פוסי גאלור

אתם בטח מכירים את הקטע הנוסטלגי־מודרני הזה שכולם אוהבים לקרוא לו "רטרו" — מין קשקוש שיועד במקור לעבוד על בחורים נאים בקליפורניה ובחורות קצת יותר מלאות בטקסס. נו, העניין הזה עם הלבשת גוף כאילו־ישן על בסיס מה־זה־מודרני, צחוקים גדולים במחלקת השיווק והצלחה היסטרית חסרת בסיס הגיוני. ככה זה היה עם החיפושית החדשה, למשל, וגם עם הקרייזלר PT קרוזר. אלה היו שתי הצלחות היסטריות בארה"ב, שהביאו להקמת שוק שחור אמיתי בזכויות קנייה. בקליפורניה למשל, זמני ההמתנה למכוניות האלה — בינוניות ולא מגניבות מכל בחינה — היו כל כך מופרכים, שמישהו היה חייב לבדוק אם מדובר באותו זן אנושי שאנחנו מכירים. התשובה, כמובן, היתה "לא, מדובר בזן אחר, שחושב שעציץ עם פרח על דשבורד של פולקסווגן גולף עם מרכב עגול ולא זוויתי, זה קטע־קטע".

לעומת פולקסווגן וקרייזלר, ב.מ.וו בכלל לא היו בקטע של רטרו. כלומר הם כן, אבל אחרת. אבל מה שיותר מעניין כרגע הוא שהמיני שלהם — אותה מכונית קטנה־זולה־חכמה שאף פעם לא ממש משכה אותי — הפכה לא רק לבייב־מגנט עולמית, אלא גם למכונית מגניבה. כל כך מגניבה שאפילו רם גלבוע קנה אחת, או ליתר דיוק, מגניבה אפילו שרם גלבוע קנה אחת. סתם שתדעו עם מי יש לכם עסק.

כל זה היה לפני חמש שנים בערך, ומאז — בניגוד לשתי המכוניות שכבר נמאס לנו להזכיר את שמן — המיני לא הפסיקה להיות שוס מטורף. למעשה, היא רק הגדילה את מקדם המגניבות שלה. בערך 900 אלף חתיכות כבר נמכרו, ולא נראה שמישהו התחרט על הבחירה שלו. בכל מקרה, עכשיו הגיע הזמן למיני חדשה דור־שני, שזה ניסוח היי־טקי ל"אנחנו חייבים לחדש קצת, כדי שלא יתפסו עלינו תחת".

גז טבעי

המון־המון חידושים עשו במיני קופר S החדשה־חדשה. כמה מאות. מספרים שאין שתי חתיכות מתכת משותפות לדגם החדש ולישן. באמת. וגם תא הנוסעים ולוח המחוונים והמתלים והגיר והמנוע, כולם עברו המון שינויים. אתם תצליחו לזהות אולי שלושה מהם אם אתם לא פריקים של טריוויה מוטורית, ואתם לא. זה אומר שהמיני החדשה נראית בדיוק כמו הישנה. שזה בכלל לא רע, אגב.

כך קורה שכשרואים אותה בפעם הראשונה — זאת אומרת, אחרי מתיחת הפנים המקיפה — היא נראית בדיוק אותה מיני שלמדנו לאהוב. גם בפנים היא נראית אותו דבר, חוץ מכמה שינויים שגם אותם לא תצליחו לגלות. אבל זה ממש לא נורא, כי סביבת הנהג של המיני היא באמת אחת היותר מגניבות שיש היום — עם שעונים גדולים וכפתורי הסטה כאלה, דומים לאלה שהייתם מוצאים במטוסים לפני 70 שנה בערך.

