ממלא חורים שחורים

אין זה סוד שמאז ייסודו, משך אליו המדע הבדיוני יותר כשרון ואינטליגנציה מאשר כל ז'אנר ספרותי אחר. והדברים אמורים לא רק בכותבים, אלא גם בקוראי הז'אנר, והם נכונים מתמיד בשני העשורים האחרונים. הז'אנר גדוש בכוחות יצירתיים רעננים ובסופרים מקוריים. אך שוק התרגומים של ספרי המדע הבדיוני בארץ, פעל משום מה במגמה הפוכה. בשני עשורים אלה, למרות פועלם המבורך של עורכים כמו עמנואל לוטם ודורית לנדס, הוא הידלדל בצורה משמעותית.

בזכותו של תרגום קלוקל

אולם בשנתיים האחרונות, כפי שברור לכל מי שעוקב בעניין אחר מדפי הספרים, זוכה התחום לעדנה. עדנה שיש לזקוף לזכות הוצאה אחת, "אופוס", ולזכות עורך סדרת המדע הבדיוני והפנטסיה הצעיר שלהם, דויד חנוך, שנכנס לתפקיד לפני כשלוש שנים. הוא יליד 1971. את ילדותו העביר בקיבוץ רשפים ובקריית טבעון. בגיל 20 עבר לתל אביב. עם השחרור מן הצבא התחיל לעבוד בתרגום של ספרי מדע בדיוני עבור ספריית מעריב. תרגום קלוקל במיוחד של ספר פנטסיה, שזכה לגל תגובות נזעם, הבהיר לאנשי הוצאת "אופוס" שהם זקוקים לעורך אחראי. חנוך מונה לתפקיד: הוא לקח לידיו סדרה נטולת קו עריכתי ברור, שהוציאה מדי פעם באקראי ספר טוב, והפך אותה למקור עונג לקורא המדע הבדיוני והפנטסיה. עד כה יצאו 15 ספרים בעריכתו, כולם ציוני דרך בפנטסיה ובמדע בדיוני. ביניהם: "היפריון" של דן סימונס, "הדרור" של מרי דוריה ראסל , "ספר יום הדין" של קוני ויליס, "מארג פיונאבאר" של גאי גבריאל קיי, ובקרוב מאוד "נערה בנוף", ספרו המדובר ועטור התשבחות של ג'ונתן לת'ם.
בנוסף לתרומה העצומה שלו לאיכותו של שוק ספרי המדע הבדיוני המתורגמים, הוא מנהל אתר שבו הוא מפרסם מידע על ספרי מדע בדיוני ופנטסיה עתידיים בסדרה שבעריכתו, ביקורות, חדשות מדע בדיוני מן העולם, וקישורים לסיפורי המדע הבדיוני הטובים ביותר שאפשר למצוא על הרשת.

אמרו לא לאסקפיזם

"אני רואה את המדע הבדיוני כז'אנר על אנשים", הוא אומר, "לא על רעיונות מדעיים מגניבים. ז'אנר שמתעסק באזהרות לעתיד ובהבטחות לעתיד, בבחינה של החברה של היום באמצעות העבר, באמצעות מציאויות חלופיות. אלה הם תת הז'אנרים שמעניינים אותי ושהופכים את המדע הבדיוני לז'אנר חשוב. בספרים מן הסוג הזה אני מתמקד. אני עורך גם את ספרת סדרי הפנטסיה, אבל העקרונות שמנחים אותי זהים בשתיהן. ספרי פנטסיה שהם הרפתקאות אסקפיסטיות לחלוטין, פחות מעניינים אותי. יש מספיק ספרי פנטסיה טובים שבוחנים ארכיטיפים שעדיין יש להם משמעות. אני לא אבחר להוציא פנטסיות ריקניות."

- מד"ב הוא ז'אנר רחב ידים וחלקים גדולים מן הקלאסיקה של המדע הבדיוני לא תורגמו עדיין. האם יש לך רצון להשלים חורים? לתרגם ספרים חשובים?

