טיול ברמת גן

או: גלידה, פלאפל ומפגן צוצלות מרהיב

מפגן צוצלות מרהיב מזומן לכם בחזית בניין המועצה הדתית, שהרחבה שלו זרועה פתיתי לחם. רק תיזהרו כשהן נוסקות מעלה במשק כנפיים רועם, לא להכתים את עצמכם בכמה דוגמאות חתימה נוזליות. אפשר לשתות משהו ב"קפה-מסעדה אורדע", הנטוע תחת הפיקוסים התמירים בתחילת שדרות הילד, או לאכול פלאפל של פעם עם הרבה כרוב חמוץ ב"הפינה המתוקה", מול "גלידה אמריקאית אורדע". קולנוע אורדע עצמו נסגר בינתיים והיום פועל במבנה סניף מרכזי של הבנק הבינלאומי.

או: קסוטו שלם ב-1,190 שקל וצעצועי דודי

לרחוב ביאליק יש חן מיוחד. הוא עדכני, אופנתי, אבל משמר הרבה מן הישן. צעיר ובועט, אבל בו זמנית שורה עליו איזו צניעות מהוגנת. תל אביב לייט, אם תרצו. נחלוף על פני "פורת ספרים" (ביאליק 38), חנות גדולה שהמבנה בו היא ממוקמת נוסד ב-1933. קסוטו שלם ב-1,190 שקל, שישה תשלומים. משני עברי הרחוב לוכדים את העין חלונות ראווה שצועקים: הכל ב-19.99 שקל! ויש אפילו ב-9.99. תספורת לגברים? 25 שקל בשבילכם, אבל בלי כל הדאווין העכשווי. אפשר להתעכב שניה גם מול הוויטרינה התמימה של "צעצועי דודי" (ביאליק 16).

או: קריניצי, ההורדוס של רמת גן וחלון ראווה ("דקורציה פרומה יונס") שהזמן עצר בו מלכת

גמרנו את הצעידה בביאליק ואנחנו פונים שמאלה, לרחוב קריניצי, כשמעלינו מתנוסס מגדל מלון אופטימה-פלאזה. אברהם קריניצי, ראש העיר הפעלתן שנהרג בתאונת דרכים ב-1969 ושעל שמו נקרא הרחוב, היה ההורדוס של רמת גן. הבית הפרטי שלו (קריניצי 64, קצת לפני המפגש עם הרא"ה) משמש היום מוזיאון לתולדות העיר, לא לוותר.

ליד פסל "המשפחה" של אילנה גור, בחזית בניין מועצת הפועלים, נפנה שמאלה לרחוב הרצל, השונה באופיו מביאליק. שוחרי נוסטלגיה יתרפקו על בית אבא מול דוב קשיש ומאובק ששוכב כבר כמה עשרות שנים בוויטרינה של "שמיכות וייס" (הרצל 57), בין ציפות וכרים בני אותו הגיל. גם "וילונות ודקורציה פרומה יונס" (נוסד ב-1946) הוא חלון ראווה שהזמן עצר בו מלכת. כעכים טריים ומתפצפצים תקנו במאפיית "ברנר הכהנים" (הרצל 56). המשך הרחוב הוא שרשרת אקלקטית של מעדניות רוסיות, בזארים, מספרות ('פריז', 'ויקטוריה') ודוכני ירקות.

או: קריסטלים ומיניטורות לשוחרי הקיטש

בקצהו של הרצל נפנה שמאלה לדרך ז'בוטינסקי ונעצור בשדרות הילד. ממש על הפינה יושב "רוזויק" (ז'בוטינסקי 74), בית המסחר לייבוא ושיווק קריסטלים, אבני ריפוי וצדפים. החנות ששוחרי הקיטש יעוטו עליה, עמוסה אבני חן, אלמוגים (מה, מותר למכור?) מיניאטורות של צבים ופילים, ערכות שחמט משיש ועוד כל מיני פריטים שיש מי שיבנו עליהם סלון שלם, ויש מי שיאחלו סלון כזה רק לשונאים שלהם. בכל מקרה, שווה להיכנס.