ובכל זאת, קצת נמאס מהקטע של "תראו, אנחנו יודעים לעשות מתגים שנראים כמו במטוס ממלחמת העולם הראשונה וגם מזכירים במקרה את אלה של המיני המקורית". אוקיי, חברים, הבנו את הנקודה. אפשר בבקשה להתקדם עכשיו למשהו שלא רק נראה טוב, אלא גם עובד כמו שצריך? אפשר לקבל אלומיניום שנראה כמו אלומיניום, ולא פלסטיק שנראה כמו גומי שנראה כמו סיבי פחם שנראים כמו אלוהים יודע איזה חומר שמתם למעצב שלכם בקפה? זה נראה מגניב, אבל עובד לא כל כך.

אז מוותרים על זה, ונוהגים. כאן אפשר להיות די קצרים, כמו שאנחנו אוהבים. זה הולך ככה: שלישי, פול גז, על הברקס בכוח, גלגלים אחוריים ננעלים קצת, הילוך שני, הגה ימינה, גז־גז־גז, המון גז. גלגלים קדמיים מחליקים קצת, מהר לשלישי, עוד פעם גז, ועוד גז, ברקס חזק, שני, הגה חזק שמאלה. גז קצר, ברקס חזק וגיר בכוח לראשון, הגה ימינה ל־180 מטורפת בעלייה, שני גלגלים ימניים בחצץ, המון אבק מאחורה, האף קצת קליל מדי, שני עד המנתק, שלישי. יופי, אפשר להעביר לרביעי, 5,500 סל"ד, ומהר לשלישי, שני, ראשון, עוד פעם 180, עכשיו לצד שמאל.

ככה, בדיוק, לאורך 50 קילומטר בערך, עם חתיכות ישרות באורך של לא יותר מ־100־200 מטר. אני מניח שאתם מבינים למה הכוונה, נכון? מנוע, מנוע, מנוע ומתלים. עם 1.6 ליטר ומגדש טורבו שפיז'ו־סיטרואן דחפו לב.מ.וו בעסקה מטורפת, המיני מרגישה הרבה יותר חיה רעה. אולי בגלל זה לקחו לה את צליל האגזוז המופרע שהיה לה מקודם, והפכו אותו לחרחור מבאס.

האלמנט השישי

המיני, כמו כל מכונית קטנה, מתחננת שתעשה בה מעשי סדום חוקיים. היא קטנה, עם ארבעה גלגלים בקצה המרכב הקומפקטי, יש לה תנוחת נהיגה מעולה, הגה חשמלי (שהיה יכול להיות יותר טוב, אבל גם הרבה יותר גרוע), ברקסים בכלל לא רעים וגיר שישה הילוכים שעובד יופי. האמת, ממש חבל שעדיין לא יצא לנו לנהוג בשישה־הילוכים־בשתי־ידיות־מאחורי־ההגה ובלי קלאץ'.

 משום מה נראה לי שהוא יעבוד אפילו טוב יותר עם המכונית. זאת שלמרות המידות הדי קטנות שלה, והצורך לעשות אותה חדה, מסתדרת לא רע עם כל מיני שטויות שנהגים חסרי אחריות כמונו עושים על בסיס קבוע. המיני המקורית פשוט נולדה לזה, וב.מ.וו הצליחו כל כך יפה להעביר את זה הלאה.

מה שאין לה זה את החדות המטורפת של מיני משנות ה־90 המוקדמות. לא יכולה להיות לה: עם עודף משקל של איזה 300 קילו, הפיזיקה חייבת לעשות את שלה. מצד שני היא לא מתרסקת על הכביש, ואפשר אפילו לנהוג בה על הכביש המהיר. וזה הולך בערך ככה: ראשון־שני־שלישי־רביעי. גז, הרבה מאוד גז. כן, עוף לי מהשמאלי, בחורצ'יק. חמישי כמעט שלא צריך, כי הוא די ארוך ומגיע למהירות נורא גבוהה, אז משתמשים בו בעיקר כשרוצים לנסוע ממש מהר. שישי לא רלוונטי, אלא אם אתם רוצים לחסוך בדלק. שזה די בסדר, רק אל תתקרבו אלינו.