יום השיוויון

ימי השוויון הם הזמן שבו השמש מגיעה לנקודת איזון בדרכה בגלגל המזלות והם מהווים נקודת יחס, על פיהם ניתן לקבוע את עונות השנה. ביום השוויון האביבי, בחצי הכדור הדרומי נגמר הקיץ ומתחיל הסתיו ובחצי הכדור הצפוני נגמר החורף ומתחיל האביב.

בחירת יום זה וכינויו נובעים מכך שזהו היום בו הלילה והיום שווים, אירוע שמתרחש פעמיים בשנה, האחד מסמל את תחילת האביב ואילו השני מסמל את סוף הקיץ. בפועל נקודת השוויון בחודש מרץ מתרחשת, בדרך כלל, בין היום ה-20 ליום ה-21 בחודש, ונקודת השוויון בחודש ספטמבר בין היום ה-22 ליום ה-23 בחודש. התאריכים משתנים משום שהשנה אינה מורכבת ממספר ימים עגול, ומשום שמסלול כדור הארץ הוא אליפטי, לכן המועד בו מתרחשות נקודות השוויון אינו מחלק את השנה באופן שווה, מה שאומר שחגיגות יום השוויון הם יותר עניין תרבותי, מאשר הצמדות לתופעה המדעית.

בקווי הרוחב הדרומיים ימי השוויון הם הפוכים, כך שחגיגת האביב בחצי הכדור הצפוני הופכת לחגיגת סתיו באוסטרליה, דרום אפריקה, דרום אמריקה, ניו זילנד ובמקומות אחרים מדרום לקו המשווה.

שובר שיווין

יום השוויון הסתווי - זה זמן ההבשלה והבציר, מבחינה אסטרולוגית זה היום בו השמש נכנסת למזל מאזניים. מזל מאזניים מסמל לא רק את עונת הסתיו, אלא זמן בו הלילות מתחילים להתארך, זהו הסימן שנמצא על גלגל המזלות מול מזל טלה, אשר מסמל את ההתעלות וההתרוממות השמש.

יום השוויון הסתווי חל במהלך תקופת האסיף. יום זה שימש בתרבויות שונות, כולל בארץ-ישראל, כציון לשנה הרשמית החדשה. אגודות חקלאיות עתיקות חגגו את הקציר עם פסטיבלים מסוג זה או אחר, בדרך כלל הקריבו קורבנות כדי לגרש את הרוחות הרעות ואת הרוחות של השנה שגוועה. תאריך זה, כמו העונה החקלאית כולה, ציין את ההכנות הפיזיות והנפשיות לקראת מחזור עונות חקלאיות חדש. יום השוויון הסתווי נקרא גם סווין. הטקסים הפגניים האופיינים לסווין הם טקסי זכרון למתים, וטקסים הקשורים למותו של אל השמש בחורף האפל.

יום השוויון האביבי - מבחינה אסטרולוגית יום השוויון האביבי הוא תחילתה של שנה אסטרולוגית, מחזור חדש בגלגל המזלות. השמש עוברת למזל טלה ומאותו הזמן הימים מתארכים ויש יותר אור. מזל טלה נשלט על ידי כוכב מארס, שהיה אל המלחמה וברומא העתיקה היו חוגגים את הפסטיבלים של יום השוויון סביב מארס, מכאן גם שמו של החודש "מרץ".

יום השוויון הוא מוקד לחגיגות דתיות וחברתיות בתרבויות רבות. פסטיבלי האביב מתקשרים ליום השוויון ונחגגים במקומות רבים ברחבי העולם.

חג אביב

האביב הוא זמן של התחלות חדשות, הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גופנית. היבול נובט ועולה מעל פני האדמה, הפרחים פורחים ונדמה שהכל מתחדש לאחר תרדמת החורף. זהו זמן שיש בו אנרגיה רבה, אנשים מרגישים שיש להם את הכח לפרוץ קדימה. במקומות רבים זמן האביב הוא לניקוי בתים, לאחסון או וויתור על רהיטים ישנים או על פריטים שכבר אינם בשימוש.

אצלנו בתאריך ט"ו בניסן חוגגים את פסח, הנקרא גם חג האביב. השם חג האביב מעיד על המשמעות החקלאית של חג הפסח, שבו מתחילים את קציר התבואה הראשון. בתורה מכונה חודש ניסן "החודש הראשון" וכן "ראש חדשים", כי בו הייתה יציאת מצרים והחודשים נמנים ליציאת מצרים.

את ברכת החמה מברכים בתחילת תקופת ניסן (עונת האביב) בכל 28 שנים. על פי המסורת, תקופת ניסן החלה ביום שלישי בערב בשנה שבו נברא העולם, ובהתאם לכך בכל 28 שנים כאשר השמש חוזרת למקומה בעת בריאתה, מברכים את הברכה. זמן קביעת הברכה נקבע לראשונה, ככל הנראה, ביום השוויון האביבי בימי הכנסת הגדולה, בסביבות שנת 345 לפנה"ס. בתקופות מוקדמות יותר, כאשר השתמשו בלוח השנה היוליאני (שהוא גרסה מוקדמת של לוח השנה הגרגוריאני המקובל ברוב העולם) יום השוויון סימל עבור רבים את ראש השנה.

יום חג זה תיאר את הפריון, את החיים החדשים וההתחלות, את הארץ ואת האלה אוסטרה (Eostre) אלת האביב, שיש אומרים שמשמה נגזר שמו של חג הפסחא. הימים שקדמו ליום החג היו ימים של חשבון נפש בהם אנשים פשפשו במעשיהם, ביקשו מחילה והחזירו חובות. במהלך השבוע שקדם לחג, רשמו אנשים את מעשיהם על נייר ואחר כך שרפו אותו, על מנת להתנקות מהעבר ולפתוח את השנה ברגל ימין.

בימינו ישנן עוד תרבויות אשר חוגגות ביום השוויון האביבי את תחילתה של השנה החדשה, כמו הבהאים, הזורואסטרים והפרסים. השנה הפרסית מתחילה בזמן יום השוויון, בהתאם ללוח השנה האסטרונומי הפרסית. חגיגת האביב נמשכת כ- 12 ימים. ההכנות מתחילות עוד קודם וכוללת רכישת בגדים חדשים עבור כל בני המשפחה וניקוי יסודי של הבתים.

חג הפסחא, הוא יום תחייתו של ישו על פי האמונה הנוצרית, נחגג ביום ראשון בשבוע, החל אחרי מילואו של הירח שחל אחרי ה-20 במרץ. כך שיום השוויון הוא למעשה היום ממנו מתחילה הספירה. הנוצרים חוגגים בסמוך ליום השוויון, בתאריך 25 במרץ גם את חג הבשורה, שעל פי אמונתם היה היום בו התבשרה מריה על הריונה.