סיאול 1988: אינפוזיה כלכלית

כשסיאול קיבלה ב-1981 את הכבוד לארח את האולימפיאדה ה-24, שידורי הטלוויזיה בדרום קוריאה עדיין היו בשחור לבן. המבקרים שיגיעו כעבור שבע שנים למשחקים האולימפיים לא יזהו כבר את אותה קוריאה. אחרי שגשוג כלכלי אדיר בשנות ה-80 קוריאה הצליחה להעמיד משחקים אולימפיים יעילים ומתקדמים מאד מבחינה ארגונית וטכנולוגית.
משחקי סיאול לא היו נטולי שערוריות ובעיות, אבל הביאו הישג חשוב ביותר לתנועה האולימפית, אחרי החרם האמריקני ב-1980, וחרם הנגד הסובייטי ב-1984, שוב התחרו כל הטובים בספורטאי תבל בזירה האולימפית. בעידן בו מיכאל גורבצ'וב כבר החל בתהליך ה"גלסנוסט" שיפרק לבסוף את הגוש הסובייטי, האווירה הבין גושית הייתה הרבה פחות מתוחה מבעבר. אם כי למרבה הצער כמה מדינות לא למדו את חוסר התוחלת בחרם אולימפי, צפון קוריאה, ניקרגואה, אתיופיה, אלבניה וקובה החליטו בכל זאת לא לשלוח ספורטאים לסיאול.
כמה אחרות נהגו בזהירות לנוכח ההתנגשויות האלימות בין המשטרה הקוריאנית לסטודנטים בחודשים שלפני המשחקים. אוסטרליה למשל, הכינה תכניות מילוט למשלחת שלה למקרה של בעיות באזור האולימפי. כל זה התברר כלא נחוץ, הרבה בגלל כוחות בטחון של 100,000 שוטרים וחיילים.
סמים הפכו לבעיה המרכזית של התנועה האולימפית בסיאול. פסילתו של בן ג'ונסון לאחר ניצחונו על קרל לואיס בריצת ה100- מטר, תהיה השערורייה האולימפית הגדולה אי פעם. כל כך טובים היו אמצעי בדיקות הסמים שנחרת המשקולות הבולגרית פרשה לאחר יומיים של תחרויות, כשהבינה שכל משטר הסמים של המשקולנים הבולגרים ייחשף מדי תחרות.
הסמים ימשיכו לרדוף את משחקי סמים עוד זמן רב אחרי שיסתיימו. פלורנס גריפית ג'ויינר, האתלטית המפורסמת ביותר במשחקים, עם שלוש מדליות זהב ואחת מכסף, תמות באופן מסתורי, כשהיא מותירה ירושה של שאלות לא פתורות לגבי השיפור המהיר בכושרה במהלך 1988, שרירי גופה הנדירה ושיפורים לא הגיוניים לטבלת שיאי העולם בריצות קצרות.
למען ההגינות יש לאמר שהסמים לא האפילו לחלוטין על תחרויות האתלטיקה בסיאול. ג'קי ג'ויינר-קרסי, גיסתה של פלורנס גריפית' ג'ויינר, השיגה דאבל יוצא דופן בקרב7- וקפיצה לרוחק. נבחרת הרצים של קנייה תפגין שליטה מדהימה בריצות הבינוניות עם ניצחונות ב-800, 1,500, 5,000 ו-3,000 מכשולים.
הבריכה בסיאול תוציא את הספורטאית המצליחה ביותר אי פעם באולימפיאדה אחת - קריסטין אוטו המזרח גרמניה זכתה בשש מדליות זהב. היא השיגה את המספר הגדול ביותר של מדליות זהב לאישה באולימפיאדה אחת, והייתה לשחיין הראשון שמנצח בשלושה סגנונות שונים. בין הגברים כמעט ישתווה אליה מאט ביונדי באמריקני זכה בחמש ממדליות זהב, אחת מכסף ואחת מארד. עוד שחיינים נפלאים היו ג'נט אבנס האמריקנית עם שלוש מדליות זהב במשחים הארוכים, ותאמש דרני ההונגרי עם ניצחון כפול במשחי המעורב.
גיבטר בריכה גדול לא פחות היה גרג לוגאניס שהגן על שתי מדליות הזהב שלו בקפיצות. למרות שפצע את ראשו בעל המקפצה במהלך המוקדמות. אחר שנים הודה לוגאניס שקיבל טיפול רפואי לראשו המדמם כשהוא לא מיידע את הרופא בכך הוא נשא של נגיף האיידס. על פי הידע הרפואי כיום, ידוע שלוגאניס לא סיכן את חיי הרופא.
בחזית מלחמת הספורט הבינגושית התברר שהנקמה האמריקנית על ההפסד השערורייתי בכדורסל במשחקי מינכן, לה חיכו האמריקנים 16 שנים, לא הגיעה וארצות הברית נכנעה לנבחרת ברית המועצות בחצי הגמר. התוצאה של העלבון תהיה שבשנים שיבואו תשלח ארה"ב למשחקים נבחרת שחקני NBA שיהפכו את טורניר הכדורסל לחסר תוכן. מקצוענים שכבר יגיעו משחקים יהיו שחקני טניס.
האווירה בסיאול, תחת סידורי הבטחון אולי לא הייתה הנעימה ביותר, אבל סיאול נתנה לתנועה האולימפית את הדבר לה הייתה זקוקה ביותר. שישה עשר ימים של ספורט איכותי נטו מבלי שהפוליטיקה תרים את ראשה המכוער.