הר הדמוקרטיה בידינו

כבר התרגלנו שליהודים אין אפשרות להתפלל בהר הבית. התרגלנו? לא, אבל אנחנו חוששים שתפילת יהודים בהר הקדוש להם תסעיר את העולם הערבי ותגרום שפיכת דמים.
אפשר להבין איכשהו, בדיעבד, את הוויתור של הפוליטיקה הישראלית–חילונית על מימוש הריבונות הישראלית על המקום הקדוש לעם היהודי. מקום בעייתי, רגיש ומסוכן מדי, ומדובר בסך הכל באתר שמעניין בעיקר את הדתיים, אפילו לא את כל הדתיים. מוכנים לוותר על ההר כדי לשמור על הבית.
אלא שנאמני הר הבית באו רק להפגין עם "אבן הפינה" המוזרה שלהם. הם לא באו להיכנס חס ושלום להר הבית. הם אפילו לא באו, ירחם השם, לבנות את בית המקדש. כולם ראו שהמשאיות עם חומרי הבנייה לא הגיעו באותו בוקר להר כדי להקים את המקדש השלישי. הם באו להפגין.
גם זה מרגיז מאוד את הערבים. גם הפגנה היא פגיעה חמורה ברגשות שלהם.
אבל מה אני דורש מהערבים המתפרעים ללמוד הלכות דמוקרטיה? הבעיה שלי היא דווקא יהודים חילונים להפליא מהשמאל. מילא שהם אימצו כבר מזמן את הטענות של הערבים על חשיבות הר הבית לאיסלאם. עכשיו הם כועסים על קומץ היהודים שבאים להביע דעה אחרת. עכשיו הם מוכנים לוותר על הערך הדמוקרטי הבסיסי ביותר: חופש ההפגנה, חירות הביטוי, רק בגלל שזה נורא מעצבן את הערבים. שקט שיהיה כאן בין שתיים לארבע.
לו אני שמאלני, לא עלינו, הייתי פונה ברגישות הראויה לפלסטינים ומודיע להם:" סליחה, רבותיי, חוששני שאתם טועים בהבנת הנקרא: גם אני נגד כניסת יהודים להר הבית, אבל אני מאוד בעד זכות ההפגנה של יהודים למען הר הבית. גם אני לא אתן ליהודים לדרוך בהר, אבל אלחם על זכותם להפגין נגד ההחלטה הזו. כי הדמוקרטיה וחופש הביטוי חשובים לנו אפילו יותר מבית המקדש. הדמוקרטיה היא הר הבית שלנו. חופש ההפגנה החוקית זה הכעבה שלנו, והזכות להביע את הזיקה לבית המקדש חשובה לנו לפחות כמו התפילה שלכם. אפילו יותר מהקטע המסורתי של השלכת האבנים לכותל" (טוב, ההערה האחרונה היא כבר הערה ימנית מובהקת ועל כן נמחק אותה מהפרוטוקול).
מובן ששוחר שלום סביר לא יאמר זאת. כי הכלל השולט בשיח שלנו הוא בעל שורה אחת שהיא כל תורת השמאל: "אל תעצבן אותם כי הם עלולים להשתגע, הערבים האלה".
לא הר הבית ולא חופש הפולחן. ועכשיו גם לא זכות ההפגנה וחופש הביטוי.

על בנים ועל בנות

שילוב בנות ביחידות קרביות מעורבות יהיה אסון לצבא. יקח כמה שנים עד שגם בצבא יבינו כי בן ובת באותה יחידה קרבית זה יפה אולי לפלקאט בבקו"ם, אבל לא לחיים עצמם. בנוסף לנזק המבצעי, מדובר גם בכפייה חילונית חמורה על החיילים הדתיים. שירות קרבי ביחידה לוחמת מחייב מגע פיזי אקראי ומכוון כל הזמן. חייל דתי המקפיד על הימנעות ממגע גופני כלשהו עם בנות ייאלץ לעבור על איסור הלכתי זה ואחרים, או לחילופין לאלתר פתרונות שיקשו על ביצוע התפקיד כהלכה. חייל שגדל מילדות בחינוך לצניעות ולהפרדה בין המינים, אבל לא להפרדה מחובותיו כאזרח, ניצב בפני משימה בלתי אפשרית. העובדה שהוא "שומר נגיעה" (הביטוי המגזרי להקפדה בהלכות צניעות) חשובה לו, תתארו לעצמכם, לא פחות משמירת שבת. צניעות זה הבסיס שלו.
אלא מה? הטירוף החילוני הפונדמנטליסטי המתעקש להכניס לאותו טנק ולאותה מחלקה חיילים וחיילות, לא עוצר באדום. מה איכפת להם ההרגלים והרגישויות של הדוס? השיגעון דורס בגסות גם את המקום העיקרי שבו יש שותפות אמיתית בין דתיים לחילונים - הצבא.
והכי מרגיזה היא ההתחסדות של אנשי "שינוי" אלה, שחשבנו בטעות כי רק את החרדים הם לא סובלים, מתגלים עכשיו כמתנכלים הגדולים גם לציבור הציוני–דתי. ריר נוזל מפיהם כשהם מלעיגים על רבני ישיבות ההסדר: "מה, התלמידים שלכם לא יכולים לשלוט על עצמם? הם לא מסוגלים להתגבר על יצרם למראה בנות?!"
תראו מי שמדבר. אלה אותם חברי כנסת שרק בשבוע שעבר לא יכלו להתגבר על יצרם וערכו כאן מאבק למען סיפוק חופשי של ערוצי פורנו.

ובאותו עניין, בעצם

הדוגמן החביב שעתר לבג"ץ כדי שעם גיוסו לא יגזזו את מחלפות שיערו שגודלו שנים רבות – נדחה על ידי השופטים. הוא טען בין השאר כי כשם שמרשים לחיילות לגדל שיער ארוך, כך יש לאפשר זאת גם לו. השופטים לא נפלו בפח ופסקו: בנים זה לא בנות!
מוזרים השופטים האלה. בנים זה לא בנות?