התאים האפורים קשורים לאינטליגנציה
ממחקר שנעזר בהדמיות מוח עולה כי הבינה האנושית מבוססת על נפח החומר האפור באזורים מסוימים במוח. כשמדובר באיי.קיו, כנראה שהגודל כן משנה
כשמדובר באיי.קיו, כנראה שהגודל כן משנה. מחקר שנעזר בהדמיות מוח טוען שהבינה האנושית מבוססת על נפח החומר האפור באזורים מסוימים במוח. בכך קורא המחקר תיגר על דעות אחרות בנוגע לבסיס האינטליגנציה. חוקרים עמלים על זיהוי הבסיס הביולוגי של האינטליגנציה מזה עשורים. לפני יותר מ-25 שנה נמצא קשר רופף בין האיי.קיו וגודלו הכללי של המוח. חוקרים אחרים טענו כי רמת האינטליגנציה תלויה בגודלה של האונה הקדמית.
קריאת תיגר
אולם, כעת הדעות המקובלות אומרות שכנראה מאפיינים מורכבים יותר, כגון מהירות העברת הדפקים העצביים במוח או מספר קשרי הנוירונים הקיימים משפיעים על האינטליגנציה. המחקר הנוכחי קורא תיגר על הרעיון הזה, וטוען כי לנפחם של אזורים מסוימים במוח אכן יש השפעה.
ריצרד הייאר (Haier) מאוניברסיטת קליפורניה, אירווין, ועמיתיו נעזרו בהדמיית תהודה מגנטית (MRI) כדי למדוד את כמות החומר האפור במוחם של 47 מבוגרים, שעברו מבדקי איי.קיו. החוקרים חילקו את המוח לאזורים ובדקו את כמות החומר האפור בכל אחד מהם. החומר האפור מורכב מרשת מפוזרת של אזורים במוח, שמעריכים שהם מעורבים בעיבוד מידע. הוא עשיר בגופי תאי עצב ונראה אפור לעינינו.
יותר חומר אפור
המדענים מצאו שלאנשים בעלי מנת משכל גבוהה הייתה כמות גדולה יותר משמעותית של חומר אפור ב-24 אזורים מסוימים מאשר לאנשים בעלי מנת משכל נמוכה. רבים מהאזורים הללו, המפוזרים במוח, ידועים כקשורים לזיכרון, ריכוז ושפה. תוצאות המחקר מתפרסמות בכתב העת המקוון Neuroimage.
הייאר מאמין שהיבטים שונים של אינטליגנציה עשויים להיות תלויים בכמות החומר האפור באזורים השונים במוח. "זאת עשויה להיות הסיבה בגללה אדם אחד מסתדר היטב עם מתמטיקה, אך מתקשה באיות, בעוד שלאדם אחר בעל אותה מנת משכל יהיה שילוב הפוך של יכולות", הוא אומר.
יותר חומר, יותר טוב
אולם, הייאר ועמיתיו גילו שככל הנראה 6% בלבד מהכמות הכוללת של החומר האפור קשורים למנת המשכל. הייאר מעלה את האפשרות שתאי עצב באזורים המסוימים שנתגלו, פועלים כדי לאפשר למוח לעבד מידע ביעילות רבה יותר. "מפלי מידע מעובדים ברחבי המוח בכל רגע, אך נדמה שאינטליגנציה קשורה לשימוש יעיל במספר מצומצם יחסית של מבנים, בהם ככל שיש יותר חומר אפור, כן ייטב", הוא אומר.
רוברט פלומין (Plomin), שחוקר אינטליגנציה במכון לפסיכיאטריה בקינג קולג' בלונדון, אומר שהממצאים מסקרנים. מכל המאפיינים במוח שעשויים להיות קשורים לאינטליגנציה: "מפתיע שהפשוט מכל המאפיינים האלה, גודל, הוא זה בעל ההתאמה הגבוהה ביותר עם מנת המשכל", הוא אומר. "עם זאת, ההתאמה אינה גבוהה מאוד", הוא מוסיף.
חוקר האינטליגנציה ג'ון דאנקן (Duncan) מהיחידה למדעי המוח והקוגניציה בקיימברידג' מזהיר שלא ניתן להתעלם מהאפשרות שההתאמה שנתגלתה הנה פרי המקרה. "קשה להגיד בדיוק מהי משמעות המחקר".
הכתבה לקוחה מאתר הידען
לפנייה לכתב/ת 
