הכל זה אפליקציות

לפי ג'ורג וויס, סמנכ"ל RND בקבוצת Gartner, השימוש ההולך וגובר ב Linux נובע מכך שישנם מאות אפליקציות OpenSource שניתן להשתמש בהם על מגוון רחב של פלטפורמות. לפי ביל פיטרסון ,מנהל המכירות של TruboLinux, ארגונים לא תמיד קונים מערכת הפעלה הם קונים אפליקציות, שירותים, וכלים אשר רצים על מערכות ההפעלה שלהם. אפליקציות ה OpenSource "שטח המרעה" החביב עליהם הוא Linux.

למרות שלחלק מהאנשים ישנם ספק האם Linux יכול להתמקם בתור שרת מסחרי או בסביבת ה desktop, דבר אחד בטוח, Linux היא סביבת פיתוח נהדרת.

הפצות (distro) Linux באות עם מגוון רחב של compilers וסביבות פיתוח, נוסיף את מודל ה OpenSource הידידותי ש Linux מעודדת, והעלות הזולה של הסביבה, לא נופתע שקיימות מספר רב של אפליקציות שמפותחות על Linux.

מערכת ההפעלה Linux היא מערכת זולה וטובה המאפשרת למפתחים רבים לבצע בקלות יחסית פרוייקטים, שבדרך אחרת היו דורשים משאבים רבים ויקרים.

לדוגמא קלארק ראונדי, סגן נשיא מכירות ב LinuxNetworX, מדווח כי הלקוחות שלו משתמשים בטכנולוגית ה Cluster של LinuxNetworX כדי ליישם פרוייקטים של פיתוח אפליקציות עם עיבוד מקבילי. הקמת סביבה כזו הינה משימה שקשה ויקר להצדיק כאשר מפתחים בסביבות שונות מ Linux.

ארגון הקוד החופשי (FSF) הידוע גם כ GNU, הוא הארגון שיזם וכתב את אותו מסמך משפטי בשם GNU General Public License, או GPL, אשר רוב תוכנות הקוד הפתוח רשומות תחתיו.

מסמך ה GPL אינו מגביל משתמשים ומפתחים לעשיית כסף ע"י מכירה או הפצה של התוכנה, אבל כן מצהיר כי כל שינוי בקוד התוכנה מחייב את עדכון קהילת המשתמשים בצורה של הוספת קטעי הקוד ששונו או התווספו. מושג אשר הוא ההפך של זכויות יוצרים Copyrights וניקרא בשם Copy left.

בעוד שהרבה ארגונים אימצו את הקוד הפתוח, עדיין קיימים כאלה החושבים כי קוד פתוח הוא קצת בעייתי. ארגונים דואגים כי ע"י חשיפת קוד התוכנה שלהם לאחרים, הדבר יקשה עליהם למכור את התוכנה, ולא יאפשר לפתח תוכנה אשר יהיו לה יתרונות על גבי החברות המתחרות.

המושג קוד חופשי במובן האמיתי והפשוט שלו, נהיה יותר ויותר נפוץ בעולם הלינוקס. במאמר שהתפרסם לאחרונה ב"לינוקס טודיי" (ראה קישור מימין), כתב ריצ'ארד סטולמאן "קיים איום גדול לעתיד הקוד הפתוח. האיום נובע מהנטייה של הפצות לינוקס להוסיף תוכנות שאינם מבוססות על קוד חופשי ופתוח כתוכנות GNU." חוץ מחברת Red Hat , המפיצים של לינוקס אינם מפיצים את הלינוקס כולו תחת רשיון הקוד הפתוח.

התופעה הזו היא בעייתית כאשר מפתחים משלבים בתוך האפליקציות שלהם תוכנה שאינה חופשית. מפתחים רבים נופלים בפח של רשיון בלעדיות הנוגד את כללי תנועת הקוד החופשי.

"זו יכולה להיות מלכודת למפתחי הקוד הפתוח כאשר החלק של הקוד שאינו חופשי הוא ספריית פיתוח או כלי פיתוח". דוגמאות לתוספות כאלה כוללות את Motif שימוש ב Qt, ו java של חברת Sun.

אריק ריימונד כיום אחד התומכים הנלהבים ביותר של תנועת הקוד הפתוח, כותב המאמר הידוע “The Cathedral and the Bazaar” (ראה קישור מימין). בדבריו הציג תיאור משכנע ליתרונות כלכליים ותפעוליים בשימוש בתוכנת קוד-פתוח. ריימונד כינה באופן פומבי את ריצ'ארד סטולמאן כ "crazy guy from Boston" תוך כדי שהוא מוסיף כי "בקרב שאנחנו מנהלים עכשיו אידיאולוגיה רק גורמת לנו לנכות, אנו צריכים לעודד את הוויכוח בהיתבסס על תהליכים כלכליים ותהליכי פיתוח. אנחנו לא צריכים להתנהג כקומונה המנפנפים את אגרופינו עלי בריקדות".

