איזה בובה!

לפני מספר שבועות עלתה על מרקעי ערוץ 2 פרסומת של חברת אופנה. בכוונה אינני מציינת את שם החברה כי נראה לי שבמקרה הזה "יצא חוטא נשכר" והחברה זכתה לפרסומת נאה עקב הרעש התקשורתי שהפרסומת חסרת הטעם שלהם עשתה, ואינני מתכוונת לקחת בכך חלק.
לפרסומת נבחרה להופיע יעל בר-זוהר, שנחשבת כוכבת מצליחה, בחירה שאיננה מקרית. בר-זוהר, שהיתה גם מנחה בערוץ הילדים, אמורה להוות דוגמה לילדים ולנוער. לעיתים נדמה כי כוכבים מעין אלה אינם מודעים לכוחם החינוכי הרב, או מעדיפים להתעלם ממנו כשהם רוצים על לקדם אינטרסים אחרים שלהם. ואם לתת לבר-זוהר ליהנות מהספק - אני מניחה שלא היה בכוונתה לפגוע במי מהצופים. עם זאת, נראה שתפקידה במקרה הזה היה להיות ערה יותר למסר שמעבירה הפרסומת הזאת, מסר שיש להוקיעו ללא סייג.
תזכורת. בפרסומת נראים איתן אורבך (שחיין ידוע) ובר-זוהר ברחוב, כשהם מפעילים בובות מריונטות בדמותם. ניגש אליהם גבר צעיר, לוקח את הבובה בדמות בר-זוהר, ומתחיל להפשיט אותה. המצלמה נעה בין פניו בעלות המבע השובב-סקסי, לתחתוניה המופשלים של הבובה, ולפניה הספק הנהנות-ספק סקרניות של בר-זוהר. שיא הפרסומת אמור להיות כאשר הבחור מפשיט מהבובה את הג'ינס, משאיר אותה בתחתונים, ופשוט משליך אותה והולך עם הג'ינס לדרכו. הודות לזעקתם של צרכנים רבים וארגוני נשים צונזרה הפרסומת. עכשיו היא משודרת החל מעשר בלילה, והוסר ממנה הקטע שבו הבובה מושלכת. אבל בכך לא די.
אין ויכוח על כך שתפקיד הפרסומות לעורר בנו הצרכנים רצון לקנות את המוצר, אבל אסור לנו כחברה להתעלם גם מהמסרים העקיפים שהן מעבירות (ובמקרה הזה הם ישירים מעין כמוהם). הפרסומאים של חברת האופנה הנ"ל אכן התעלו על עצמם, ובמסווה של טיזר אופנתי ויצירת מתח מיני בין השחקנים בפרסומת, עובר מסר של זילות גוף האשה, מסר של "הכל אפשר", מסר של קלות הבלתי נסבלת להתנהג בצורה כזאת כלפי נשים.
עברנו כברת דרך ארוכה מהימים שבהם אלימות בתוך המשפחה נחשבה לטאבו שאין לעסוק בו, ימים שבהם נחשב העיסוק בנושא הזה חדירה לתחום הפרט. העשייה החינוכית והגברת המודעות לנושאים הללו אמנם מורגשת, אך יש להמשיך במלאכה עד שנדע כי אנחנו חיים בחברה שמכבדת את הפרטים החיים בתוכה, את גופם ואת זכותם לחיות בחופש כשווים, ללא קשר למינם.
פרסומות מהסוג הזה מעבירות מסר שניתן לעשות בגוף האשה ככל העולה על רוחו של הגבר. הן מעבירות מסר בלתי שוויוני לגבי מקומה של האשה בחברה כאובייקט מיני, מסר חברתי חוסר-שוויוני וחלוקת תפקידים מעוותת של חזק-חלשה, מנצל-מנוצלת.
כדי להילחם בתופעה זו עלינו, כצרכנים שמאחלים לנו ולילדינו עולם טוב יותר, להעביר מסר חד-משמעי לחברות ולמפרסמים: פרסומות כאלה אינן מקובלות במחוזותינו. ומוטב שיידעו גם כי שימוש במסרים כאלה יפעל נגדן כבומרנג, וכי הדבר יוביל לחרם צרכנים.

עו"ד תמר סנונית-פורר, עוסקת בסיוע לנשים מוכות