קניה על רגל אחת: עם הפלמינגו באגם ברינגו

הטיול המסורתי בקניה כולל אתרים רבים ויפים, בעלי מרחק סביר מניירובי הבירה, כך שבכמה ימים תוכלו להשלים חופשה יפיפייה, נעימה ומלאת חוויות. עם זאת, ממש מתחת לאף יש כמה פינות חמד מרתקות אותן אנו בדרך כלל מפספסים. אחת מהן היא אגם ברינגו.

האגם נמצא כ-250 ק"מ צפונית-מערבית לניירובי, המהווה את המרכז הכלכלי והפוליטי החשוב ביותר במזרח אפריקה, ואחד החשובים ביבשת כולה. במימדים של מדינה ששטחה הוא מעל לחצי מליון קמ"ר, ושגדולה פי 25 מישראל, הרי שמרחק של 250 ק"מ אינו גדול. אולם, כיוון שרק 15% מכבישיה של קניה סלולים, הנסיעה הופכת לאתגר עצום.

אם יתמזל מזלכם, אולי תיתקלו בשוק בדרך לברינגו (צילום: דניאל וקנין)

עובדה זו משחקת לטובתו של המקום הקסום: בין אזורי הצמחייה הסבוכה מתחבאים ומשתמרים להם 130 קמ"ר של מים מתוקים נפלאים, בהם מתקיימים מגוון בעלי חיים, צמחים טרופיים, כפרים חד-שבטיים ועיירות בעלות ערב-רב של שבטים. הם חיים בשלום ובשלווה זה לצד זה ושומרים על אורח החיים האותנטי שלמדו מהוריהם. מקור הגאווה של האזור הוא כמובן נשיאה השני של קניה, דניאל אראפ מוי, בן שבט ה"טוגן" המקומי.

ההיפופוטם האורב וטופס הוויתור

לאחר שהתמקמתם וכבר בוער בעצמותיכם לברר מהי האווירה הכל-כך מיוחדת השוררת במקום, זהו הזמן לעלות על מדי ב' ולהתחיל לברר. ההמלצה הראשונה היא להסתובב בכפר ולהכיר את אנשיו בסביבתם המנומנמת והפסטורלית המתקיימת כולה לצד האגם. בעבר, לפני עידן הטכנולוגיה, היה כאן כפר דייגים אמיתי. סירות בלזה פשוטות וקלילות היו יוצאות מדי בוקר וחוזרות בערב עם דגים למאכל ולמסחר. כיום, עם התמעטות הדגים בשל הדייג המסיבי, לא ניתן יותר לבסס את הכלכלה על דייג, ורוב אנשי הכפר מנסים להסתמך על תיירות.

עבור המקומיים, יש רק דרך אחת לחצות את הברינגו (צילומים: שוקי גבזה)

בתחילת הטיול יש להחליט על מקום חניית הלילה, וחשוב להיות כנים. הקמפינג של רוברט ישמח לארח אתכם, ואחרי שתעברו בקבלה, תחתמו על הסכם לפיו אינכם מתכוונים

לתבוע את הבעלים אם תותקפו על-ידי בעלי-חיים. הכוונה היא, למעשה, שההיפופוטם, בעל החיים האפריקאי המפורסם, התאהב במקום, ועם רדת החשכה הוא יוצא מהמים ובא לסעוד את ארוחת הערב שלו בסבך הצמחייה של המחנה. כשתצאו לעשות את צרכיכם בלילה, כדאי שתתאזרו אפוא בהרבה אומץ - בנוסף לפנס יד קטן, כמובן.

אפשרות אחרת היא לשכור בקתה פסטורלית על שפת האגם, ולאלה שאינם רוצים לישון קרוב לאגם ניתן לקפוץ לכפר הסמוך kampi ya samaki ("כפר הדייגים") ותמורות כמה שילינגים לשכור חדר קטן - או משהו שעונה בקירוב להגדרה של "חדר".

חברו הטוב ביותר של האדם

אחרי היכרות עם אנשי הכפר תבינו מיד שבעצם כולם הם מדריכי תיירים ובעליי סירות שיכולים לקחת אתכם לחצי יום מרתק באגם. בחרו לעצכם מישהו שתוכלו לסמוך עליו (האינסטינקטים שלכם יספיקו במקרה הזה), אמרו לו שאתם מעוניינים בכמה שעות באגם, וקבעו עמו את שעת היציאה, כדי לראות את הציפורים הייחודיות לאגם, את ההיפופוטמים ואת התנינים, וכמובן - ואת עיט הדגים, המזוהה כל-כך עם מימי האגם. כדאי לסיים את הסיור באחד האיים, בביקור אצל בני שבט הנג'מפס. 

עיטם קולני, חוויה של פעם בחיים

זוהי חוויה שאותה לא תשכחו בקרוב, מרתקת, שתנפץ עבורכם כמה וכמה מיתוסים. ראשית, תופתעו לדעת כי תנינים הם מאוד מאוד ידידותיים, או כפי שאמר לנו המדריך המקומי דניס, בעודנו שוקלים אם בחרנו בדרך טובה למות תוך תחרות זולה ולא אותנטית ליונה הנביא: "very very friendly”.

