שתף קטע נבחר

 

מדריך קנייה: כונן קשיח

בעוד המעבדים ורכיבי הזיכרון משתכללים, המקלדות והעכברים הפכו אלחוטיים והמסכים כבר דקים, הדיסק הקשיח נותר הרחק מאחור. מה כדאי ומה עדיף לקנות. מדריך

הנפח הולך וגדל והמחיר הולך ומצטמצם. זו תמצית המהפכה שעובר תחום אחסון המידע בשנים האחרונות. בעלי מחשבים בתחום העסקי והביתי, שהורגלו עד לפני שנים מספר בנפחי דיסק צנועים יחסית שהוקדשו למסמכים, משחקים ותוכנות, נדרשים היום לאחסן קובצי קול, וידאו ותמונה בנפח עצום. דיסק קשיח גדול ומהיר הפך מרכיב חיוני בכל מחשב מודרני ראוי.

  

המלצות ראשוניות

הכרת המאפיינים של הדיסק חיונית להבנת ביצועיו. לפני שצוללים לעולם המונחים של הדיסק הקשיח

 כדאי לקרוא את ההמלצות הבאות:

 

יש לבחון את כל מאפייני הדיסק - יצרנים מפרסמים שתי ערכות של מאפיינים. האחת מיועדת לציבור וכוללת רשימה קצרה המבליטה מאפיינים המציגה את הדיסק באור חיובי (Overview ו/או Features).

 

השניה והמקיפה יותר (Specifications) מסופקת בעלון המצורף לדיסק או באתר החברה. כדאי תמיד לבדוק מראש את כל המאפיינים, כדי לדעת את כל הסיפור. אסור להעריך בהערכת יתר מאפיין בודד. יצרנים נוטים להבליט נתון אחד או שניים בצורה מוגזמת בכדי לשכנע את הקונה שזאת עסקת חייו.  

 

מהירות 

למרות שהוא אינו זוכה לאותה תהילה לה זוכים רכיבים אחרים, לדיסק הקשיח יש השפעה מכרעת על מהירות העבודה במחשב. מהירות הדיסק משפיעה על מהירות טעינת קבצים, תוכנות, משחקים ומערכת ההפעלה.

 

ביצועי הדיסק מכריעים כאשר מעבדים כמויות גדולות של נתונים, כמו במקרים של עריכת קול ותמונה, תלת-ממד ועבודה במצב ריבוי משימות. למרות שהכוננים של היום מהירים במידה ניכרת מהכוננים של פעם,

עדיין התקדמותם נחשבת איטית יחסית.

 

יצרני הדיסקים העדיפו להתמקד בהגדלת נפח הדיסק וזנחו את הגדלת המהירות.

 

בשנתיים האחרונות חלה תפנית מסוימת בגישת היצרנים וכוננים מהירים יותר החלו להופיע. כמו במקרים אחרים גם כאן למהירות יש מחיר וכוננים מהירים יותר עולים יותר. מהירות הכונן מושפעת ממספר גורמים:

 

סיבובים לדקה (סל"ד-RPM) - הדיסק הקשיח פועל לפי עיקרון המזכיר את זה של תקליטי הויניל הישנים. הדיסק מורכב מכמה צלחות מגנטיות קשיחות (מכאן המושג דיסק קשיח) העשויות לרוב סגסוגת אלומיניום-מגנזיום.

 

צלחות אלה מסתובבות במהירות, כשמעל כל צלחת נעה זרוע המצוידת בשני ראשי קריאה - כתיבה - אחד לכל צד. בניגוד לתקליט הויניל המסתובב עשרות פעמים בדקה, הדיסק הקשיח מסתובב אלפי פעמים בדקה.

 

ככלל, ככל שהדיסק מסתובב מהר יותר, ראש הקריאה מגיע לנתונים מהר יותר וביצועי הדיסק משתפרים. בשוק קיימים דיסקים המסתובבים במגוון מהירויות. דיסקים ותיקים ודיסקים המותקנים במחשבים ניידים מסתובבים במהירות של 5400 סיבובים לדקה (סל"ד - RPM).

