מוסקבה 1980: למה לי פוליטיקה עכשיו?

לאחר יותר מעשור של השפעות קשות גרמה ב-1980 הפוליטיקה לראשונה למשחקים האולימפיים לאבד מידה רבה מהלגיטימיות הספורטיבית שלהם. לאחר שנים של הצלחות אולימפיות באצטדיון זכו הסובייטים במבוקשם וקיבלו ב-1974 את אירוח המשחקים האולימפיים של 1980, אותם קיוו במאמץ ארגוני אדיר להפוך לחלון ראווה יפה של המשטר והשיטה החברתית הקומוניסטים. אבל כשהנשיא ליאוניד ברז'נייב פתח לבסוף את המשחקים הם יהיו, למרות טקסי פתיחה וסיום מרהיבים, קטנים ונטולי עומק ספורטיבי בענפים רבים. ביותר בהיסטוריה הקרובה של המשחקים, כשארצות הברית וקרוב ל-60 ממדינות המערב מחרימות את המשחקים. 80 המדינות המשתתפות היו המספר הנמוך ביותר מאז 1956.
הסיבה לחרם הייתה פלישת הכוחות הסובייטים לאפגניסטן בדצמבר 1979. נשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר, כנראה עייף מהעלבונות הבינלאומיים שספגה ארצות הברית תחת כהונתו והמליץ לועד האולימפי האמריקני לא לשלוח משלחת למשחקי מוסקבה. בקרב הועד האולימפי האמריקני, שלא החרים בזמנו אפילו את המשחקים שארגן היטלר ב-36, הייתה התנגדות למהלך של קרטר. אבל בלחץ מחלקת המדינה, שאיימה אפילו לשלול את דרכוניהם של ספורטאים, נאלץ הועד האולימפי האמריקני להיכנע.
על מדינות חסות של ארה"ב ברחבי העולם היה לממשל הרבה יותר קל ללחוץ והנשיא קרטר הצליח לאגן חרם גדול על מוסקבה, שכלל בין היתר את גרמניה המערבית, קנדה, יפן וישראל. מספר מדינות מובילות, כמו בריטניה ואוסטרליה, בחרו לאפשר לספורטאיהן להשתתף תחת הדגל וההמנון האולימפיים. ובחלק מהמהמקרים החליטה ההתאחדות בכל ענף ספורט בנפרד אם להשתתף במשחקים.
הענפים שנפגעו קשות היו השחייה והאתלטיקה לגברים. האטרקציה העיקרית על המסלול היה העימות הכפול בין שני הרצים הבריטיים הנפלאים למרחקים בינוניים, סבסטיאן קו וסטיב אובט. אובט הפתיע את קו בניצחון ב-800, קו החזיר בהפתעה משלו ב-1,500. הרגע הראוי לציון היחיד בשחייה הגברית היה שיא העולם של ולדימיר סאלניקוב, שהיה לשחיין הראשון לשחות 1,500 מטרים בפחות מ-15 דקות.
החרם הביא לכמה מנצחים לא צפויים. בנסיון למנוע ביטול ענפים ברגע האחרון הזמינו הסובייטים ספורטאים ונבחרות שלא העפילו למשחקים למלא את החסר שנוצר עקב החרם. בין היתר הוזמנה נבחרת נשים בהוקי שדה מזימבבווה. השחקניות החובבות, שידעו על הזמנתן למשחקים רק שלושה שבועות לפני פתיחת המשחקים, הדימו וזכו בזהב היחיד בהיסטוריה של זימבבווה.
ענף שלא נפגע מהחרם, אבל נפגע קשות משיפוט מפוקפק, היו תחרויות ההתעמלות לנשים. צוות השופטים התעכב יותר מ-15 דקות בהענקת הציון לנאדיה קומנצ'י בתרגיל האחרון שלה, ולבסוף העניק את מדליית הזהב לילנה דווידובה המקומית. הכוכב המצליח ביותר במשחקים היה המתעמל הסובייטי אלכסנדר דיטיאטין, שהיה לספורטאי היחיד בהיסטוריה שזכה בשמונה מדליות באולימפיאדה אחת.
באופן כללי התנהלו המשחקים בשליטה חד צדדית של ברית המועצות ומזרח גרמניה. שתי המעצמות צברו 127 מדליות זהב לעומת 68 לכל המדינות האחרות גם יחד. שחייניות מזרח גרמניה זכו שוב ב11- מ13- מדליות הזהב. והגברים המזרח גרמנים ניצלו את החרם לזכות בשבע משמונה מדליות הזהב בחתירה. הסובייטים סיימו ראשונים בדרוג המדליות עם 197 מדליות, מתוכם 80 זהב. את התוצאות המעולות בהרבה ענפים אפשר לזקוף לכך שאף אתלט לא נתפס בבדיקות סמים.