לא אקלקל ואחשוף בפניכם את כל החוויות, אבל גם אתם בוודאי תגלו שההיפופוטם היא חיה עדינת נפש של ממש. השיא יבוא כשתצפו בעיט הדגים, או כמו שחלקנו קוראים לו "עיטם קולני" (African Fish Eagle) צולל לטרוף עוד דג. במקרה זה אתם תתחרטו מאוד אם שכחתם להביא את המצלמה. הסוף הוא בביקור אצל שבט הנג'מפס.

אם יש רק דגים, שיאכלו דגים

הנג'מפס, דוברי שפת ה"מהה" (Maa), הם ממוצא נילוטי מזרחי, כלומר מעמקי הנילוס האדירים שבסודן. בני הלשון הנילוטית ידועים לרוב כשבטים מרתקים בצורה יוצאת דופן, ומקושטים בחרוזים צבעוניים כשלל צבעי הקשת. הרבה מהם מחזיקים בטאבו על אכילת דגים, והמפורסמים ביותר ממוצא קרוב הם המסאים, שלא מקרבים דג אל פיהם. בשל מריבות טריטוריאליות, נדחקו בני השבט אל האי. מוקפים מים, הדרך לביטול הטאבו הייתה קצרה מאוד, ולתיירים נסללה הדרך לארוחת דגים בניחוח מקומי.

אפשר להצטנן במשקה קר בבית הקפה של ארגוניס (צילומים: דניאל וקנין)

אחרי שהכרתם את הסביבה הקרובה, הגיעה העת להתוודע למעגל החיצוני יותר. כדאי לנסוע לאגם בוגוריה, שכמו ברינגו גם הוא חלק מרצועת האגמים האדירים של פנים השבר הסורי-אפריקאי. עם זאת, בשונה מברינגו, בוגוריה הוא אגם סודה ובשל הרכבו הייחודי קרקעיתו פורייה ועליה גדלה ומתרבה האצה הכחולית (ספירולינה).

אצה זו אהובה במיוחד על העוף הוורוד וההדור, הפלמינגו, ומושכת אל האגם מאות אלפים ולעתים אף מיליון פריטים של העוף המלכותי הזה. עד לפני שנים מעטות נהגו הפלמינגו לרבוץ באגם נקורו הידוע, אך עם ריבוי המטיילים והרעלים באגם, לא נותר לפלמינגו אלא לנדוד בחיפושו אחר מקורות מזון נוספים, הוא מצא אותם בבוגוריה.

ביקור בשמורה ישאיר אתכם ללא ספק פעורי פה. תוכלו להוסיף ולהמתיק את היום אם בכניסה לשמורה, תמורת דולר אחד, תרכשו בקבוק דבש של השבטים המקומיים, "טוגן" ו"פוקוט".

לראות כדי להאמין. הפלמינגו

לדבר בלי מלים

נדרש זמן להתאושש ולעכל את החוויות מהביקור באגם בוגוריה, ולכן מומלץ לשוב לאגם ברינגו, לרבוץ על שפת האגם - אך בשום פנים ואופן לא בתוכו - ולהסתכל בתמונות שצילמתם. בזמן הרביצה ניתן להתחיל ולהתכונן למפגש עם בני שבטים שראיתם בכניסה לשמורת בוגוריה.

במחיר סביר ובמרחק קצר יחסית, מסביב לאגם ובעיקר בחלק הצפון-מערבי הסמוך, ניתן לטייל בין השבטים, חלק קטן מהשבטים הרבים והמרתקים שיש ברחבי בקניה. מסביב לאגם תוכלו לפגוש את מיודענו בני ה"פוקוט" וה"טוגן", שהשתייכו להתארגנות הפוליטית שפעלה לשחרור קניה מבריטניה. הם חברו יחד להגברת הכוח הפוליטי וקראו להתאגדות "קלנג'ין", השבטים הנילוטים הדרומיים, בעלי השפות המזרח-סודניות, שחדרו למרחבים העצומים של קניה בערך במאה ה-13.

אותם שבטים שעד אז התמחו בגידול בקר והתקיימו מתוצריו עברו שינוי, ובאזור פורה זה חלקם הפכו לחקלאים ומגדלי קטניות ודגנים בעיקר, התיישבו בו וראו כי טוב. בסיבוב של כמה שעות או כמה ימים, לפי בחירתכם, תוכלו לראות מגוון רחב ביותר של שבטים אשר זהים במוצאם, אך שונים בעיסוקם: חקלאים שעובדים עם כלי-מחרשה שכבר חשבתם שעברו מהעולם; מגדלי בקר קשה עורף מזן מקומי; דייגים, חרשים, נפחים, אורגות ועוד. כולם נחמדים ומסבירי פנים, למרות שאינם תמיד יודעים מילה בשפתכם. גם אם לא עבדתם על הסווהילית שלכם, הרבה פעמים חיוך מלבב יהיה מהות המפגש. בינגו.

• דניאל וקנין הוא מדריך בחברת "אקו טיולי שטח"