 

המהירים יותר מגיעים ל-7200 סל"ד והמהירים מאוד מסתובבים 10000 פעמים בדקה. השיא האחרון שייך לדיסקים של החברות סיגייט ופוג'יטסו המסתובבים במהירות של 15,000 סל"ד.

 

ההמלצה - לכו על דיסק עם לפחות 7200 סל"ד, אם אתם עורכים וידאו לכו על יותר. בנתונים הבאים ככל שהערך נמוך יותר כך ביצועי הדיסק מהירים יותר.

 

זמני גישה

זמן גישה ממוצע (Averege Access Time) - מגדיר את פרק הזמן הממוצע שלוקח לראש הקריאה להגיע לאזור המסויים בדיסק בו ממוקמים הנתונים או הקובץ המבוקש. ערך זה נמדד באלפיות השניה (מילישניה או MS) וזמני הגישה המקובלים הם בין 9 ל-15 מל"ש, דיסקים מהירים יותר יתהדרו ב-8 מל"ש. זמן הגישה מורכב

משתי מדידות: זמן חיפוש ממוצע וזמן המתנה.

 

זמן חיפוש ממוצע (Average Seek Time) - בודק כמה זמן נדרש לראש הקריאה לאתר את גזרת הנתונים המבוקשת. זהו גם פרק הזמן העובר בין הקריאה לנתונים (למשל, הקשה כפולה על אייקון של קובץ) ועד לקבלתם (פתיחת הקובץ). בממוצע מדובר בפרק זמן הנע בין 8 ל-12 מל"ש.

 

זמן המתנה (Latency) - המתנת ראש הקריאה לסקטור הנתונים הנכון מכונה זמן המתנה או זמן אחזור והוא קשור ישירות למהירות הסיבוב של הדיסק.

 

מטמון

המטמון הוא אזור אחסון זמני של נתונים להם זקוק המחשב. כשתוכנה זקוקה לגישה לנתונים מהדיסק, היא קודם בודקת אם הנתונים נמצאים במטמון, אם הם אינם - מתבצעת בקשת גישה לנתונים מהדיסק. זיכרון המטמון יכול לשפר את תפקוד התוכנות מאחר וזיכרון זה מהיר בהרבה ממהירות הגישה לדיסק.

 

ככל שהמטמון יהיה גדול יותר, כך הוא יוכל לקבל יותר בקשות גישה לנתונים מהתוכנות ללא מעבר דרך הדיסק - מה שעשוי לשפר את מהירות העבודה באופן ניכר. מרבית הבקרים כיום כוללים רכיבי מטמון מובנים. זיכרון המטמון נע בין 2 מגהבייט ל-8 מגהבייט והמהירים ביותר מצויידים ב-16 מגהבייט.

 

קצב העברה

קצב העברה (Transfer Rate) - קצב ההעברה הוא אחד הפרמטרים החשובים ביותר לביצועי המערכת. הוא מודד את כמות המידע המועברת בשניה בין הכונן והבקר למערכת. יש שלושה סוגים של קצב העברת נתונים המדווחים

 על ידי יצרנים. הראשון קצב העברה פנימי, המודד את המהירות שהנתונים עוברים בין צלחות הדיסק לראש הקריאה.

 

השני הוא קצב העברת נתונים בהתפרצות (Burst transfer rate) שהוא קצב ההעברה המרבי והשלישי הוא קצב העברה ממושך (Sustained Transfer Rate) המודד את קצב העברת הנתונים בין הדיסק למערכת לאורך זמן.

 

הנתון הנפוץ ביותר הוא קצב העברה בהתפרצות מאחר והוא המרשים ביותר. אך הנתון החשוב יותר הוא קצב העברה ממושך (לעיתים מוגדר ממוצע) מאחר והוא מלמד באיזה מהירות ממוצעת לוקח לראש הקריאה/כתיבה להעביר כמות גדולה של מידע. גם במקרים אלו אין להתרשם ממהירויות מרביות כי הן אינן שכיחות.

 

ממשק החיבור / בקר

הטכנולוגיה המחברת את הדיסק הקשיח ללוח האם מכונה ממשק כוננים (Interface). צורת החיבור בין הדיסק למחשב משפיעה בצורה דרמטית על מהירות זרימת הנתונים. ממשק איטי יגביל את קצב העברת הנתונים ובכך יאט את מהירות הדיסק.