"יש לי רצון להשלים חורים בהיסטוריה של התרגום לעברית, בעיקר בתחום הסיפורים הקצרים. כמות הסיפורים החשובים והטובים, שתורגמו ויצאו לאור בעברית, לעומת כמות הסיפורים שפורסמו בכלל היא מזערית. משנות ה-30 המדע הבדיוני מתקדם על פי רוב דרך הסיפורים הקצרים. הסיפורים הקצרים נמצאו תמיד צעד או שניים לפני הרומנים. אני חושב שזהו חור שצריך להשלים. להרלן אליסון, מחשובי כותבי הספורים הקצרים במד"ב, יצא רק ספר אחד בעברית. שום ספר סיפורים קצרים של פיליפ ק. דיק לא יצא לאור בעברית. גם לא של רוג'ר זלאזני, שכל כך הרבה ספרים שלו תורגמו לעברית. והוא כתב סיפורים קצרים מדהימים. זה משהו שאני מתכוון לטפל בו, בין אם על ידי הוצאת קובצי סיפורים של סופרים, ובין אם על ידי הוצאת אנתולוגיות.
הדבר שהיה לי דחוף ביותר לעשות כשנכנסתי לתפקיד, היה להוציא את הספרים הגדולים של עשרים השנים האחרונות, סדרת ספרי הרימום (Uplift) של דיוויד ברין, שחילץ את תת הז'אנר של אופרות החלל מהמעמקים שלו ועשה משהו ממנו משהו אחר, ספרי "היפריון" של דן סימונס ו-"ספר יום הדין" של קוני ויליס".

להחזיר את הנוטשים

לעולם יש נטייה עיקשת להגיב באדישות על כוונות טובות. חנוך פועל במציאות שוק מוזרה, "אין קורלציה בין הצלחה בחו"ל להצלחה בארץ. רוברט ג'ורדן הוא דוגמא מצוינת. הוא נמכר ויש לו קוראים שעוקבים אחר הספרים שלו ואוהבים אותם, אבל זה לא קרוב לכמויות שהוא מוכר בחו"ל. שם הוא מוכר קרוב למיליון עותקים מכל ספר בארה"ב.
השוק הישראלי עבר כיווץ מסיבי מאמצע שנות השמונים עד אמצע שנות התשעים. זה נובע מגורמים שונים. הוצאות ספרים רבות הוציאו ספרים ברמת תרגום מאוד נמוכה, התחילו סדרות ולא סיימו אותן או הוציאו ספר ראשון או רק את השני. נוצר משבר אמון בין הקורא הישראלי לתרגומי המדע הבדיוני. חלק מהקוראים הפסיקו לקרוא, חלק התרגלו לקרוא באנגלית ונשאר גרעין מצומצם מאוד של קוראי מדע בדיוני בעברית. היעד הראשוני הוא להחזיר את הנוטשים. הוצאת הספרים החשובים של העשורים האחרונים היא צעד חשוב."

לא צפו את האינטרנט

ומה ניתן ללמוד מן הספרים הגדולים של שני העשורים האחרונים? – הנה דעת מומחה. בסקירה של היצירות שהיו מועמדות לפרס הנבולה (הפרס שמוענק ליצירות המדע הבדיוני והפנטסיה הבולטות של השנה על ידי ארגון סופרי המדע הבדיוני בארה"ב) בשנה החולפת, מציין חנוך שהיצירות מצביעות על מגמה של התנתקות מניסיון לחזות את העתיד, וכי הסופרים מתמקדים ביצירת מציאויות עתידיות רחוקות וקודרות: "זו הייתה המגמה של כל שנות התשעים. חוץ מסופרים כמו קים סטנלי רובינסון וברוס סטרלינג, כמעט אין סופר חשוב במדע הבדיוני שהתעסק בעשור האחרון בחמישים שנה הבאות. במדע הבדיוני שלטה תפישת עולם קולקטיבית לגבי העתיד, לא אחידה אבל נפוצה. היא כללה אלמנטים כמו המשך סכסוכים פוליטיים בין המזרח למערב, בנוסח המלחמה הקרה, ולא כללה אלמנטים מסוימים כמו האינטרנט.
"גם הסיום של המלחמה הקרה וגם מהפכת המידע אילצו להרבה סופרי מדע בדיוני להכניס גורמים חדשים בתפישת העתיד שלהם. רוב הסופרים החליטו לעבור את התקופה הנוכחית של סוף האלף על כל השינויים הגדולים והאסונות הצפויים על ידי זה שלא התייחסו אליהם כלל. יש המון ספרי מסע בזמן, מציאות חלופית, היסטוריה אלטרנטיבית, חזונות רחוקים שמצויים מינימום 300 שנה בעתיד, שכבר הטמיעו בתוכם את השינויים של שנות ה-90. אני כן חושב שהמדע הבדיוני יחזור לעסוק בעתיד הקרוב. אני חושב שהוא צריך לעשות את זה. לעיסוק בעתיד של כמה שנים קדימה יש השלכה ברורה על ההווה שלנו."