יוסו נאדור (מסנגאל), ביג דאדי קיין, מומוס, באדאר עלי חאן (המסומן כיורש לנוסרט פתחת עלי חאן המנוח) וההפתעות הגדולות מכל: אגדת הראגיי החמקמקה איק-ה-מוס, האיש עם הלשון המתגלגלת והאקסנטריות שמתחרה רק בזו של לי סקרץ פרי, וכאמור קרטיס מייפילד.
האחרון, שהיה כבר חולה בזמן הקלטת "Discosis" וחוזר רבות על ידי די סילביו, היה חלש מדי ותרם ל"בראן ואן" אקאפלה מסוף שנות ה-70, שלא היה לה שימוש בשום שיר שלו והפך את השיר הפותח "Astounted" למיני יצירה של סול ופאנקי שמעוררת געגועים ליוצר הענק הזה ופותחת את האלבום המענג הזה. אחרי פתיחה כזו נדמה שאי אפשר אלא לרדת, אבל שפע הכוכבים לא נותן רגע מנוחה ודוהר משיא לשיא. "בראן ואן" לא בוחלים בשום סגנון, או כפי שציינה המבקרת של ה-NME בלגלוג מסוים: "אם אתם לא חובבים של סוג נדיר של מטאל, או של רוק גרמני (קראוטרוק), סביר להניח שתמצאו כאן כל סגנון אפשרי בכל שפה אפשרית, לא רק בשפות הרשמיות של קנדה: אנגלית וצרפתית.
מילמולי הג'יבריש של איק-א-מוס, הצרפתית האפריקנית של יוסו נדור, הפקיסטנית של באדר חאן, רמזים ל"רוזה הגולשת" של הפיקסיס, היפ-הופ, טריפ הופ, קאנטרי, קצת קיג'ון מניו אורלינס (למעשה הגרסה המקבילה בקנדה הצרפתית) טכנו, ועוד ועוד ועוד. את כולם עטפו בהפקה של מרק סטנט, האיש שעובד עם מדונה ואואזיס, עזרה של ריק אוקיזק לשעבר סולן ה "Cars" והמפיק של אלבום הבכורה של "וויזר" (אלבום חדש ומצוין כבר בחנויות), ומעל כולם ריחפו בעלי הלייבל "גרנד סנטארל" הביסטי בויס.

החנות והאלבומים של הקיץ

אם הקונספט מזכיר במשהו את מאסיב אטאק, זה מפני שהם נקודת התייחסות ומקור ההשראה של דה סילביו. "בראן ואן" גם זכו וחיממו אותם במסע ההופעות האירופאי לפני כשנתיים. אני מקשיב לאלבום הה כבר שבוע (זמן שיא בחיי חסרי הסבלנות) והוא ממשיך לרתק, עם זאת חסרונות הסופרמרקט נותנים את האותות אחרי פרק זמן ארוך שכזה. הרצון לחנות קטנה ויוקרתית מתעורר, ויחד עם הריצה הברורה לאלבומים הותיקים של קרטיס מייפילד, מתעורר צורך בהרכב קטן אינטימי עם דרך משלו וצליל אופייני, לא משנה שיהיה עתיק כמו החדש של דפש מוד, שממשיך גם אחרי חודש לשכון בבטחה במחליף הדיסקים במכונית, עם סגנון כה צפוי, אך כובש בדרכו האיטית.
אם כבר סופרמרקטים, אז אפשר להוסיף לרשימה את קינג בריט החדש “RE-MEMBERS ONLY” עם אליסון מויט, מרק בל, קטי סלידג', מרטין פריי מ"ABC" הותיקים, ואפילו גרובר וושינגטון, אלבום סול פנקי מודרני משובח. והגרסה האינסטרומנטלית הבומבאסטית והמרגשת (אין מה לעשות בומבאסטיות תמיד מרגשת) של "דלטרון 3030", הרכב היפ-הופ מקדים לגורילאז של דן דה אוטומאיטור, דל טה פאנקי, קיד קולה, מרק בל, דימון אלברן, (והרשימה עוד ארוכה).
מה זה אומר בעצם על ההמלצה שלי? שהיא נפתחת בתרועות להרכב אחד וממשיכה משם להרכבים אחרים? YES; שסופרמרקט אינו בהכרח שלילי? YES, ושאני טובע הקיץ הזה באלבומים טובים וזה מצוין? בודאי! כי משהו הרי חייב להרגיע אותי. זה כבר ברור, רק האכילו אותי מהר באלבומים חדשים, עבר שבוע ואני מתחיל להשתעמם. תודה.