 

ממשק מהיר ישפר את ביצועי הדיסק במיוחד בהעתקה או עיבוד של נתונים רבים. לפני רכישת דיסק קשיח כדאי לבדוק איך מתכוונים לחבר אותו למחשב, משום שלא כל דיסק מתאים לכל מחשב ולעיתים קרובות יש צורך בכרטיס מיוחד לאפשור החיבור. מאחר וכרטיסים אלו עולים סכום נוסף הם צריכים להשתקלל בקניה. ישנם מספר ממשקים נפוצים לחיבור דיסקים למחשב:

 

1. EIDE - ממשק מקבילי זה המכונה גם ATA או PATA מובנה בכל מחשב פי.סי. ומהירותו נעה בין 100 מגהבייט בדגם ATA100 ל-133 מגהבייט בדגם UltraATA133.

 

2. SCSI (מבוטא סקאזי) - ממשק מהיר וותיק זה משמש בעיקר שרתים ותחנות עבודה. חיבורי סקאזי אינם מגיעים כתקן ודורשים הוספת כרטיס מיוחד. ישנם מספר ממשקי סקאזי במהירויות ובחיבורים שונים. מהירויות קצב העברת הנתונים התיאורטיות נעות בין 80 ל-320 מגהבייט בהתאם לסוג הממשק. דיסקים אלו מסתובבים במהירות גבוהה יותר וחלקם מגיעים ל-15,000 סל"ד אך מסתפקים בנפחים צנועים יותר ובמחירים יקרים יותר.

 

3. SATA - ממשק טורי מהיר המסופק בשתי גרסאות: SATA1 עם קצב העברת נתונים תיאורטי של 150 מגהבייט ו-8 מגהבייט מטמון. ו-SATA2 עם קצב העברת נתונים תיאורטי של 300 מגהבייט ועד-16 מגהבייט מטמון. ממשק SATA1 קיים בחלק ממחשבי הפי.סי החדשים ובכל מחשבי המקינטוש (דגמי G5) מהשנים האחרונות. SATA2 קיים בכל מחשבי ה-Mac Pro.

 

4. sSCSI - ממשק חדש שיגיע בקרוב לישראל המהווה גרסה טורית לממשק SCSI וידוע גם בכינוי SAS. הממשק מציע מהירות מירבית של 3 גיגהבייט(!) אז יש למה לצפות.

 

תוספות לממשקים 

לממשקים אלה ניתן להוסיף חיבורים לדיסקים חיצוניים כגון:

 

1. USB2 - ממשק המציע עד 450 מגהבייט לשניה (מהיר עד פי 40 מתקן USB 1.1) עם תאימות לאחור. מותקן לאחרונה בכל המחשבים.

 

2. FireWire (תקן IEEE 1394) - חיבור מהיר במיוחד (עד 400 מגהבייט לשניה). חיבור זה קיים בגרסה מהירה יותר (IEEE 1394b) התומכת ב-800 מגהבייט לשניה. נמצא בכל מחשבי המקינטוש מהשנים האחרונות ודורש הוספת כרטיס מיוחד למחשבי פי.סי.

 

2. eSATA - חיבור חיצוני חדש עם מהירות תיאורטית של עד 3 גיגהבייט (פי 5 מכל ממשק אחר) ונפח של עד 500 גיגהבייט. לדיסקים אלו מצורף בדרך כלל בקר שיש להתקין במחשב לחיבור הדיסק.

 

השורה התחתונה - ממשק SATA2 הוא הממשק המשתלם ביותר למשתמש הביתי, מי שמעוניין בדיסק חיצוני יעדיף דיסק בעל חיבור של USB2 אוFireWire בהתאם למה שמותקן במחשב ומשתמשים מקצועיים יוכלו לבחור בקרוב ב-eSATA.

סיכום מהירות - על המהירות משפיעים לא מעט פרמטרים. מה שיכול לבלבל כל בר דעת.

