מכסיקו סיטי 1968: אוויר פסגות

האקלים הפוליטי הקשה של קיץ 1968 גבה מחיר ממשחקי מקסיקו סיטי. הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה הביאה ליחס עוין מצד הקהל במקסיקו כלפי האתלטים הסובייטים. מאבק זכויות האדם המתלקח בארצות הברית, כולל רציחתם של מרטין לותר קינג ובובי קנדי, ניכר בהפגנת המחאה של הספורטאים השחורים האמריקנים. חלקם, כמו ג'ון קרלוס וטומי סמית', בחרו בדוכן המנצחים למחות נגד אפליית שחורים בארצות הברית. חלקם, כמו הכדורסלן לו אלסינדור (קארים עבדול ג'אבר) בחרו לא לייצג כלל את המדינה אותה תפסו כמדכאת. גם לעיר המארחת לא חסרו בעיות, ובחודשים לפני המשחקים הזדעזע העולם ממראות המשטרה המקומית יורה לעבר סטודנטים מפגינים. הנחמה הבודדת לתנועה האולימפית הייתה ש-112 מדינות קבעו שיא השתתפות חדש.
מי שסימלה במשחקים את ניצחון הספורט על הפוליטיקה הייתה המתעמלת הצ'כוסלובקית וורה צ'סלבסקה. צ'סלבסקה נאלצה להפסיק את אימוניה המסודרים לקראת המשחקים בגלל שהביעה התנגדות לפלישה הסובייטית. במשחקים עצמם זכתה צ'סלבסקה בזהב שני ברציפות בקרב רב וחתונתה, בנוכחות אלפי מקסיקנים, עם בן ארצה ג'וזף אולדוסיל (רץ למרחקים בינוניים) היה אחד הארועים האמוציונלים במשחקים.
מבחינה ספורטיבית האלמנט המרכזי ביותר במשחקים היו תנאי הגובה והאוויר הדליל שהשפיעו בצורה דרמטית על כל התוצאות באתלטיקה. בריצות הארוכות התוצאות היו חלשות ביותר וכל מדליות הזהב נפלו בידי רצים מהאזורים הגבוהים באפריקה. חוסר הידע הרפואי לגבי הריצה בתנאי גובה כמעט גבה אסון עצום, והדמות הטרגית של המשחקים היה הרץ האוסטרלי הנפלא רון קלארק שהתעלף מחוסר אוויר לאחר הפסדו בריצת ה10,000- בה החזיק בשיא העולמי.
בריצות הקצרות והקפיצות התוצאה הייתה הפוכה, ותנאי האוויר הדליל הביאו לשיאי עולם שיעמדו לדורות. קפיצת ה-8.90 לרוחק של בוב בימון, שיפור של יותר מחצי מטר לשיא העולמי, הייתה ההישג המתוקשר ביותר. אבל לא התוצאה המדהימה היחידה. שיא העולם לגברים של ג'ים היינס ב-100 מטרים יעמוד 15 שנים. השיא של טומי סמית' ב-200 לא יישבר 11 שנים (ולבסוף יישבר גם כן במקסיקו), שיא ה-400 מ' של לי אבנס יעמוד 19 שנים ושיא ה-4X400 של רביעיית השליחים של ארצות הברית יעמוד 24 שנים –שנה יותר משיאו של בימון. בקפיצה משולשת, בה ניצח הסובייטי ויקטור סאנייב, שופר השיא העולמי ערב המשחקים תשע פעמים.
עוד כוכבים במשחקים היו וויומינה תיוס שהייתה לאתלט הראשון, גבר או אישה להגן על זהב אולימפי ב-100 מ'. אל אורטר שזכה בזהב רביעי ברציפות בדיסקוס. ודון שולנדר שהיה לשחיין הראשון לזכות בארבע מדליות זהב באולימפיאדה אחת.
החידוש המרכזי במקסיקו – שיהפוך לנושא מרכזי בספורט הבינלאומי – היה בדיקות הסמים והורמוני המין, שהונהגו גם באולימפיאדת החורף בגרנובל כמה חודשים קודם לכן.