בלדה לחובש
רמי דנון, שחקן-כותב-במאי עם ותק עשיר, מככב במיני סידרה החדשה על מד"א, "101", ומרגיש בן שלוש * "אני מאוד סקרן איך האינטליגנציה של הצופים תקבל את זה", הוא אומר על הסידרה בה הוא מגלם נהג-חובש, הדמות האבהית שבחבורה
"באופן כללי יש תחושה של נמיכות קומה מהמירקע ומתעשיית הטלנובלות - ואני לא מזלזל - כך שלעשות פתאום סידרה על מד"א, '101', זה בעיני דבר אמיץ. זו מיני סידרה לא מתחנפת, נוקבת, נוגעת בדם ליבם של אנשים. מעבר לחדירה לקרביים של פצועים, זה גם לנגוע בקרביים של אנשי מד"א, ואני מאוד סקרן איך האינטליגנציה של הצופים תקבל את זה", אומר רמי דנון, 58, שזכינו לראותו בתפקידים טובים ורבים, הזכורים מביניהם בדרמות "לחם" ו"מאחורי הסורגים". ב-15 השנים האחרונות הוא גם חובש את כובעי הכותב והבמאי ("תיקון חצות", שיינדלה", שכתב עם אמנון לוי וביים).
דנון הוא שחקן-כותב-במאי שהאוריינטציה החברתית שלו עמוקה, אהבת האנוש שלו גדולה וגם ממרום שנותיו הוא עדיין, כהגדרתו, מרגיש כבן שלוש. לצידו ב"101" גור אלפי, רומי אבולעפיה, גור יערי, ג'וני ערביד, עדן הראל, ליאת גליק, גילי בן אוזיליו, עפרה ויינגרטן, אמנון וולך וגבי שושן.
לא מספיק לנו לראות דם מהפיגועים ומהקטל בדרכים? למה צריך גם סידרה?
"משום שמעבר למקרי המטופלים נחשפים בסידרה לדברים שבדרך כלל אנחנו לא נותנים עליהם את הדעת - ואלה הם אנשי מד"א כבני אדם. יש פה הצצה לעולם שהיה לי נעים מאוד לגלות. התפעלתי מהאחוז הגבוה של המתנדבים מבין הנוער. מעבר לכך, מד"א היא משפחה".
דנון מגלם את שאול, חובש-נהג. "הוא סוחב איתו דרמה לא קטנה שנחשפת במהלך הפרקים, ועם זאת הוא מודע לתפקידו ופועל באופן מקצועי לחלוטין, למרות המצודות האישיות שלו".
היית זקוק לקורסים, למיומנויות חדשות?
"בטח. אי אפשר לעשות דברים מקצועיים ולזייף מול המסך. עברנו סידרת קורסים של טיפול בפצועים באירועים למיניהם, ממש כאילו אנחנו הולכים לעבוד בזה אחר כך. זה היה מרתק. עברתי גם קורס מזורז לנהיגה באמבולנס, כי אם אתה לא עובר את הקורס הזה, החוק לא מאפשר, גם לא במהלך צילומים, להזיז את האמבולנס אפילו שני מטרים".
ככל שדנון נזכר בסצינות שצולמו, קולו מרצין והוא כואב את המקרים כאילו חווה אותם באמת: "היו לי כמה סצינות ממש קשות. בעיקר מפגש עם רוכב אופנוע שדהר בצורה מטורפת ומסוכנת והידרדר לתהום באזור ירושלים, ואנחנו נאלצנו להגיע עם האמבולנס לאזור לא נוח לגישה, לטפס על ההר עם אלונקה ולתת לו טיפול ראשוני, והכל היה כאילו באמת. ברגע שאתה רואה לפניך גופה מוכתמת בדם שרועה בין סלעים ואבנים, והבחור צועק 'אמא, אמא, אמא' - אתה קודם כל שומר לו על הראש, מדבר אליו ומנסה להחזירו להכרה, ומתחנן שלא ילך לך בין הידיים".
הסידרה הזכירה לו את המראות הקשים ממלחמת ששת הימים. "כצנחן שלחם לשיחרור ירושלים, ראיתי לצערי הרב חברים פגועים לידי". אבל זה כל מה שהוא מוכן לומר בנושא.
דנון עוד זוכר תקופות בהן סירנת האמבולנס היתה מתחילה ליילל, והמכוניות היו מפנות מייד את הכביש. כעת, הוא אומר בצער, המצב שונה בתכלית. באחת הסצינות הם פינו פצועה ממפעל בראשון לציון לבית חולים קרוב, דרך נתיבי איילון, ודנון נדהם לגלות את הישראלי האדיש. "נהגים לא זזו. לא פינו את הדרך. הם היו פשוט אדישים. היה לי עצוב לראות את זה. אמבולנס צופר ומהבהב באורות ושום דבר. כלום".
דנון סבור שסדרות כמו "טירונות", "קסטנר", "המכון" ו"101" רק תורמות לצמיחה התרבותית. "אני חושב שככל שהעשייה הטלוויזיונית על כל רבדיה תכפיל את יצירת הדרמות הרציניות, זה יעלה את רף היצירה והעשייה בכלל, מה שישפיע בהכרח על תעשיית הבידור".
בצילומי הסידרה היית המבוגר מבין השחקנים. בבחינת זקן השבט. זה הפריע לך?
"מאחר שאני מרגיש את עצמי בן שלוש, אז למרות ששיחקתי את שאול - שהוא מין דמות אבהית של החבורה - לא הרגשתי שאני מבוגר מהצעירים. נכון שצילומי הלילה היו קשים לי מאוד, אבל לא הייתי היחיד שהצטנן".
בימים אלה עומד דנון לביים את "סדקים" בתיאטרון באר שבע, שם ביים לאחרונה גם את "אצבע אלוהים" (לפי סיפורו של דן בניה סרי, "ציפורי צל"), ונמצא בעיצומם של צילומי סידרה שבמרכזה משפחה מרוקאית, שמשכנת בביתה משפחה רוסית. דנון מביים והתסריט הוא של חיים אידיסיס.
יש עוד תפקיד שאתה חולם עליו?
"בשנים האחרונות אני פחות משחק על הבמה ויותר מביים וכותב, אבל אני נזכר בתפקיד שמאוד אהבתי, התפקיד של רועי כהן ב'מלאכים באמריקה', אחד התפקידים היפים שעשיתי ומאוד אהבתי".
לבסוף הוא מתוודה: "אגיד לך את האמת: מאז שהתחלתי לביים, לפני 15 שנה, אני ממש לא רוצה להתראיין! כשחקן הייתי נלחם על כל עיתונאי, אבל מאז שקיבלתי את החשיפה שלי בשפע, אני יותר ויותר לא רוצה לדבר, אלא רק לעבוד. אשכרה!".
מתחים ומשברים אישיים
המיני סידרה "101" (ערוץ 2, יום ב' 20.30) לא קרויה על שם הפונדק של כושי רימון בקילומטר ההוא וגם לא מספרת את סיפורה של יחידת הצנחנים ההיא. זהו מספר הטלפון של מד"א, ואנחנו הולכים לראות הרבה דם על המירקע. עשרה עובדי מד"א בתחנה ירושלמית אחת חושפים בפנינו את חייהם ואת שיגרת עבודתם, עם המתחים והמשברים האישיים. הצוות מגיע למקומות שונים בעקבות תאונת דרכים, מתאבד מול הכנסת, טביעה בבריכה, מהומה בכפר ערבי ועוד. יוצרי הסידרה הם דניאל פארן ואהרון פוירשטיין והתסריטאי הראשי איתן פוקס.