 

אך חשוב לדעת שחלקם משפיעים או מושפעים מפרמטרים אחרים. דיסק בעל סל"ד גבוה יהיה בעל זמן גישה קצר יותר. זמן גישה קצר יותר גורר זמן חיפוש וזמן המתנה קצרים יותר. סוג הבקר ישפיע על מהירות העברת הנתונים. לכן אם אין לכם ראש לכל המאפיינים הביטו רק בקצב העברת הנתונים ובסל"ד. אם יש שני דיסקים עם נתונים דומים - תוכלו לנבור עמוק יותר במאפיינים ולהשוות בין זמן הגישה והמטמון.

 

נפח אחסון

ביל גייטס טען פעם כי "640k אמורים להספיק לכל אחד". אפילו הוא לא דמיין את השינויים והמהפכות שיעבור תחום אחסון המידע. הדיסק הקשיח הוא מחסן הנתונים של המחשב. עליו שמורים הקבצים, התוכנות והמשחקים המותקנים במחשב. ככל שהכונן יהיה בעל נפח גדול יותר, כך ניתן יהיה לשמור עליו יותר קבצים. אך נשאלת השאלה מי באמת צריך כל כך הרבה נפח?

 

המשתמש הביתי, גם זה המרבה בהורדת שירים, תוכנות ומשחקים - יצליח לסתום את הדיסק הקשיח המנופח רק אם ירבה בהורדת סרטים. נפחים גדולים יכולים להוות חיסרון כשהמשתמש מתפתה להוריד הרבה חומר שאינו זקוק לו.

 

דיסק מלא בתוכנות ובמשחקים יאט את פעולת המחשב ויערער את יציבות מערכת ההפעלה. המצב עלול להיות חמור במקרה של קריסת הדיסק. דיסק שלא גובה כהלכה עלול להוריד עשרות ג'יגהבייטים של חומר יקר לטמיון.

 

גם כאן קלישאת כל הביצים בסלסלה אחת עובדת. יותר חומר במקום אחד - יותר סיכון. למי כן טוב דיסק מנופח? התשובה החד משמעית - למעט מאוד. כאלה העוסקים בעריכת וידאו או אודיו ועריכת תמונות כבדות משקל. לשאר ההמלצה היא לסיים עבודה עם חומר ולגבות.

 

היום כשמחירי הצורבים ותקליטורי די.וי.די זולים אין סיבה לשמור את כל המידע בדיסק הקשיח. מאידך הפרשי המחירים בין דיסקים גדולים לקטנים הוא לעיתים זעום. המלצתנו בחרו בשילוב אופטימלי בין דיסק מהיר לדיסק בעל נפח גדול. אם אתם עוסקים ביישומים כבדים - דיסקים מהירים ישרתו אתכם יותר.

 

תצורה

דיסקים קשיחים נמכרים בשתי תצורות:

 

דיסק פנימי (Internal) - מגיע ללא המארז החיצוני, משולב במארז המחשב ומחובר לספק הכוח הפנימי שלו. לפני רכישת דיסק כזה יש לברר שיש מפרץ אחד פנוי להתקת הכונן ושיש מי שיתקין אותו עבורכם.

 

דיסק חיצוני (External) - כולל מארז ומתחבר באמצעות כבל למתאם בגב המחשב. דיסקים חיצוניים יקרים יותר בגלל עלות המארז אך נהנים מיתרון הניידות ומחיבור קל וזיהוי מיידי (Plug&Play). דיסקים פנימיים חוסכים מקום על השולחן, אך יש להתחשב בעלות התקנתם ובכך שתיקונם מחייב ברוב המקרים להשבית את המחשב.

 

מחיר

העלייה בנפח האחסון לוותה בירידה ניכרת במחירים. ישנם כמה פרמטרים המשפיעים על המחיר. הראשון הוא שטח האחסון הנמדד בג'יגהבייט, השני הוא מהירות הסיבוב (הנמדדת בסל"ד) והשלישי הוא סוג הבקר או הממשק. הדיסקים היקרים ביותר כיום מגיעים בממשק Ultra SCSI.

 

דיסק בנפח צנוע של 73 גיגהבייט במהירות של 15,000 סל"ד יעלה לכם לא פחות מ-2500 ש"ח. ההבדלים במחיר בין דיסק בעל נפח גבוה לנמוך עשוי להסתכם לעיתים בדולרים בודדים. אך כשמדובר בממשקים שונים

המחיר עשוי להאמיר בעשרות עד מאות דולרים. אגב, הבדלי המחירים בין ממשק IDE המיושן ל-SATA2 החדש מסתכם בשקלים בודדים.

