עשור לרעידה בטורקיה: "זה נס שאני חיה היום"
ב-17 באוגוסט 1999 רעדה האדמה בצפון מערב טורקיה - 18 אלף בני-אדם נהרגו, ביניהם כמה ישראלים. הילדה שירן פרנקו חולצה מההריסות - וריגשה רבים בארץ. אידר סולטנה, שליוותה את אמה של שירן, חוזרת לימים הקשים
טורקיה ציינה היום (ב') 10 שנים לרעידת האדמה שפקדה את אזור צפון מערב המדינה וגבתה קרוב ל-18 אלף קורבנות, בעיקר מהעיירה צ'ינארצ'יק. רעש האדמה ההרסני נחקק בתודעה הישראלית בעיקר בשל סיפור הצלתה המרגש של הילדה הישראלית, שירן פרנקו, שהתאחדה עם אמה לאחר ארבעה ימי חיפושים. שירן שכלה ברעש את אביה איציק, אחיה אריה והסב והסבתא שמואל ומרים.
ב-17 באוגוסט 1999 רעדה האדמה בטורקיה. משלחת חילוץ מישראל יצאה כדי למצוא ניצולים מתחת להריסות. אידר סולטנה (74), שניצלה מהרעש וליוותה את פרנקו האם בשעות וימים מורטי העצבים עד למציאת בתה, לא מסוגלת לשכוח את המראות. "אנחנו ניצלנו במזל. אני בנס בחיים היום", אמרה ל-ynet אך הודתה, "אני מסתכלת לפעמים בחדשות וחושבת לעצמי - אי אפשר לדעת מתי זה יקרה שוב. אולי בפעם הבאה זה יהיה קרוב יותר אליי ואולי לא יהיה לי מזל הפעם, אבל אסור לפחד".
זוכרים את ההרוגים בטורקיה (צילום: AFP)
סולטנה ובעלה יוסף עלו לארץ מאיסטנבול לפני 38 שנים ונהגו לפקוד את דירת הנופש שרכשו בעיירה צ'ינרג'יק מדי קיץ, במשך 11 שנים עד רעש האדמה. "מאז המקרה חזרתי לשם שוב רק פעם אחת ב-2001, כי סקרן אותי לראות מה קרה שם, אבל מאז לא חזרתי", היא מספרת.
"לא שכחתי את הימים האלו אף פעם. ביום הרעש חזרנו לפנסיון שלנו אחרי בילוי. בעלי הספיק להיכנס למיטה ואני רק הנחתי את הראש על הכרית כשהחלה רעידת האדמה. הכל הפך חשוך מאוד מהר. לא יכולתי לעשות כלום. אמרתי לבעלי - 'אל תזוז מהמקום עד שלא תפסיק הרעידה'. אמרנו שמע ישראל ואז נמלטנו".
"העיירה נראתה כמו ערימת קרטונים"
עוד היא מספרת: "חשבתי על זה שהמרחק בין הפנסיון שלנו לפרנקו היה כל כך קצר - עשר דקות נסיעה במונית. הבניין בו ישנו היה בעצמו ישן ולפני שנמלטנו ממנו כבר הספיק להיפער פתח בקיר ליד המיטה שלי. עברו לי בדיעבד מחשבות שיכלתי לא לשרוד את זה".
את הלילה הבא בילתה על רצפת מועדון סמוך שלא ספג נזק, יחד עם ניצולים רבים נוספים. בשלב מסוים ביקשו ממנה שוטרים טורקים כי תתלווה אליהם ותשוחח עם ישראלית שנמצאה בין ההריסות - איריס פרנקו.
"השכנים הטורקים הכירו אותי כ-'אמא סוזי' והובילו אותי לאיריס. באותו ערב לקחתי אותה תחת חסותי. היא לא עזבה אותי. ליוויתי אותה כשהמתינה לחיפושים אחרי המשפחה שלה ולא עזבתי את השוטרים עד שהתקשרו לעדכן את שגריר ישראל בטורקיה שלא ידע שיש בכלל נפגעים ישראלים. כל הלילה לא ישנו", היא מספרת.
"העיירה כולה נהרסה ונראתה כמו ערמה של קרטונים. איריס עצמה יצאה מגבעת פסולת של בתים כזאת. עד היום אני זוכרת את התמונות האלו", היא אמרה. מאז האירוע לא שמרה סולטנה על קשר עם משפחת פרנקו. "מה שעברתי עם איריס זה לא חוויה נעימה, אלא קשה. שמרנו על אמונה אבל זה היה אירוע מפחיד מאוד".
טורקים הדליקו היום לפידים והניחו זרי פרחים בטקסי זיכרון שערכו לפני עלות השחר לקורבנות הרעש. הממשלה הטורקית הכירה בכך שלא עשתה די כדי להתכונן לרעידה החזקה שטלטלה את איסטנבול. "עלינו לבחון את הצעדים הדרושים", אמר הנשיא עבדאללה גול בהצהרה לרגל יום השנה לאסון. "עלינו ללמוד מהעבר, להבטיח שהאזרחים שלנו יהיו מודעים לעובדה שטורקיה היא מדינה שסובלת מרעידות אדמה, ולהתגבר על כך".
הטקסים החלו בשעה 3:02 לפנות בוקר, הזמן שבו אירע הרעש, בעיירות קוצ'אלי, גולצ'וק, יאלובה וצ'ינארצ'יק. טקסים נערכו גם במטה חיל הים ומפעל מכוניות שעובדיו נמנו בין הקורבנות. משתתפי הטקסים עמדו במשך דקת דומיה והניחו זרים לזכר הקורבנות, שרבים מהם מתו בשנתם במיטותיהם.
לפנייה לכתב/ת 