בעוד שקנאות אידיאולוגית קהילת הלינוקס דעכה קצת, עדיין ניתן לשמוע קולות המתנגדים לצדקנות של מתודולוגיית הקוד הפתוח. "ה GPL אינו הכל או לא כלום", אומר רנסום לאב, נשיא ויו"ר מועצת המנהלים של חברת Caldera, חברה המפיצה את לינוקס ומכוונת ללקוחות אנטרפרייז . לפי דעתו של לאב , "צריכים להוסיף בו מספר הבהרות שאינם לגמרי משתמעות ממנו עכשיו", לאב טוען כי תנאי רשיון ה GPL קשוחים ונוקשים כמעט כמו אלו הקיימים בתוכנות הסגורות, ובכך יכולים להביא לסוף הסיפור.

קהילת הלינוקס עדיין מאוד חלוקה בהרגשה כלפי הצדקנות של מתודולוגית הקוד הפתוח. אם ניקח לדוגמא את ההצהרה שפורסמה לאחרונה ע"י חברת Chilliware ,חברת סטארט-אפ מקבוצת CA, באוקטובר האחרון החברה הזו גרמה קצת למהומה כאשר היא הכריזה שהיא מתכוונת להוציא גרסת לינוקס למשתמש הקצה, גרסה שתהייה לא חופשית. כלומר כל מי שמתעניין בתוכנת ה Linux שחברת Chilliware מפתחת יצטרך א' לרכוש את התוכנה ו ב' לא תהיה לו גישה לקוד עצמו. "כאילו שיריתי באפיפיור או משהו כזה ?" , אומר נשיא Chilliware קן אפפרס כתגובה לחברות שקיבלו את ההכרזה.

אפפרס מסווג את התגובות לשני מחנות: "חלק אחד שייך לגרעין האמיתי שמפתח את עולם הקוד הפתוח והחלק השני אומר 'הי, אני שמח שמישהו הודה לבסוף שאתה לא יכול לתת הכל כך סתם'". בהגנה על הגישה של החברה שלו, אפפרס מסביר כי אף אחת מהאפליקציות שהחברה מפתחת מתבססת על תוכנה בעלת קוד פתוח. "אנחנו לא עושים כסף על גבם של מפתחים אחרים, מישהו צריך לשלם, אני לא יכול להאכיל את האנשים שלי בפיתוח תוכנות קוד פתוח בלבד".

נושא הסטנדרטים מוצת כל פעם מחדש מהפחד שהיה מצב בו לינוקס יתפצל למספר מערכות הפעלה שונות, אשר לא ישמרו על תאימות בניהם. אם זה יקרה לינוקס יסבול מאותו גורל כמו למערכת הפעלה UNIX. היא תהפוך למערכת הפעלה זניחה שתרוץ על מספר קטן של מחשבים ותעמוד בפני הכחדה.

באופן מאוד מצומצם, תהליך הפיצול כבר החל, רבים מקבוצות הדיון ברשת מוצפות בשאלות של מנהלי מערכת אשר מתלוננים על הבדלים בין ההפצות של לינוקס.

הפחד הגדול הוא שהקרנל של לינוקס עצמו יתפצל, דבר שיגרום לכך שאפליקציות לא יתמכו בשני סוגים של לינוקס.

בצורה מוזרה, אנליסטים טוענים שזה לא יכול לקרות וכנראה גם לא יקרה "זה לא כמו ב UNIX, בה אנשים שתמכו בה היו אנשים שרצו למכור חומרה", טוען אברדין קלייברוק, "מערכת הפעלה לינוקס רצה בעיקר על Intel, כך שיצרני החומרה מנסים שהיא תרוץ טוב יותר על החומרה שלהם".

ויותר מזה, הקוד הפתוח עצמו לא מאפשר פיצול צפוי, כדי להסביר זאת מציין בוב יאנג, נשיא Red Hat , בראיון הבא את תופעת "התוכניתן העצלן" (ראה קישור מימין), אשר בקצרה אומר שמתכנתים נמנעים מלעשות עבודה שאינה נחוצה באופן עצמאי ולבד – במקרה זה תחזוקת קוד שיש לו בעלות כלשהי ושאינו קוד פתוח. היתרון בפיתוח בסביבת קוד פתוח היא אפשרות הפיתוח בתוך קבוצה גדולה של מפתחים המתחזקים את הקוד.

אף על פי כן, החשש מפני פיצול והרצון לקבוע סטנדרטים כלשהם, גרמו להקמת גוף בשם Linux Standard Base או LSB www.linuxbase.org . לפי דיברי קלייברוק, LSB מתעניינת בעיקר בנושאים שמעל לקרנל, כמו היכן לשים את ספריות הפיתוח. ספקים רבים משפיעים על ארגון ה LSB אבל כמו בכל ארגון סטנדרטים "דברים הולכים לאט".

זהו אולי חלק מהפתרון אבל בהחלט לא כולו, בקהילת הלינוקס לא סומכים על ארגון ה LSB ועל המניעים של המשתתפים בו. לפי דיברי רוברט הוקס, חובב לינוקס מנהל רשת, התחושה הבסיסית במחנה של ההאקרים היא "יותר מידי סטנדרטים נוטים למחוץ את ההמצאה. ההבדל הגדול בין סטנדרט טוב או רע נעוצה בעובדה שסטנדרטים שבמקור התפתחו ונועדו לצרכים טובים וחיוניים, כעת הם בסך הכל מסמך של חברה כלשהי המאפשר למשתמש ממוצע קצת יותר סדר ולא יותר מזה".