 

מומלץ להיכנס לאתרי השוואת מחירים כדי לדעת מה המחיר הזול ביותר שתוכלו להשיג בעבור הדיסק המבוקש. כדאי לקרוא באותה הזדמנות ביקורות על המוצר שנכתבו בידי גולשים.

 

בדיקה מדגמית שערכנו העלתה שעלותו של דיסק בנפח 160 גיגהבייט (8 מגהבייט מטמון, 7200 סל"ד, ממשק IDE) נעה בין 325 שקל למחיר הזול ביותר ל-1112 שקל היקר ביותר (יותר מפי 3!).

 

ההבדלים בין המחירים תלויים במפרט וגם במשווק - לכן הקפידו להשוות מחירים והחליטו מה חשוב לכם יותר מהירות, נפח או אולי המחיר. הקפידו לבדוק את תקופת האחריות.

  

יצרן ומשווק

מרבית הדיסקים בנויים על אותו עיקרון אך הניסיון מלמד שדיסק של חברה מוכרת וותיקה בנוי על בסיס ניסיון בשטח. היצרנים הבולטים בשוק הם: Maxtor, Seagate, Fujitsu, Western Digital, Hitachi, Toshiba. יש כמובן יצרנים נוספים עם שמות גדולים אך אלו אינם בהכרח מתמחים בדיסקים קשיחים. למשווק יש חלק בלתי מבוטל בבחירת הדיסק.

 

כדאי לבחור במשווק עם מוניטין שיידע לעמוד בתנאי האחריות על הדיסק ויוכל לספק שירותי מעבדה במקרים בהם הדיסק דורש החלפה - אחרת לכל שנות האחריות המצורפות לדיסק אין כל ערך. התרחקו ממוצרים מחודשים (RF - Refurbished) - למרות האחריות המצורפת אין לדעת מה מצבם. הקפידו לדרוש תעודת אחריות מקורית של היבואן הרשמי.

 

מה לקנות?

המחירים הזולים מאפשרים להתפשר פחות. אין סיבה כיום לבחור בדיסק איטי רק כדי לחסוך כמה שקלים. מאותה סיבה אין הצדקה ברכישת דיסק קטן מ-80 גיגה. הפרשי המחירים כה זעומים שחבל לחסוך ולהצטער.

 עיבודי תמונה מתקדמים ועריכת וידאו ואודיו דורשים מהירות גישה לנתונים גבוהה ונפח אחסון נדיב. במקרים אלו דיסקים בממשק SATA2 הכי משתלמים.

 

כדאי להצטייד באותה הזדמנות בדיסקים עם נפחים הנעים בין 160 ל-250 גיגהבייט.

 

לעריכת וידאו שווה לבדוק דיסקים בממשק אולטרא סקאזי 2 הבנויים לעבודה אינטנסיבית או דיסקים מהירים בממשק FireWire המספקים חיבור למצלמת וידאו.

 

בכל המקרים יש לוודא שהדיסק מתאים למערכת הקיימת הן בממשק והן במערכת ההפעלה.

 

לפני היציאה מהחנות: יש לוודא שברשותכם תעודת אחריות. אם רכשתם דיסק חיצוני יש לוודא שמצורף אליו כבל מתאים לחיבור למחשב וחיבור לחשמל. 

 

פורסם בגיליון אוקטובר-נובמבר של "זמן דיגיטלי", מגזין ברזולוציה גבוהה. לחצו כאן לרכישת מנוי במחיר היכרות

 

מדריכי קנייה נוספים ב-ynet:

 

  • מדפסות לייזר צבעוני

 

  • תוכנות GPS לניווט

 

  • נגני מוזיקה קטנים וספורטיביים

 

  • זיכרון למחשב: כל מה שחשוב לדעת

 

  • לכל מדריכי הקנייה

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: זמן דיגיטלי
חשוב לבדוק לפני הקנייה
צילום: זמן דיגיטלי
צילום: זמן דיגיטלי
זמן דיגיטלי. לחצו על התמונה לאתר
צילום: זמן דיגיטלי
מומלצים