נפנה שמאלה בשדרות הילד וניבלע באפלולית הנעימה שמטילים עצי הענק. ב"הבלינצ'ס ההונגרי המקורי" ניפול על עוד פרלמנט פעיל, בו מנוהלים בעיקר בימי שישי דיונים נוקבים במיוחד. עוד 50 מטר, ואנחנו שוב בכיכר רמב"ם, ליד האוטו.

או: אפריקה זה לא, אבל חובה להעביר כאן שעתיים

נדרים ברחוב בן גוריון, נתנקז לדרך אלוף שדה ונפנה ימינה בצומת כפר המכביה לעבר הפארק הלאומי. במרכז הפארק אגם רחב ידיים, שבמימיו מעבירים שפמנונים, קרפיונים, אמנונים ודגי כסיף קריירה לא רעה. כשהמים מתחממים, בין אפריל לאוגוסט, שוחות כאן מפלצות במשקל 10 עד 12 קילו. מותר לדוג חופשי. מעדיפים לשוט בסירה? לבחירתכם סירות משוטים, פדלים ואפילו סירות מנוע.

סביב האגם נטועים משטחי דשא אינסופיים, שבילים לאופניים, גן פרחים מעוצב בקפידה שזוגות, ערב נישואיהם מצלמים בו את קלטת הווידאו שיראו לנכדים, חוות סוסים, מוזיאון "האדם והחי" . אברהם קריניצי, מייסד הפארק, קבור בתחומו.

שכן צמוד של הריאה הירוקה הזו הוא המרכז הזואולוגי, הידוע יותר כספארי של רמת גן. 1,600 בעלי חיים המייצגים 68 מינים של יונקים, 130 מינים של עופות ו-25 טיפוסי זוחלים דרים כאן בכפיפה אחת. אפריקה זה לא, כי לא רחוק מזדקרת מזבלת חירייה, אבל חובה להעביר כאן שעתיים, להחליף מילה עם אחינו הקופים, להאזין לתרועות הפילים, לזהות עופות ביצה בסבך ולעמוד על ההבדל בין אימפלה לדישון.

או: הסודות הכמוסים של היהלומים

המוזיאון לאמנות ישראלית (אבא הלל 146) מציג יצירות בתחום הפיסול, הציור, העיצוב והצילום. המשכן לאמנות יהודית על שם דוד לבקובסקי (רחוב מעלה הבנים) מנציח את הווי החיים בקהילות היהודיות במזרח אירופה, בפריחתן ובחורבנן. במוזיאון לאמנות המזרח הרחוק (חיבת ציון 18) נשמר אוסף יחיאל נהרי, שליקט פריטים שובי עין במסעותיו ליפן, תאילנד וטיבט. מוזיאון היהלומים (מתחם הבורסה, בניין מכבי) חושף את סודות היווצרות האבן היקרה, שיטות הכרייה ותהליכי עיבוד וליטוש.

או: "ציון למשוררנו…מקום איוה לטיוליו…"

לפני שאתם מחליטים לחתוך הביתה, חפשו את האנדרטה לזכרו של עולה הגרדום דב גרונר (רחוב ז'בוטינסקי, ברחבה מול משטרת רמת גן). האנדרטה מנציחה את לוחמי האצ"ל שנפלו בהתקפה על בניין המשטרה הבריטים בשלהי תקופת המנדט. גרונר שנפצע בפעולה ונלכד, הוצא להורג בעכו , ב-1947.

משטרת רמת גן יושבת בשיפולי גבעת "גן אברהם" (קריניצי, זוכרים?) . בפסגת הגבעה בנוי ספסל אבן שעליו חרוטה הכתובת: "ציון למשוררנו, ח.נ. ביאליק, מקום איוה לטיוליו בימי שבתו ברמת גן, התרצ"ט". ביאליק החולה העדיף את אוויר הפסגות של רמת גן ואף כתב בה שניים משיריו. הספסל של ביאליק נמצא במעלה רחוב שרת, אליו מגיעים מרחוב הרצל.